עושים גלים ברשת
בכל חודש נמליץ לכם על אתרים מרתקים, משחקי חשיבה יצירתיים ומקורות מידע שתוכלו להיעזר בהם גם בלימודים. עולם ומלואו. דוט. קום
כל הכבוד
שני המדענים הַיִּשְׂרְאֵלִים מֵהַטֶּכְנִיּוֹן בְּחֵיפָה, פְּרוֹפֶסוֹר צְבִי הֵרְשְקוֹ וּפְּרוֹפֶסוֹר אַהֲרֹן צֶ'חַנוֹבֶר, קיבלו בחודש דֶּצֶמְבֶּר האחרון פְּרַס נוֹבֶּל לְכִימְיָה, והפכו ליִּשְׂרְאֵלִים הראשונים שקיבלו את הפרס החשוב בתחום המדעים. אם אתם רוצים לדעת מהו, בכלל, פרס הנובל, מיהו אָלְפְרֶד נוֹבֶּל, ואלו ישראלים ויהודים נוספים זכו בעבר בפרס, תוכלו למצוא את כל התשובות באתר הבא.
לא רק דואר אלקטרוני
"השירות הַבּוּלאי" של מדינת ישראל הוא הגוף האחראי על העיצוב וההדפסה של בּוּלֵי הַדּואַר, המשמשים לְמִשְׁלוֹחַ מכתבים רגילים – מנייר, לא בַּדּואַר הָאֶלֶקְטְרוֹנִי. בעבר, תחביב איסוף הבולים היה נפוץ מאוד, וייתכן שֶׁהוֹרֵיכֶם אספו בולים בִּצְעִירוּתָם. אם גם אתם רוצים להתחיל באוסף משלכם, ובכלל – ללמוד כיצד נוצר בול ואיך עובד הדואר, כדאי לכם להיכנס לאתר הבא.
משחקים ולומדים
נועַם, מורה למדעים מהיישוב קִרְיַת חַיִּים (שבאזור חיפה), הקים לעצמו אתר אינטרנט. בין השאר, העלה לאתר משחקים לימודיים משעשעים, כמו "נכון או לא נכון", תשבצים בנושאי איכות הסביבה, שאלות טריוויה בנושאים מדעיים, תפזורת, משחק "מצא את המטמון" ועוד רבים נוספים. ואולי, תוך כדי משחק, תוכלו ללמוד גם כמה דברים מעניינים. מומלץ בחום!
הצלחה ישראלית
לא רבים יודעים היום, אבל תוכנת ה-ICQ (איי.סִי.קְיוּ), המשמשת מיליוני גולשים ברחבי העולם, היא למעשה המצאה ישראלית, כחול-לבן. אותה תוכנה, הַמְּהַוָּה חלק בלתי נפרד מחייהם של משתמשי האינטרנט בכל פינות תֵּבֵל, נוצרה במוחם הַקּוֹדֵחַ של ארבעה צעירים יִשְׂרְאֵלִים, שהעלו אותה לראשונה בשנת 1996, לפני כמעט עשר שנים.
יָאִיר גוֹלדְפִינְגֶּר, אָרִיק ורְדִי, סֶפִי וִיגִיסֶּר וְאַמְנוֹן אָמִיר היו כולם בני כ-20, כשהתוכנה שלהם החלה להתפשט ברחבי רשת האינטרנט כמו אֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים. השותפים הקימו יחד חברה בשם "מִירַבִילִיס", וחילקו ביניהם את התפקידים.
הרעיון שעומד מאחורי תוכנת ה- איי.סִי.קְיוּ נשמע כיום מובן מאליו, אך הוא בהחלט לא היה כזה בימים הראשונים של האינטרנט. הרשת הייתה בְּחִתּוּלֶיהָ, ואנשים רבים לא היו מחוברים אליה כלל. אולם, כבר אז הבחינו מקימי "מִירַבִילִיס" בעובדה פשוטה אחת: משתמשי האינטרנט יכולים להתחבר לרשת עצמה, אך אין להם אפשרות להתחבר וליצור קשר זה עם זה באופן מיידי.
התוכנה שהגו נקראה איי.סִי.קְיוּ, על שום הדמיון למשפט "I Seek You" ("אַי סִיק יוּ"), שפירושו באנגלית: "אני מחפש אותך". מי שהוריד את התוכנה למחשבו האישי ונרשם לשירות, קיבל מספר אישי (כמו שנעשה גם כיום), שאפשר לו לְהִזְדַּהוֹת בפני הַשָּׁרָתִים של "מִירַבִילִיס". כל משתמש הגדיר לעצמו רשימת חברים, והיה יכול לדעת אם הם נמצאים באותו הרגע ליד המחשב, ומחוברים לאינטרנט. כאמור, כיום זה נשמע קל, אבל אז...
בסופו של דבר, כמות המשתמשים בתוכנת ה- איי.סִי.קְיוּ בכל העולם הלכה וגדלה עם הזמן. לאחר תקופה, חברות מחשבים גדולות החלו להתעניין בחברה הישראלית הקטנה, שפעלה אז ממשרדים קטנים וצנועים באזור המרכז, ומשרד נוסף בִּנְיוּ יוֹרְק, אַרְצוֹת הַבְּרִית. בעקבות משא ומתן שמשך תשומת לב רבה, מכרו ארבעת השותפים את החברה שהקימו, ואת השירות שהיא מציעה, לַעֲנָקִית הָאִינְטֶרְנֶט הָאָמֶרִיקָאִית AOL ("אָמֶרִיקָה אוֹנְלַיְן"), בשנת 1998, בסך הכל שנתיים לאחר השקת השירות.
עסקת מכירת "מִירַבִילִיס" הייתה בזמנו גדולה מאוד במונחים של אז. ארבעת הַמְּיַסְּדִים התחלקו בסכום של כ-400 מיליון דולר, וגרמו לאנשי היי-טק רבים בארץ לְקַנֵּא, ולרצות בגורל דומה...
