רחל תורג'מן תסדר לכם פנסיה

מנכ"ל “חברים ומרוויחים", הפכה לאחת הנשים המשפיעות ביותר בשוק הביטוח ובמשק בכלל; לשלומי שפר היא מספרת למה מנורה ומגדל מסרבות להשתתף במכרזים של החברה שלה, למה היא לא מתכוונת לוותר להן, ולמה עדיין כדאי להצטרף להסתדרות

שלומי שפר פורסם: 12.04.05, 13:00

"את מקבלת כאן שכר או רק טיפים?" שואלת רחל תורג'מן (32) את המלצרית בבית הקפה. "רק טיפים", משיבה המלצרית. "את יודעת שיש הצעת חוק שלפיה בעלי מסעדות יהיו חייבים לשלם שכר למלצרים, ללא קשר לטיפים?" אומרת תורג'מן. "אני יודעת, אבל כבר מדברים על זה שנים, זה אף פעם לא עובר", עונה המלצרית. "הפעם זה יעבור, יש לזה מספיק תמיכה", אומרת תורג'מן בהחלטיות.

רחל תורג'מן מנכ"ל חברים ומרוויחים של ההסתדרות (צילום: סיון פרג')

קשה לקחת את הסוציאליזם מתורג'מן. דווקא מי שנולדה בעיר שנחשבת למעוז הליכוד, אשדוד, למשפחה בת 10 ילדים (היא השמינית), היא היום אחת מנושאות הדגל של השמאל החברתי במדינת ישראל. זאת למרות - ואולי בגלל - שאת עיקר העסקים שלה היא עושה עם הגופים הכי קפיטליסטים במשק - חברות הביטוח. תורג'מן, המנכ”לית של “חברים ומרוויחים”, חברה-בת של ההסתדרות, היא זו שתפקידה לדאוג לכך שעמיתי קרנות הפנסיה יקבלו כמה שיותר, וחברות הביטוח, המנהלות קרנות פנסיה, יקבלו כמה שפחות.

הפגישה עימה נערכת כשבועיים לאחר שהשיגה את הניצחון החשוב ביותר שלה כרגע: הסכמה של המפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, לתנאים אותם הציבה “חברים ומרוויחים” לחברות הביטוח כתנאי להשתתפות במכרזים שהיא מארגנת.

אצלנו כולם שווים

קצת היסטוריה: לפני כשנה וחצי הופיעו במשרדי קרנות הפנסיה שנשלטו על ידי ההסתדרות - מבטחים, מקפת וקג"מ - מנהלים מיוחדים מטעמה של מדינת ישראל. הם הורו למנהלים הקיימים לעזוב את המקום. ההלאמה הגדולה הגיעה. המדינה נטלה תחת כנפיה את קרנות הפנסיה, והחלה לטפל בגרעונות, שהגיעו לכ-100 מיליארד שקל. כחלק מההליך מכרה המדינה כשנה לאחר מכן את הקרנות החדשות שהחזיקו הקרנות הוותיקות.

מבטחים מכרה את מבטחים החדשה למנורה תמורת 710 מיליון שקל, מקפת מכרה את מקפת החדשה למגדל תמורת 201 מיליון שקל, וקג"מ מכרה את מיטבית לכלל ביטוח תמורת 135 מיליון שקל.

אבל מי שחשב שבכך תם עידן ההסתדרות בענף הפנסיה טעה. יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, מיהר להבין שאסור לו לוותר על נכס כל כך חשוב. הוא החיה את חברת “חברים ומרוויחים”, שם בראשה את תורג'מן, העוזרת האישית שלו, ויצא לקרב. המטרה: לחתום על הסכמים עם חברות הביטוח על תנאים למבוטחים החדשים. פרץ ידע שיש לו שליטה על האיגודים הגדולים, ולכן חברות הביטוח ישמחו לחתום עימו על הסכמים ולקבל עמיתים חדשים לקרנות.

