נכה צה"ל מקבץ נדבות ברחובות ירושלים

מדי יום יושב וילנסקי ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים, פושט יד כשבידו השנייה טופס המעיד כי הוא נכה צה"ל. הקביים מונחים לידו כשהוא פונה לעוברים ושבים ומבקש נדבה. "אני מתבייש אבל אין לי ברירה. בגלל שעכשיו אני לא צריך לשלם על התרופות שלי כמו בכל השנים אז אני עושה את זה פחות, בערך ארבע שעות ביום. אני עושה ביום מאה שקל, לפעמים 80. חלק מהאנשים מסתכלים עלי, שואלים לאיזה מצב המדינה הגיעה ואז זורקים מטבע. יש כאלה שלא מאמינים, חושבים שאני משקר".

לפני 25 שנה נפצע וילנסקי בעת שירותו הצבאי בחיל הים כשמחסנית של תותח נפלה על רגלו. הוא נזכר במה שאירע ביום התאונה: "יצאנו לפעולה מבצעית, היינו בעמדות קרב ואני הייתי אחראי על תותח החרטום. המחסנית של התותח שוקלת בערך 25 קילו. כשהרמתי אותה כדי להכניס אותה היו תנודות בים והיא נפלה לי על הרגל. המשכתי בפעילות כרגיל אחרי כמה ימים הרגל התחילה להתנפח כמו בלון".

דניאל וילנסקי נכה צה"ל מקבץ נדבות בירושלים (צילום: גיל יוחנן)

בעקבות הפציעה שוחרר וילנסקי מהצבא אך חזר ושירת שנה בהתנדבות בגלל שרצה להמשיך בצי הסוחר. "מהמכה ברגל נהיה לי טרומבוזה ברגל. זה קרישי דם ברגלים שמסתובבים בכל הגוף. הם נתנו לי 10% נכות זמנית. ואז התחלתי להפליג בים. הייתה לי ועדה רפואית אבל בגלל ההפלגות לא הגעתי אליה, כי לא הייתי בארץ. ככה הפלגתי 19 שנה בלי לקבל טיפול ממשי, הייתי חייב לעבוד. הסתרתי את המצב הקשה שלי ברגל גם בעבודה, הייתי משלם שוחד לרופא שיחתום שאני כשיר להמשיך לעבוד. עד שעלו עלי ופוטרתי".

באחת מהחופשות שלו מהעבודה ניגש וילנסקי לבדוק את זכאותו כנכה צה"ל אולם לטענתו נאמר לו כי הפסיד את כל זכויותיו. "הרגל שלי היתה ממש לא בסדר אז הלכתי לנציגות של משרד הביטחון באילת אבל הפקידה אמרה לי שהפסדתי את כל הזכויות שלי כי עברו יותר משבע שנים. מאז הפסקתי לבקש מהם כלום. לפני בערך שנתיים הבנתי שזה לא צעד נכון, עורכת דין אמרה לי שנכה צה"ל זה לכל החיים. אז הלכתי לדרוש את זכויותיי".

כבר חמש שנים מקבל וילנסקי נדבות. לאחר שפוטר מצי הסוחר לפני כעשר שנים לא הצליח למצוא עבודה בגלל מצבו הבריאותי. "המצב של הרגל שלי רק החמיר, הייתי חייב תרופות ב-700 שקל בחודש - כל יום שתי זריקות לדילול הדם, משחות וקרמים. אז לא הייתה לי ברירה חוץ מלפשוט יד. רק בשנה האחרונה יש לי את ה-10 אחוז נכות והתרופות הנלוות. לפני זה - כלום. הייתי הולך לבית חולים הדסה ומתחנן בפני אחות רחמנייה שתתן לי בלי שידעו את הזריקות האלו. היו כאלו שנתנו, בלי הזריקות הייתי מת".

בזמן עבודתו כימאי התחיל וילנסקי לצרוך סמים קשים. בשנתיים וחצי האחרונות הוא נמצא בתוכנית גמילה תרופתית בעזרת מתדון (אדולן). "התחלתי עם הסמים אחרי הפציעה. בהתחלה חשיש ושתייה, ובים התחלתי לקחת סמים כבדים. קריסטל, קוק. זה היה מתאים לי, מריחים קצת ואז 8 שעות אני לא חושב על המצב הקשה שלי. על זה שכולם נגעלים ממני בגלל איך שהרגל שלי נראית. שוכח מזה שבחורות נגעלות ממני ושבגלל זה בחיים לא היה לי קשר עם בחורה. אני חייב להיות תחת השפעה של משהו כי אם לא ישר אני חושב מחשבות אובדניות. אם אני אהיה בראש נקי ולא מטושטש אני עולה על גג וגומר את החיים. אני בן 46, בלי משפחה, בלי אישה ועם נמק חיצוני שדוחה את כל העולם ממני".

וילנסקי מאשים את משרד הביטחון בהתמכרותו לסמים. "עכשיו יש לי גם טרומבוזה ברגל השנייה אבל בוועדה הרפואית אומרים כי הבעיות שלי ברגל ימין הם מהסמים. אבל למה התחלתי להשתמש בסמים? בגלל הדיכאון, בגלל רגשי הנחיתות. אנשים פחדו להסתובב אותי, חשבו שיש לי איידס. בגלל זה התחלתי לשתות ולהשתמש בסמים. ניסיתי להתאבד כמה פעמים. הסמים היו כדי להרוס את עצמי. תביני שאני לא יכול ללכת עם מכנסים קצרים. חוץ מזה שקריש הדם עובר מרגל לרגל. הוא יכול לעבור לכל הגוף ובגלל זה יש לי טרומבוזה גם ברגל השנייה ולא בגלל הסמים.

"זה לא ייתכן כל המצב הזה. אין לי דוד בדרגה גבוהה בצבא ואין לי כסף לעורך דין, אז בגלל זה אני צריך להגיע למצב הזה? עובדת סוציאלית במשרד הביטחון אמרה לי שאם אני אקח עו"ד אני אקבל 60 אחוז, אפילו 80. אבל אין לי כסף".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מר וילנסקי מוכר במשרדנו משנת 1980 כנכה צה"ל. ועדה רפואית מספטמבר 2004 שינתה את אחוזי נכותו (שהיו עד אז 0%) ל-10%. הוועדה הכירה בהחמרה בנכותו המוכרת ברגל שמאל (לכן שונתה דרגת הנכות ל-10%) ואולם קבעה כי ההחמרה במצבו הרפואי ברגל ימין ותסחיפים ריאתיים אינם קשורים לנכותו המוכרת ונובעים מהזרקת סמים במפשעה. התגמול החודשי המגיע למר וילנסקי לפי דרגת נכותו שיעורו 268.78 שקלים.

"ב-17/2/05 הופנה מר וילנסקי למרפאה לכירורגיה כללית בבית החולים שערי-צדק לביקורת והמלצות לטיפול. טרם התקבלו תוצאות הברור או המלצות לטיפול. הנכה לא מקיים כל קשר עם מרפאת מחוז שיקום ירושלים. על מנת לברר סיוע שיקומי על מר וילנסקי לפנות לעובדת השיקום במחוז".