לומדים למכור: על בתי הספר החדשים לקמעונאות
למרות שכ-300 אלף איש עובדים בתחום, הקמעונאות היא עדיין סוג של בן חורג לשיווק - בלי תוכנית הכשרה מסודרת, בלי תואר, וכמעט בלי חומר לימודים. בעיתוי לגמרי לא מקרי קפצו על העגלה הריקה שני מתחרים - המכללה לקמעונאות והמכללה לניהול קמעונאי. השמחה רבה
משה שפע מיפו פתח לפני שנה סופרמרקט פרטי בחולון, אחרי שניהל מכולת במשך כשש שנים. אחרי שלושה שיעורים בבית הספר החדש לקמעונאות סטור קולג' - המכללה לקמעונאות, הוא כבר מרוצה. "הקורס עוזר לי המון", אומר שפע. "עכשיו אני מסתכל על הדברים אחרת. איך לנהל את העסק, איך למכור סחורה, איך להתנהל עם קליינטים, איך לשים כל דבר. איפה לשים את הלחם, איפה את דברי החלב, איפה את המותגים כדי לקדם מכירות. כבר עשיתי כמה שינויים בעקבות השיעורים".
אחרי ששמענו על ספקים ויצרנים שמצ'פרים קמעונאים מן המגזר הפרטי בנסיעות לחו"ל, יש אלטרנטיבה
חדשה. בימים אלה לומדים כ-25 מנהלי מינימרקטים מרחבי הארץ, ושפע ביניהם, במכללה לקמעונאות. הקורס נערך באדיבות קוקה-קולה, המסבסדת את עלותו, כ-4,500 שקל.
"נמאס לכולם מהצ'ופרים השגרתיים. נסיעות לחו"ל, עוד מקרר, עוד גזיה. כאן יש דבר תועלתי הן למסבסד הקורס והן ללומדים בו", אומר משה ברזון, יו"ר לי קופר ולשעבר מנכ"ל המשביר לצרכן. ברזון הגה את הקורס יחד עם היועצת הארגונית עירית גלילי, מרצה בשלוחה הישראלית של אוניברסיטת דרבי.
300 אלף איש, שהם 12% מכוח העבודה בישראל, עוסקים היום
בקמעונאות, אומר ברזון. הרוב המכריע מביניהם לא למדו את המקצוע בצורה מסודרת, אלא צמחו מתוך השטח. הצמא לידע אדיר. כאשר השתכנעו בהנהלת קוקה-קולה לסבסד את תלמידי הקורס הראשון, הדפיסו במכללה לקמעונאות 230 עלונים לחלוקה בין מינימרקטים נבחרים ברחבי הארץ. כ-200 טפסים עדיין שוכבים על מדף בחדרו של ברזון - מתוך 27 הטפסים הראשונים שנשלחו, 25 חזרו ונרשמו לקורס.
ממש במקביל צצה לה מכללה נוספת לקמעונאות, בשם דומה להפליא - ריטייל - המכללה לניהול קמעונאי של עזרא נווה, רו"ח ובעל תואר שני במינהל עסקים ומשפט. נווה חבר למכללות רעננה ורחובות, הקים גוף בשם מלן (מרכז ללימוד מקצועות הניהול) לקח את הפרופ' לשיווק מיכאל פרי כמנהל האקדמי של התוכנית, ועוד מכללה לקמעונאות יצאה לדרך. הקורס הראשון נפתח לפני ארבעה שבועות במכללת רעננה, וגם בו לומדים 25 תלמידים, שרובם משלמים מכיסם הפרטי 6,900 שקל.
רוצים תואר אקדמי
על פי ברזון, לא מדובר במקריות. "גם את בית הספר השני אני הקמתי למעשה", הוא אומר. "את הרעיוןהמהפכני יזמנו גלילי ואני, וחיפשנו שותף טוב, אז פנינו למלן. הבאנו להם את החומר שעליו מבוססים הלימודים, אבל החלטנו לנטוש אותם כי הגענו למסקנה שהם לא שותפים טובים. אחר כך, כשפנו אלינו מקוקה-קולה וסטורנקסט חברנו אליהם, ואנשי מלן המשיכו לחוד".