ההסתדרות קבעה תנאי סף: מתוך 6% דמי ניהול שמשלם כל עמית לקרן הפנסיה מתוך ההפרשה החודשית, 4% יחזרו אליו לצורך רכישת זכויות נוספות. כמו כן, מתוך דמי הניהול השנתיים שמשלם כל עמית, בהיקף של 0.5% מהחיסכון שצבר - 0.25% יחזרו אליו, כך שההסתדרות קיצצה את דמי הניהול של קרנות הפנסיה ב-50%.

למרבה הצער, חברות הביטוח לא עמדו בתור לחתימה, וההסתדרות הצליחה להשיג הסכמים רק עם כלל-ביטוח, לה יש קרן פנסיה בינונית, ועם חברות הביטוח הראל והפניקס, שהחזיקו אז בקרנות פנסיה מזעריות. שתי החברות הגדולות בענף הפנסיה, מנורה ומגדל, לא הסכימו לתנאים.

כך קרה שכל כמה שבועות הוציאה ההסתדרות מכרז לביטוח של עובדים באיגוד זה או אחר, ורק כלל, הראל והפניקס התמודדו בו. הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, דרור שטרום, התערב בנושא והעניק לחברים ומרוויחים אישור עבודה זמני, עד ה-1 במאי 2005. שטרום גם אישר לחברה לגבות דמי כניסה למכרזים ודמי ייעוץ, וכך היא עשתה במכרז של איגוד עובדי התחבורה (אל-על, ממן, רכבת ישראל וכדומה). אז הגיע המשבר.

מה דרשתם כתנאי סף למכרז?

"קבענו שכל מי שרוצה לרכוש את טפסי המכרז צריך לשלם 3,000 דולר, ומי שיזכה יידרש לשלם עוד 20 אלף דולר כדמי ייעוץ, כסף שיילך ליועצים שיעבדו עם העמיתים".

אז מה הבעיה?

"חברות הביטוח נפגשו עם המפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש, וביקשו ממנו שיוציא להן מכתב שיש איסור לשלם את המחיר הזה. בן-שלוש אומנם הוציא מסמך שבו הוא מזכיר לחברות שחוק הביטוח אוסר תשלום של עמלות, אבל הוא לא התייחס ספציפית למכרז הזה. היתה לו בעיה משפטית, כי לא מדובר בעמלות אלא בדמי השתתפות במכרז, שמקובלים בכל הענף. גם כשהאוצר מכר את קרנות הפנסיה לחברות הביטוח הוא גבה אלפי דולרים ממי שרצה לרכוש את ספרי המכרז. הוא ידע שמשפטית יש לו בעיה לאסור את התשלום הזה".

ומה קרה?

"מה שקרה הוא שמגדל ומנורה הודיעו לנו שבגלל האיסור הן לא משתתפות במכרז, כי הודענו להן שמי שלא ישלם לא יוכל להגיש הצעה. כלל, הראל והפניקס שילמו. הענף כולו היה בטלטלה. התקשר אלי ניר כהן, סגנו של בן-שלוש לענייני פנסיה, וביקש להיפגש. נפגשנו והגענו איתו להבנה שזה תשלום חוקי, וקבענו סכום סביר של 12 אלף שקל לרכישת טפסי המכרז. זה עבר לשקלים, כי בן-שלוש לא רצה שזה יהיה נקוב בדולרים".

אחרי שהיה אישור, מגדל ומנורה חזרו למכרז?

"פניתי אליהן, כמו שפניתי לכל קרנות הפנסיה בענף, כי לפני כן הן אמרו שיש להן הצעות מוכנות ורק בגלל איסור התשלום הן לא משתתפות. נתנו להן ארכה של 48 שעות להתארגן, אבל היה ברור לי שזו היתה סתם אמתלה. מנורה ומגדל לא הגישו הצעות, לא מתכוונות להגיש, ורק מחפשות תירוצים".

למה?

