באר-שבע נתונה לחסדי החאפרים
כבר 110 יום ששובתים נהגי חברת מטרו-דן בבאר-שבע. בבוקר ידון בג"ץ בעתירת העירייה. בכל ערב נפסקת לחלוטין תנועת האוטובוסים, הדלילה בלאו הכי. מי שיכול, נוסע במוניות, יש מי שנוסע אצל חאפרים, שגובים פחות ממוניות. "רק מהתשלומים למוניות ולחאפרים אני מבזבזת חצי משכורת בחודש", מספרת רבקה אדמון, פקידה העובדת במרכז העיר. מהעבר השני, אומר יו"ר ועד העובדים: "אנו סומכים על מערכת הצדק שתאפשר לנו לחיות, לא כמו עבדים"
עיר בלי רחמים: בתחנה המרכזית של אגד בבאר-שבע ניצב מאהל המחאה של נהגי "מטרו-דן" השובתים. בפנים, תלוי שלט ולידו תלויה נעל של תינוק, סימן למזל: "109 ימים לשביתה" כתוב על השלט. היום (יום ב') ימלאו 110 ימים לשביתה, המשתקת את בירת הדרום, ולאיש, כך נדמה, לא אכפת. בשעה 11:30 בבוקר ידון הרכב של שופטי בג"ץ, ובראשם נשיא בית המשפט, אהרון ברק, בעתירת העירייה בעניין השביתה. ועד שתתקבל ההכרעה, ימשיכו תושבי העיר להיות נתונים לחסדיהם של החאפרים.
בערב שלפני הדיון בבג"ץ נראו רחובות באר-שבע כמו מסלולי תריאטלון. אנשים רבים הלכו ברגל, אחרים רכבו על אופניים. מדי ערב, לאחר השעה 18:30, אין אוטובוסים בתחבורה הציבורית בבאר-שבע, שגם כך פועלת במתכונת מצומצמת. כך החליטו הנהגים השובתים. מי שיש לו מכונית, נוסע ומסיע. מי שיש לו כסף, לוקח מונית ב-16 שקלים. ומי שיש לו פחות, מחכה לחאפרים שגובים בין 4 ל-10 שקלים, תלוי במרחק הנסיעה ובכמות הנוסעים. מי שאין לו, הולך ברגל או רוכב על אופניים.
הנהגים השובתים (צילום: מאיר אזולאי)
בתחנת האוטובוסים בפינת הרחובות ביאליק-שד' רגר, המתינה אדלה סטונטון, בת 72, שחייבת להגיע לבתה המתגוררת בשכונת נווה זאב המרוחקת. 25 דקות המתינה בתחנה, אבל אף אחד לא עצר. היא עטפה את צווארה בצעיף. "אין לי כסף לקחת מונית ספיישל. אני מחכה שאיזה מישהו יעבור כאן עם הטרנזיטים. זה עולה 5-6 שקלים עד לאגד, ועוד 5 או 10 שקלים משם לנווה זאב. 15 שקל אני צריכה לשלם, ואני חיה רק מקצבה", סיפרה.
"אין לי ברירה אחרת. בעוד שעתיים, הילדה והבעל שלה רוצים לצאת לאירוע של העבודה, ואני צריכה לשמור להם על הילדים. יצאתי בכוונה שעתיים קודם, כדי שאוכל להגיע".
בתום המתנה מורטת עצבים של עוד כמה דקות, עצר לידה טרנזיט ובו ישב ע. חבוש כיפה. "כן, אני נהג חאפר", הודה בחיוך מבויש. "בבוקר אני שכיר, בערב אני משתמש באוטו כדי לעשות עוד כמה שקלים. אני לוקח רק 4-5 שקלים לנסיעה ועושה מזה את הסולר ועוד קצת הכנסה צדדית. אין ברירה, זאת עוד דרך להתפרנס". בינתיים התמקמה אדלה במושב האחורי, וביקשה ממנו לנסוע כי היא מיהרה.
"רק רגע גברת, ההתעמלות זה לא פחות חשוב. אף אחד לא מדבר על מה שקורה כאן בבאר-שבע, ורק העיתונות אולי תשנה את המצב", אומר לה ע., שאשתו ההרה מתלווה אליו לעבודה מדי ערב, כדי לא להישאר לבד בבית.
"כבר אי אפשר לעמוד בקור הזה"
בתחנה המרכזית של אגד ניצב אוהל מחאה, פרוץ לכל עובר ושב. לפתע התפרץ אחד הנהגים השובתים, שהבחין בדמות החשודה שנכנסת למאהל. "חשבתי שאולי אתה מההנהלה של 'מטרו-דן'. הם כבר נכנסו לפה בעבר וחיבלו לנו באוהל", האשים זאב בוקינט, בטרם התרצה לדבר. "אני מרגיש מאוד רע, אבל אני מתכוון להמשיך במאבק עד הסוף. אני לא מוכן לעבוד יותר בבית העבדים, אני מעדיף לשבות ולא לעמוד ביחס המשפיל של מנהלי העבודה".