לנווה יש כמובן גירסה שונה במקצת. "העובדה שהתחלנו לעשות את הפרויקט ביחד נכונה. אבל אם זה היה כמו שברזון מתאר, יש להניח שהיה יודע להגן על זכויותיו ומגיש תביעה נגדנו. עובדה שהוא לא עשה זאת. הגענו להסכמה שהוא ימשיך לדרכו ואנחנו לדרכנו. אנחנו מוסד להשכלה והוא עסק מסחרי. הם היו מעוניינים בפעילות שתביא להם רווח כלכלי, אך לא יכלו לספק את ההשקעה הנדרשת. אנחנו כבר נהנים מנקודות זכות אקדמיות, ובכוונתנו להגיע לרמה של תואר אקדמי".
גם ברזון לא מסתיר את שאיפותיו להגיע תוך שנה-שנתיים לרמה שתאפשר לו השתלבות בתוך גוף אקדמי, אם כי הוא מודע לכך שהדרך לא פשוטה. צריך להתחיל את הנושא מבראשית, מאחר שאפילו חומר הלימוד בשפה העברית דל למדי.
בינתיים מנופפים שני הגופים ברשתות עימן הם מקיימים מגעים. "אנחנו מאמינים שנוכל לשכנע רשת קמעונאית אחת שנהיה הספק של הקורסים שלה", אומר ברזון. "נסכים לבלעדיות, כי אני מניח שאף אחת מהרשתות לא תסכים שגם מתחרה בתחום עיסוקה תעבור את אותו מעגל השתלמות במקביל.
"מתברר שרשתות גדולות לא כל כך רוצות שעובדים שלהן יעברו קורסים יחד עם עובדי רשתות אחרות, כי הן חוששות מהעברת מידע", מאשר המנהל האקדמי של המתחרים, פרופ' פרי. "הן מעדיפות להעביר קורסים רק לאנשים שלהן, מה שמאפשר להן לשלב גם הרצאות ספציפיות על הרשת עצמה.
"הבעיה של הניהול הקמעונאי היתה שלא היתה תורה שהתיחסה באופן ספציפי וישיר לתחום. אנחנו מנסים לבנות אותה. גם בחו"ל נושא לימוד הקמעונאות לא לגמרי מגובש. יש מספר אוניברסיטאות בעלות תוכנית קמעונאות, כשהמובילה ביניהן היא אוניברסיטת נורת'-ווסטרן משיקגו. ספרות כבר יש, אם כי מעט מאוד ממנה בעברית. אם רוצים תוכנית מסודרת צריך להקים אותה מהתחלה".
אחד הרעיונות שמגבשים בריטייל הוא הקמת מועצה משותפת ליצרנים וקמעונאים בחסות אקדמית. "זה רעיון
שלקחנו מארצות-הברית", מסביר פרי. "היום היצרנים והקמעונאים נמצאים בעימות כמעט מתמיד, למרות שיש להם אינטרסים משותפים. כולם רוצים שתהיה עוגה. יש ויכוחים על החלקים, אבל על עצם קיומה של העוגה והרצון להגדיל אותה אין ויכוח.
"הבעיה היא שמבחינת חוק ההגבלים העסקיים אסור להם לשבת יחד ולתאם עמדות, מחירים וחלוקת שוק. אנחנו רוצים להקים פורום אקדמי, שבו ישבו נציגים של קמעונאים ויצרנים מובילים כדי לדון בבעיות עקרוניות, כמו איך לשפר את מערכת היחסים בין היצרנים, המשווקים, הצרכנים והרגולטור. המועצה תהיה תחת חסות בית הספר, על פי מודל שראינו בנורת'-ווסטרן".
קורס מיוחד לירקנים
גם צביקה רובינשטיין, מנהל מט"י (מרכזי טיפוח יזמות) נתניה, עמד על דלות לימודי הקמעונאות בישראל. המערכת של מט"י, המפעילה 25 מרכזים ברחבי הארץ, הוקמה כדי לבדוק כשלים בשוק העסקים הקטנים והבינוניים.
אחד הכשלים הוא שבעל חנות קטנה או בינונית אינו יכול להיעזר ביועצים שהרשתות הגדולות מפעילות על כל סנטימטר. כדי לפתור את הבעיה מכשירים במטי נתניה יועצים קמעונאים, בשיתוף חברת הייעוץ יען פרויקטים, שמנהלה יהודה עירוני הוא חונך מוכר במט"י.