"הן לא רוצות. תנאי הסף שלנו הם מאוד טובים לעמיתים, ואנחנו לא מוכנים להתפשר עליהם. חברות הביטוח לא רוצות לתת את התנאים האלה לכל העובדים, אלא רק לוועדים חזקים במיוחד, כלומר הן רוצות לגבות יותר דמי ניהול מהעובדים החלשים, שמרוויחים שכר נמוך. לזה אנחנו לא מוכנים. אצלנו כולם שווים - לא נפלה את פועלת הטקסטיל בדימונה על חשבון עובדי התעשייה האוירית, בזק או חברת חשמל. כלל-ביטוח, הפניקס והראל, שחתמו איתנו, מחויבות לתנאי הסף. אני מזמינה את מבטחים (של מנורה, ש.ש.) ואת מקפת (של מגדל, ש.ש.) להצטרף אל המיזם הזה, כי המטרה שלנו היא להטיב עם כל העמיתים".

מי זכה בסופו של דבר במכרז לאיגוד עובדי התחבורה?

"זה מכרז ל-8,800 עובדים, עם פרמיה שנתית של 120 מיליון שקל. זכתה בו הפניקס".

אתם כל הזמן מפרסמים מכרזים לעשרות אלפי עובדים, אבל בפועל כמעט אף אחד מהעמיתים לא עבר, נכון?

"בעצם אנחנו עובדים רק מאמצע ינואר, כשקיבלנו את ההיתר של שטרום. צריך להבין שאחרי שהאיגוד מגיע להסדר עם קרן הפנסיה זה צריך לרדת למטה, לחברות שמאוגדות בו. כל מפעל צריך לחתום על הסכם עם קרן הפנסיה, ורק לאחר מכן זה יורד לרמת העובדים. זה לוקח זמן. אחרי שייחתמו כל ההסכמים, כל עובד חדש שייצטרף למפעל יעבור לקרן הפנסיה שזכתה במכרז".

ואם העובד לא רוצה, או מעדיף להישאר בקרן הפנסיה שלו?

"המדיניות שלנו היא שזה הכל בגדר המלצה, ומי שמחליט בסוף זה העובד עצמו. אבל כולם יודעים שכאשר האיגוד אומר משהו, רוב העובדים פועלים לפי זה. תחום הפנסיה הוא כל כך מורכב, שקשה למרבית העובדים לערוך השוואה אמיתית בין הקרנות השונות, והם סומכים על האיגוד. אפילו בן-שלוש אמר שהוא מכיר בחשיבות שלנו, בגלל שאנחנו משפרים את תנאי העמיתים, וברך על תרומתנו לתחרות בין קרנות הפנסיה. גם עובדי ההסתדרות, שנמצאים היום במיטבית, יעברו עד ה-15 במאי לקרן הפנסיה עדי של הראל, שזכתה במכרז".

איזה ייעוץ העובדים מקבלים?

"כמו שאמרתי, אישרו לנו לגבות מחברת הביטוח 20 אלף דולר דמי ייעוץ. הכסף הזה לא הולך להסתדרות אלא ליועצים חיצוניים. עם זאת, אם החברה לא רוצה לשלם את הכסף, אין בעיה. היא יכולה להתחייב שכל עובד יקבל לפחות שעת ייעוץ פנסיוני אחת".

הצלחתם גם להאריך את חלון המעבר בין קרנות הפנסיה. מה זה אומר?

"מבחינתינו זה הכי חשוב. לפי ההוראות של משרד האוצר אפשר היה לעבור בין קרנות הפנסיה עד ה-13 במארס 2005, והאוצר נענה לבקשתנו להאריך את זה עד ל-15 במאי. יש עוד חודש וחצי בהם אפשר לעבור מקרן אחת לאחרת".

ומה אחר כך?

