היי-טק: היכן עובר הגבול בין סוד מסחרי לידע של עובד?

בפברואר 2004 הבחין ירון ברץ, מנכ"ל חברת ספטיר וממייסדיה, בעובד פיתוח של החברה מחזיק בידו בלוח חומרה. "מה יש לך ביד?", שאל ברץ. "זה שום דבר, סתם לוח ישן שלקחתי מהמעבדה". אך לאחר חקירה קצרה הודה עובד הפיתוח: "אני לוקח את זה לנח". 

נח הוא נח אלון-יצחק, אחד ממיסדי החברה ומנהל הפיתוח שלה, שעזב את ספטיר ביולי 2002, אך נשאר דירקטור ומחזיק בכ-37% ממניות ספטיר. במקביל, פעל במסגרת חברה חדשה שיסד - מעלות.

תפיסת הלוח בידי עובד הפיתוח הביאה לפתיחת הליך משפטי, בעקבותיו כיום, נאסר על אלון-יצחק להמשיך לפעול כגורם תחרותי בתחום הפעילות של ספטיר. ההליך המשפטי, שעדיין לא הגיע לכלל סיום, מאפשר הצצה לתחום המורכב של מאבקים על קניין רוחני בתחום ההיי-טק.

העובד שנתפס: נח ביקש שאעזור לו

בתצהיר שהוגש לבית המשפט מאוחר יותר, אומר העובד שנתפס ובידו הלוח: "לפני כמחצית השנה פנה אלי נח אלון-יצחק וביקש ממני לעזור לו בתכנון חומרה... נח ביקש ממני שלא לציין בפני מנהלים בספטיר כי הוא פנה אלי בבקשה שאעזור לו בתכנון החומרה... לשם תכנון הכרטיס השתמשתי בחלק מהשרטוטים של ספטיר, כאשר על פי שרטוטים אלו תוכנן כרטיס  PQ2"

עוד באותו יום הגישה ספטיר לבית המשפט בקשה לצו מניעה נגד אלון-יצחק וחברת מעלות. בית המשפט נעתר לבקשה, והוציא צו האוסר על אלון-יצחק ועל מעלות לפעול בתחום פעילותה של ספטיר ולהתחרות עמה.

בתצהיר שהוגש לבית המשפט טענה חברת מעלות, כי היא פיתחה את הכרטיס לפי הרשאה מחברת שירון, ולא גזלה מספטיר את ה-PQ2, ולפיכך השימוש בכרטיס נעשה כדין.

בדצמבר 2004 הפך צו המניעה הארעי של בית המשפט לצו מניעה זמני. בהחלטתו אמר השופט יהודה זפט, כי פעילותו של אלון-יצחק מהווה הפרה לכאורה של אמון של נושא משרה ובעל מניות בחברה, שלא להתחרות בעסקיה של ספטיר. הוא אסר על אלון-יצחק לשווק, להפיץ, למכור, לפרסם ולעשות כל שימוש בכרטיס. עוד קבע השופט כי אלון-יצחק לא יוכל להמשיך לכהן כדירקטור בחברה. על החלטה זו הגיש אלון-יצחק עירעור.

אלון-יצחק מסר ל-ynet בתגובה: "תביעה זו היא חלק ממאבק שליטה בחברת ספטיר, שתחילתו בניסיונות של מר ברץ להדיח אותי מתפקידיי בחברה".  עוד מבקש אלון-יצחק להדגיש, כי חברת מעלות שבניהולו מתמקדת בפיתוח מערכות Fraud management/OSS למפעילי טלפוניה, תחום בו התמחה עוד בעבודתו הקודמת כמנהל פיתוח באי.סי.טל.

בפברואר 2005  החליט השופט לאפשר לאלון-יצחק לכהן כדירקטור בספטיר. בנוגע לכך אמר אלון-יצחק: "אם יתברר בסופו של דבר שטענותיה של ספטיר הן חסרות כל בסיס, תאלץ ספטיר לפצות את חברת מעלות בסכומי עתק בגין ההפסדים שנגרמו לה כתוצאה הצו הזמני".

בנוגע לזכויות בכרטיס ה-PQ2 אמר אלון-יצחק: "ספטיר טענה שהיא בעלת הזכויות בכרטיס, תוך שהיא מסתירה את העובדה שחברת שירון תקשורת לווינים הם הבעלים האמתיים של הכרטיס". בבדיקה שערך ynet עם חברת שירון, מפתחת הכרטיס, נמסר כי החברה אכן מאפשרת לחברת מעלות לעשות שימוש מסחרי בכרטיס PQ2.

מעשה בסמנכ"ל הפיתוח של אלביט הדמיה

סיפור זכויות היוצרים של ספטיר הוא לא רק נחלתם של חברות צעירות. הגדולות והוותיקות שבחברות ההיי-טק נאלצות להתמודד עם עובדים שנוטלים, לכאורה, את הקניין הרוחני שלהן והולכים "לעשות קופה" באופן פרטי. סיפור כזה אירע בחברת אלביט הדמייה ובא לקיצו לפני כחצי שנה.

סמנכ"ל הפיתוח של אלביט הדמיה פרש מהחברה בסוף שנת 1999, והקים חברה חדשה בשם פנופטס (Panoptes). הצטרפו אליו עובדים אחרים שעזבו את אלביט וביחד פיתחה החבורה מוצר מתחרה לזה של אלביט - מכשיר לבקרת איכותם של בדים במהלך הייצור.

אלביט תבעה אותו ובתגובה הגיש סמנכ"ל הפיתוח לשעבר תביעה כנגד. אלביט טענה כי הוא החל לפתח את המוצר של פנופטס בזמן שכיהן כמנכ"ל הפיתוח באלביט. אנשי אלביט שלפו שרטוטים של המוצר שלא הועברו למחליפו והוסתרו, כך הם טענו, במשרדו.

השופט, שהוסמך על ידי הצדדים להכריע ביניהם בפשרה, חייב את הנתבע בתשלום פיצויים של כ-400 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט, ודחה את תביעתו.

עובד בכיר באמדוקס

אמדוקס היא עוד אחת מהחברות המתמודדת היום עם זליגה של קניין רוחני, שעליה אחראי אחד העובדים הבכירים ביותר בחברה. לפני כחודשיים הגישה החברה תביעה נגד אחד העובדים הוותיקים שלה, אשר בתפקיד האחרון שלו שימש כאחראי על הפיתוח העסקי של החברה באיזור אסיה-פסיפיק.

אמדוקס טוענת בכתב התביעה, שהוגש לבין הדין לעבודה בתל-אביב, כי העובד הותיק העביר מידע טכנולוגי ועסקי של החברה למתחרה שלה, מר טלמנג'מנט (מקבוצת מר).

בתביעה טוענת אמדוקס שעל פי הראיות שצברה, סייע העובד לטלמנג'מנט לקבל מידע פנים על אמדוקס, ואף לגבש הצעות ללקוחות פוטנציאליים. מעבר לכך היא טוענת כי תוך כדי עבודתו באמדוקס הקים העובד מיזם פרטי בתחום הטלפוניה הסלולרית.

השופט עמית במשפט אלביט היטיב להגדיר את הבעיתיות. "קשה להגדיר מה נחשב לסוד מסחרי של מעביד והיכן עובר קו הגבול בין סוד וידע לכישורים של העובד... האם רעיון שהגה העובד ואינו בר הגנה מתוך כוח זכויות יוצרים או פטנטים מהווה סוד של המעביד?"