"אנחנו רוצים להכשיר מומחים לקמעונאות", אומר רובינשטיין. "לקחת יועצים עסקיים מומחים ולפתוח לפניהם את העולם הקמעונאי. להערכתנו תהיה להם עבודה שכוללת לפחות 100 אלף חנויות, רובן קטנות".
בימים אלו מנסה רובינשטיין להפעיל סדנה ראשונה לירקנים, בשיתוף חמדה צידון ממועצת הצמחים. עד עתה נרשמו לתוכנית רק עשרה ירקנים. "סדר היום הקשה של הירקנים מקשה עליהם לעמוד בתוכנית לימודים קבועה", אומרת צידון, אבל היא משוכנעת כי נוכח ההתלהבות שמגלים אלה שכן נרשמו לתוכנית, יגיעו בסוף ל-15 נרשמים, המספר המינימלי לפתיחת קורס.
"יש לירקנים תדמית של אנשים מאוד פשוטים", אומרת נורית חג'ג', בעלת חנות ירקות בהרצליה שנרשמה לקורס. "אני כבר מזמן רוצה לשבת על כסא הלימודים, ויש לי מה ללמוד. זה מאוד חשוב. התחרות בשוק גדולה, כל הסופרים וההיפרים דחקו אותנו, הקטנים, הצידה. אם לא נרענן את עצמנו ונלמד את כללי המשחק – נעלם".
לפני כשנה הגו באיקאה ישראל, בשיתוף הפרסומאי זמיר דחבש, מנהל יחסי הציבור של החברה, קורס מורחב
לקמעונאות בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. התוכנית נפלה לבסוף, מהיעדר תקציב, למרות שדחבש משוכנע שיש לה עתיד. "נמשיך לנסות לחפש אוניברסיטה אחרת שתסכים לפרוס את חסותה על פרויקט כזה", הוא אומר. לאיקאה יש עניין בנושא, ואיקאה העולמית מעורבת בתוכניות מהסוג הזה בצורות שונות.
השחקנים ומה הולכים ללמד
סטור קולג' - המכללה לקמעונאות. שותפות של קבוצת המייסדים (49%) - משה ברנזון, עירית גלילי וקובי ישראלי עם חברת סטורנקסט (51%). מציעים מגוון של קורסים והשתלמויות. הקורס הראשון שנפתח מיועד למנהלי מינימרקטים וכולל 60 שעות לימוד ב-12 מפגשים. בשלב שני ייפתח קורס למנהלי חנויות אופנה. עוד קורסים מתוכננים: קורס קניינות מזון, קורס קנייני אופנה, קורס למסחור חזותי, קורס מיוחד לקב"טים למניעת פחת.
בסך הכל מתוכננים למעלה מ-20 קורסים, שעלותם כ-4,500 שקל. חלק נכבד מתלמידי הקורסים יסובסדו על ידי גופים שונים. בתוכנית הלימודים: קניינות ומסחר, מסחור חזותי ועיצוב חוויית הקנייה, מערכות מידע לניהול העסק הקמעונאי, אמנות המכירה והשירות, ניהול שרשרת האספקה והלוגיסטיקה, מנהיגות וניהול משאבי אנוש, הקמה ותפעול מועדוני לקוחות, זכיינות, אבטחה ועוד.
למכללה שיתוף פעולה אסטרטגי עם גיל פרץ, מייסד המרכז לאימונים בעסקים, שמלמד את אמנות השיווק המכירה וניהול משא ומתן. ועדת היגוי מקצועית מאשרת את תוכנית ההוראה ומפקחת על תכני הקורסים. על חבריה נמנים פרופ' חזי אופיר, ראש תוכנית MBA בניהול אסטרטגי באוניברסיטה העברית, עמי סגיס, מנכ"ל גרנית-הכרמל, ורוני קוברובסקי, נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-קולה).
ריטייל - המכללה לניהול קמעונאי. מפעילה כרגע את הקורס הבסיסי לקמעונאות, הכולל 120 שעות לימוד ב-30 מפגשים של פעם בשבוע, בעלות של 6,900 שקל. צפויה לפתוח השתלמויות שונות, הן במסלול של מנהלי חנויות והן במסלול של תפקידי מטה, במחיר של 6,000-4,000 שקל.