"לפי הכללים החדשים יש בכל שנה תקופה של חצי שנה בה ניתן לעבור בין הקרנות, מאוקטובר עד מארס. מי שעובר בתקופה הזו, כל הכסף שהוא חסך בקרן הישנה עובר לקרן החדשה. מי שעובר מחוץ לחלון המעבר יפריש בינתיים את ההפרשות החודשיות לקרן אליה עבר, אבל הכסף שכבר חסך יישאר בקרן הקודמת עד לחלון המעבר הבא. גם בזה אנחנו רוצים לטפל, שלא יהיו חלונות כל כך מוגבלים, ושכמו בענף קופות הגמל ניתן יהיה לעבור באופן פשוט יותר. נעשה פגישות עם האוצר כדי לקדם את זה".

מאיזה כסף “חברים ומרוויחים” פועלת?

"ההסתדרות מתקצבת אותנו ב-8 מיליון שקל בשנה, ואם נצטרך עוד כסף היא תיתן. יש לנו היום חמישה עובדים וייעוץ חיצוני של עוד ורוח. גם מאיר שביט, המפקח על הביטוח לשעבר, הוא יועץ שלנו. הוא זה שחישב שקרן פנסיה יכולה להתקיים ואפילו להרוויח עם דמי הניהול שקבענו, והוא עוד עשה את החשבון על קרן פנסיה קטנה, שצומחת רק ב-1,000 עמיתים בשנה".

ובכל זאת גם אביגדור קפלן, מנכ”ל כלל ביטוח שחתומה איתכם על הסכם, טוען שעם דמי ניהול כאלו אי אפשר להמשיך לאורך זמן. אולי הוא צודק?

"כולם מקטרים שזה לא כלכלי, ובמנורה אמרו לנו שהם לא משתתפים כי הם צריכים להחזיר את ההשקעה על הרכישה של הקרן. החברות היו שמחות לקבל את הכסף במקום לתת אותו לעמיתים, אבל אם יש להן בעיה שיפחיתו את השכר האסטרונומי למנהלים. אז הן יוכלו לתת לעמיתים שירות טוב יותר. דמי הניהול שקבענו מספיקים בשביל לנהל קרן פנסיה וגם להרוויח מבלי להתעשר על חשבון העמיתים, ויכולנו לדרוש יותר. משרד האוצר שינה את כללי השוק כי הוא רצה תחרות, ואנחנו עושים את התחרות".

מה הלאה?

"אי אפשר להתווכח עם ההצלחה, אבל יש עוד הרבה איגודים שלא הגענו אליהם. אנחנו לא נסיים את הפעילות בתקופה הקרובה. נעבור מפעל מפעל, מקום מקום, כדי להגיע לעובדים. לאחר מכן נקים מרכז ייעוץ ושירות ומרכזי בקרה, שייפקחו על כך שקרנות הפנסיה לא פוגעות בעמיתים".

מה קורה אם עובד בודד שלא נמצא באיגוד רוצה להצטרף לקרן פנסיה לפי התנאים שלכם?

"הוצאנו עכשיו מכרז לכ-10,000 עובדים פרטניים, כאלה שלא נמצאים באיגוד מסוים אבל הם חברי הסתדרות. תיקבע חברה שתבטח אותם, וכל עובד במשק שירצה לקבל את התנאים האלה, פשוט יצטרך להצטרף להסתדרות, לשלם 25 שקל בחודש ולקבל את התנאים".

למה צריך לשלם להסתדרות?

"אלה התנאים. מדובר בתשלום נמוך מאוד לעומת התנאים שהוא מקבל. עשינו חישוב שלפיו עובד בן 25

שמרוויח 7,000 שקל בחודש, אם הוא יצטרף למיזם, כאשר הוא יצא לפנסיה יהיו לו בכל חודש עוד 1,071 שקל, בהנחה שהקרנות ישיגו תשואה שנתית של 4%. אם תוחלת החיים שלו היא 80 שנה, מדובר בתוספת של 182 אלף שקל לפנסיה, הרבה מאוד כסף. אני רוצה לקרוא לציבור לבחון את תנאי הפנסיה שלו. אם הוא צריך עזרה - אנחנו נעזור לו".

אישית לוחצת