מרחק כמה מאות מטרים, המתינו בתחנת האוטובוסים בשכונה ט' בבאר-שבע שלוש נשים. שתיים מבוגרות, וחיילת. לידן המתינה המונית של איציק פיטוסי מדימונה: "כל אחת 5 שקל ואנחנו נוסעים", האיץ בהן פיטוסי, בטרם הסכימו להתיישב במוניתו. "אנחנו לא יכולות לעמוד פה בקור הזה יותר", אמרה רבקה אדמון, פקידה העובדת במרכז העיר. "5 שקלים אני מוכנה לשלם לו, אבל לא 10 שקלים כמו שרצה קודם. רק מהתשלומים למוניות ולחאפרים אני מבזבזת חצי משכורת לחודש", היא מספרת.
יצחק פיטוסי, מתנצל על כך שבא לעבוד בבאר-שבע: "אני במקרה באתי לפה, אשתי עוברת קורס בבאר שבע ויש לי שלוש שעות פנויות שאני מנצל אותן לעשות קצת כסף. לא, אני לא מתבייש לעבוד כאן כשאין אוטובוסים - זה פרנסה, יש נוסעים - אני לוקח. אני לא נכנס לפוליטיקות, לא איכפת לי מי צודק ומי לא. יש כמוני נהגי מוניות רבים שבאים מכל רחבי האזור, ולוקחים נוסעים פה בערב בשביל לעשות קצת כסף. זאת הפרנסה שלנו, ואם יש שביתה אז שתמשך עוד שנה, לא איכפת לי", אמר והפליג לדרכו.
במרכול "מחסני המזון", הנמצא בלב המרכז המסחרי של באר-שבע, התנועה סמוך ל-20:15 עדיין ערה. עוד שלושת רבעי שעה סוגרים את המרכול, ותושבים רבים שגמרו את עמל יומם, קונים מצרכים הביתה. זה אחד המרכולים הזולים בעיר, האוכלוסייה הפוקדת אותו אינה מצוידת במכונית. שורה של מוניות ממתינה בפתח לקונים.
הנהגים השובתים נערכים לקרב המשפטי
משה כהן, 12 שנים נהג מונית בבאר שבע, מחייך: "החאפרים לא מעזים כבר לבוא לפה. פעם הם באו לקחת לנו את הפרנסה, והגענו עד ידיים. הם יודעים שאם יבואו לפה יחטפו מכות. אנחנו נוסעים רק ספיישל. 16 שקלים למונית. אם יש 3-4 נוסעים, הם מתחלקים ביניהם בכסף. לפעמים, כואב לנו הלב ואנחנו לוקחים זקנים ב-4.5 שקלים, כי אין להם יותר. המצב פה בלתי נסבל. אני כנהג מונית נהנה מזה, אבל אני אומר ל'מטרו-דן' שיעופו חזרה לתל-אביב. הם לא צריכים להתייחס לנהגים שלהם כמו לעבדים".
ממש באותה השעה, התכוננו בעיריית באר-שבע לדיון בבג"ץ. היועץ המשפטי של העירייה, אלישע פלג, וראש העיר יעקב טרנר, יעלו בבוקר לירושלים לקראת הדיון בעתירת העירייה לבטל את הצו של נשיא בית הדין לעבודה, השופט סטיב אדלר. על-פי צו זה, אולצה חברת אוטובוסים בשם 'נתיב אקספרס', שהובאה לתגבר את קווי 'מטרו-דן', לעזוב את העיר.
"לא יעלה על הדעת, ש-200 אלף תושבי באר-שבע יהיו קורבן להחלטה שפוגעת בזכויותיהם הבסיסיות כמו זכות התחבורה הציבורית", אמר ראש העיר, יעקב טרנר, עם הגשת העתירה לבג"ץ. "אנו מקווים שבית המשפט הגבוה לצדק יאפשר הכנסת חלופה זמנית עד לפתרון המשבר במטרו-דן", אמר.
מן העבר השני, אומר יו"ר ועד העובדים השובתים, שאול צפאני: "היומיים הקרובים הם קריטיים עבורנו. קודם בג"ץ ואחר כך בית הדין לעבודה בבאר-שבע, שידון בבקשת מטרו-דן לקלוט עובדים חדשים במקומנו השובתים. אם שתי הערכאות המשפטיות יפסקו לזכותנו, נשקול אנו הגשת בג"ץ שיחייב את משרד התחבורה לסלק את מטרו-דן, ולפתוח את המכרז לתחבורה ציבורית בבאר-שבע מחדש. 110 ימים לשביתה, ושום דבר לא קורה. אנו סומכים על מערכת הצדק שתאפשר לנו לחיות, לא כמו עבדים".
