"שכרנו מגוחך, אך המאבק על עתיד האקדמיה"
כך אומר ל-ynet ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, רם פרוסט. לדבריו, הנתונים שהציגה שרת החינוך אודות השכר באוניברסיטאות הם "מניפולציה שקרית ומטעה" על הציבור. "צריך לברך על זה שהמאבק אינו על שכר אישי", הוא אומר. "השרה לא מצאה הון פוליטי ולכן מתגוננת בהאשמות"
הסגל האקדמי הבכיר כועס. כועס על שרת החינוך, לימור לבנת. ביום רביעי, בתום ישיבת המועצה להשכלה גבוהה, הודיעה שרת החינוך, לימור לבנת כי "המועצה החליטה שיש לבחון את נושא השכר באוניברסיטאות, המהווה 75% מתקציבן". בו ביום הודיע ארגון הסגל האקדמי הבכיר הארצי כי הוא מצטרף למחאת הסטודנטים, הנאבקים מזה מספר שבועות כנגד הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה.
"הנתונים שהציגה לבנת הם מניפולציה על הציבור. זו אינפורמציה שקרית ומטעה שאיננה מקדמת את הדיונים על ההשכלה הגבוהה", אומר ל-ynet ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הפרופסור רם פרוסט.
פרוסט טוען בתוקף כי רק מעטים מחברי הסגל הבכירים מרוויחים שכר גבוה. אחרים, הוא טוען, מרוויחים שכר מגוחך. "אם אנשי הסגל היו באים ונלחמים על שכרם היו מתנפלים עלינו", הוא מציין . "ופה אנחנו בכלל לא נאבקים על זה, אלא על תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל. צריך לברך על זה שהמאבק אינו על שכר אישי. הסיפור הוא פשוט - השרה לא מצאה הון פוליטי, ניסתה להקים ועדה עם הסטודנטים ואז כשלא הלך היא התגוננה בהאשמות. זו פשוט בושה וחרפה".
זוכי הנובל מרוויחים רק 12 אלף
מחקריו של פרוסט נהנים מיוקרה רבה ואף הובילו בעבר לשינוי שיטת הוראת הקריאה בעברית. פרוסט הוכיח ששיטות הוראה שהיו נהוגות במשך כעשר שנים בישראל הובילו לקשיים לימודיים ובמקרים חמורים לדיסלקציה. על בסיס עבודתו המחקרית הוקמה ועדה ששינתה את שיטות ההוראה. את המחקר עליו התבססה עבודת הוועדה עשה פרוסט בהתנדבות.
"עתיד המחקר שלנו מצוי בסכנה ממשית וזו בכייה לדורות", הוא מזהיר. "בכירי האוניברסיטאות, שכרם אכן גבוה במיוחד. אבל שכרו של מרבית הסגל הבכיר - כל אותם מרצים שסיימו פוסט-דוקטורט וכעת חוזרים ללמד - לא עומד על סכומים גבוהים. למעשה, אם לוקחים בחשבון את מספר השנים אותם הקדישו לאקדמיה, הרי ששכרם אפילו מגוחך. מרצה שסיים פוסט-דוקטורט ומצטרף לאוניברסיטה מרוויח בסביבות ה-10,000 שקלים ברוטו. שכרם של שני זוכי פרס נובל - צ'חנובר והרשקו - הוא על פי נתוני הסגל האקדמי הבכיר כ-12 אלף שקלים נטו. יש לזכור שמדובר בשניים מאנשי האקדמיה המוערכים ביותר בעולם כיום".
"גם אם יקצצו בשכר הבכירים", מוסיף פרוסט, "הרי שזה לא מה שיביא הכנסות לאוניברסיטה שמתעסקת במאות מיליוני ואף מיליארדי שקלים על בסיס שוטף. משרד האוצר, בשיתוף שרת החינוך, החליטו לקצץ שנה אחר שנה ושלא יספרו סיפורים".
לדברי פרוסט, הקיצוצים פוגעים במחקר וברמת הלימוד האקדמית כבר עתה. "קורסים של 50 איש הפכו לקורסים של 300 איש. פעם, קבוצת תרגול אקדמית כללה 15 אנשים בלבד. היום קפץ מספר הסטודנטים בקבוצה ל-80. מעבדות נסגרות והמחלקה לפסיכולוגיה לא יכולה לקלוט אנשי סגל חדשים".
הפרופסור אשר כהן, יו"ר המועצה המתאמת בסגל האקדמי הבכיר, אמר ל-ynet: "אנחנו לא נאבקים כאן על שכרינו אלא על עתיד ההשכלה הגבוהה. שרת החינוך מתחמקת מאחריותה למה שקרה להשכלה הגבוהה ומנסה למצוא אשמים במקום אחר. מעניין שדווקא בתקופתה כשרה, בארבע השנים האחרונות, חל הקיצוץ הכי דרמטי".