לדברי עזרא נווה, הבעלים, הקורס הראשון משותף לכולם. עם גמר הקורס יש אפשרות להמשיך בהתמחות ספציפית. קניינים ומנהלי קטגוריות יכולים ללכת לקורס של 100 שעות, ואנשי מכירות שרוצים הרחבה יהיו בקורסים נפרדים של 100-50 שעות. מי שגומר את המסלול מקבל 7 נקודות זכות באוניברסיטה הפתוחה.
הסדנה לניהול עסקי של חנויות ירקות ופירות. בשיתוף מועצת הצמחים ובית הספר לעסקים של מט"י. בתוכנית הלימודים שלושה תחומים: ניהול תזרים מזומנים, טכניקות להגדלת מכירות וטכניקות לשיווק העסק. עלות הסדנה 400 שקל, מתוכם ישולמו 350 שקל על ידי מועצת הצמחים ו-50 שקל בלבד על ידי המשתתף.
מה אומרים המנכ"לים
רמי שביט, מנכ"ל המשביר החדש לצרכן: לא למדתי בשום בית ספר לקמעונאות. אני תעשיין, אם כי באתי מתחום השיווק, אבל למרות שלמדתי ניהול קמעונאות במסגרת לימודי האקדמיים, זה לא נעשה ברמה שהולכים ללמד בבית הספר של משה ברנזון. כשנפגשתי עם ברנזון קיבלתי סקירה על בית הספר, התלהבתי ואף התחייבתי לשלוח לו תלמידים. אנחנו זקוקים לבית הספר יותר מאשר בית הספר זקוק לנו. קמעונאות אינה רק למכור, זהו מקצוע שיש בו עולם ומלואו: סידור מדף, עיצוב פנים, שירות, ניהול פיננסי, יחסי אנוש ועוד. טוב שמקימים בתי ספר לתחום, כי במציאות של היום קשה להשיג עובדים מקצועיים. חד-משמעית אעדיף עובדים חדשים שעברו קורס רציני לקמעונאות לעומת כאלה שלא למדו שום דבר.
אהרון מידן, מנכ"ל הום סנטר: שני בתי הספר פנו אלי. לדעתי בהחלט יש מקום לבית ספר לקמעונאות. כיום המקצוע מתויק כתת-קטגוריה של שיווק, למרות שמדובר בעולם שמתנהג אחרת. הלימודים המעשיים חשובים. בארצות-הברית קיימים בתי-ספר רציניים בתחום, בנוסף למכללות שעובדות דרך הרשתות השונות. לימודי הקמעונאות חשובים במיוחד לקניינים, ואין מספיק אנשים מקצועיים בתחום בישראל. אני עצמי לא למדתי קמעונאות, למרות שהייתי שמח לעשות תואר בזה. זה היה מקצר לי תהליכים, הייתי לומד שיטות שבמקרה שלי הייתי צריך להמציא לבד, על סמך התבוננות במתחרים וברשתות אחרות בחו"ל.
אילנה קאופמן, מנכ"ל גולף&קו: מבלי להתייחס לבתי הספר לקמעונאות שהוקמו לאחרונה, אין לי ספק שיש חשיבות ממדרגה ראשונה ללימוד נושא הקמעונאות גם ברמה אקדמית. זהו תחום התמחות שיש ללמוד באופן יסודי. לתחום מגיעים אנשים רבים שאין להם שום נסיון מקצועי וידע בתחום, ולאנשים שילמדו קמעונאות באופן מסודר תהיה ללא ספק עדיפות בהיקלטות במקומות עבודה בענף.
עמי סגיס, מנכ"ל גרנית הכרמל ולשעבר מנכ"ל שופרסל: הקמעונאות היא תחום שההבנה בו הופכת ליותר ויותר מדעית. היום אי אפשר לנהל חנות או רשת כלאחר יד. ככל שהקמעונאות יותר מדעית, כך צריך הכשרה והבנה רבה יותר. מנהלי החנויות הם הדבר החשוב ביותר ברשת קמעונאית. הם הקובעים את הצלחת החנויות ובעקבותיהם את הצלחת הרשת.