"גדלנו יחד, ועכשיו נהרגת בתאונה"

"בכיתה ד' נפגשנו, כבר אז ראיתי עלייך שאתה ילד מיוחד, שונה, בולט - אחר. עבר קצת זמן וגדלנו ביחד. בלי לשים לב הגענו ביחד לתיכון... ידענו לעשות את כל הדברים שחברים טובים עושים, יצאנו לבלות, לשתות, התחלנו עם בנות. מי ידע שתלך ותשאיר אותי ואת כל החברים הרבים שאהבו אותך לבד. אנשים - סעו בזהירות ואל תגידו - לי זה לא יקרה".

כך הספידו התלמידים ההמומים והכואבים של תיכון "קלעי" בגבעתיים את חברם אודי בריל, שנפצע בתאונת דרכים בסוף השבוע שעבר, ונפטר ביום שישי מפצעיו. חמישה אוטובוסים יצאו בבוקר יום שישי מבית הספר להלווייתו.

"התלמידים אומרים 'אנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו', ושואלים 'איך לשאת את הכאב?'", מספרת פסיכולוגית בבית הספר, גילי גור-רבינוביץ. "הם גם מעלים הרבה שאלות פילוסופיות, כמו - למה דווקא הוא?". חבריו הקימו אתר לזכרו של אודי, בו מוצגים תמונות וסרטונים מהווי התיכון. "אודי - נזכור אותך תמיד", הם מבטיחים בכתובת ענקית שמתנוססת בראש העמוד.

בבית הספר התקיימו היום לימודים כרגיל, אך נוכחות התלמידים היתה מצומצמת. "המגמה היא להחזיר את התלמידים לשיגרה במהירות האפשרית", מסבירה גור-רבינוביץ. "אנחנו נותנים לתלמידים לגיטימציה בכיתה להביע את תחושות הצער וכאב. הניסיון במצבי טראומה הוא שאם נותנים לתלמידים גיבוי ודרך לבטא את עצמם, הם מתגברים יותר מהר". 

רק לפני שנה השתתפו 230 תלמידי שכבת י"ב בסדנת "זהירות בדרכים". בבית הספר מסבירים היום כי תאונות הדרכים הן רק סימפטום אחד, וכי יש לטפל בבעיה האמיתית בקרב תלמידים – התנהגויות סיכוניות בקרב בני נוער.

יועצת בית הספר, איריס גוזמן, מסבירה כי "המטרה שלנו היא לחנך את התלמידים להתנהגות אחראית בכל דבר". לדעת גוזמן וצוות הפסיכולוגים, הלחץ החברתי הוא הגורם שאיתו צריך להתמודד כדי להפחית את תאונות הדרכים בקרב בני הנוער. "אנחנו רוצים ללמד תלמיד לזהות לחץ חברתי, ולהיות מספיק אסרטיבי כדי לא לקחת חלק בהתנהגויות מסוכנות. צריך הרבה מאוד אומץ להיות אסרטיבי באירועים כאלה. לפתח בכל תלמיד אחריות אישית, שלא ייגרר אחר נורמות קבוצתיות מסוכנות".

שניים מחבריו של אודי שנסעו איתו עדיין מאושפזים בבתי החולים. התאונה אירעה לאחר שהרכב בו נסעו אודי וחבריו ברחוב הרצוג בגבעתיים, סטה ופגע בעמוד. 

לדברי המפקחת על זהירות בדרכים במחוז תל אביב, רחל פאר, שיעורי זהירות בדרכים מתקיימים כשיעורי חובה רק בגני הילדים ובכיתות א', ה' וי"א. לדבריה, "למרות שבשכבות אלה מדובר בלימודי חובה, לצערי לא כל בתי הספר מיישמים את זה". פאר מספרת כי מנהלים רבים לא מנצלים את שיעורי החובה לתלמידי י"א, וכי נכון להיום 400 כיתות בלבד במחוז תל אביב לוקחות בו חלק, למרות שמדובר בהישג לעומת מספר המשתתפים בשנים קודמות.

"בבית הספר קלעי לא השכילו לשלוח מורים להכשרה בתוכניות הלימודים בנושא", אומרת פאר, "אמנם התוכנית נלמדת בי"א אבל אין בבית הספר רכז מקצוע לזהירות בדרכים. סוכם עם מנהל בית הספר שנעבוד בצורה יותר מתוגברת בכיתות י"א, י"ב, ונגביר פעילות בכל הכיתות".

לדברי פאר, מקצוע זהירות בדרכים משולב עם מקצועות הלימוד הרגילים הנלמדים כמו אנגלית, מתמטיקה וספרות. "העיקרון הוא 'שטיפת מוח'. אם התלמידים יגעו בנושא בכל תחומי הלימוד, משהו יוטמע", היא אומרת. "אנחנו נוגעים בכל היבטים הפסיכולוגים-חברתיים, ובנהיגה כנהג צעיר. אנחנו מדברים איתם על נהיגה ואלכוהול, נהיגה בלילה, לחץ חברתי, שמיעת מוזיקה בווליום גבוה, מהירות ואיך להתנהג בכל מיני סיטואציות". במקביל נפגשים התלמידים עם הורים שכולים, רואים הצגות ומבקרים בבית לוינשטיין בליווי פסיכולוג כדי "לחבר אותם רגשית לנושא מעבר ללמידה הקוגניטיבית".