המרוויחות מהפינוי- חברות הבניה, לא המפונים
חברות הבנייה יקבלו קרקעות ללא מכרז ולא ישלמו עבורן כל תשלום במשך שנתיים בתמורה יתחייבו להציב קראוונים ולהשכירם למפונים לאחר שנתיים יוכלו החברות להשכיר את הקראוונים למי שירצו, וייהנו פעם נוספת מהקלות - יהיו זכאיות לרכוש את הקרקע בהנחה של 13%
בלוח הזמנים הצפוף של ההתנתקות נראה כי חמקה מעיני הממשלה העובדה שהמרוויחות העיקריות מהפינוי הן חברות הבנייה - ולא המפונים עצמם. השבוע צפויה המדינה לאשר שורה של הטבות האמורות להקל על תהליך הפינוי ולזרז את ביצועו.
כמה החלטות שהתקבלו במינהל מקרקעי ישראל, לאחר התערבותו של ראש הממשלה, אריאל שרון, צפויות להקל על חברות הבנייה להקים יחידות מגורים. המפונים, לעומת זאת, יצטרכו לבחור לעצמם מקום מגורים חלופי בתשלום מלא, מתוך מעין קטלוג שתציע להם מינהלת ההתנתקות ומשרד השיכון.
ההטבות יינתנו לכמה חברות שמייצרות את מה שמכונה קראווילות - הכלאה בין קראוונים ובין ווילות. עם חברות אלה נמנות אבלון, שמייצרת קראווילות עבור הצבא האמריקאי, וכן חברת רולן הוותיקה. חברות אלה יקבלו קרקעות ללא מכרז ולא ישלמו עליהן כל תשלום במשך שנתיים. בתמורה יתחייבו החברות להציב את הקראווילות ולהשכירן למפונים.
הקרקעות המיועדות להצבת הקראוולים יוקצו בכמה קיבוצים, בהם אור הנר, ברור חיל, דורות, ניר עם, כרמיה ויד מרדכי.
בנוסף, לאחר שנתיים יוכלו החברות להשכיר את הקראווילות לכל מי שירצו, וייהנו פעם נוספת מהטבה - הפעם בשיעור של 20%: החברות יהיו זכאיות לרכוש את הקרקע במחיר מופחת של 31% מערכה.
לחלופין, יוכלו החברות להמשיך ולהשכיר את המבנים תמורת דמי שימוש זעומים של 5% בלבד מערך הקרקע בחוזה לחמש שנים.
"במקום להטיב עם המפונים בסיבסוד השכירות, הם דואגים לחברות הבנייה", אמר גורם במועצת מקרקעי ישראל. "זהו תמריץ אדיר המעניק לחברות קרקעות בחינם. אמנם המתיישבים יוכלו ליהנות מקרקע ללא מכרז במשך שנתיים מיום ההתנתקות. ואולם בניגוד לחברות הבנייה, שיקבלו את הקרקע ללא תשלום, יהיה על המפונים לשלם תמורת הקרקע על פי ערך שמאי, מכספי הפיצויים שלהם".
"המחירים באזור שאליו יפונו המתיישבים נאמדים ב-300-150 אלף דולר לדונם קרקע", אומר ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי. רוב המתיישבים יקבלו חצי דונם וישלמו תמורתו 150-75 אלף דולר. לנוכח עלויות הבנייה באזור, הנאמדות ב-800 דולר למר, לאחר הרכישה יישארו בידי המפונים רק סכומי כסף זניחים לצורך הסתגלות והתאקלמות מכספי הפיצויים.
הקטלוג שמציעה מינהלת ההתנתקות למתיישבים, ואשר מוצג כאן לראשונה, כולל פירוט של השטחים שבכוונת המדינה להציע למפונים: 18 יישובים שונים בדרום: בת-הדר (38 יחידות דיור), מבקיעים (53), תלמי-יפה (32), זיקים (42), יד-מרדכי (30), ארז (30), ניר-עם (30), כרמיה (60), אור-הנר (30), ברור-חיל (03), מפלסים (32), יבול (100 זמניים), דורות (20), יתד (100), סעד (30), עלומים (30), גברעם (30), גיהה (30).
מקום פופולרי במיוחד בקרב המתיישבים הדתיים הוא מרכז שפירא, מרכז דתי-לאומי במועצה האזורית שפיר, שבו פועלים מוסדות חינוך ותרבות טובים. התוכנית כוללת 300 יחידות דיור זמניות, שיהפכו בהמשך למגורי קבע.
הרחבת היישוב הדתי ניצן ב-400 יחידות דיור עבור המפונים. מדובר ביישוב הרחוק מהדיונות, שבו מתגוררות כיום 150 משפחות.מתחמים אחדים אותרו בצפון אשקלון ומתאימים לבניית 600 יחידות דיור לפחות: מתחם הגולף בצפון, שאושר כבר לבנייה וקרוב לניצנים, ומתחם בשם אגמים הממוקם דרומית לאזור. בנוסף, 3,000 יחידות דיור מאושרות ולא מאוכלסות מצויות בשכונת ברנע ו-80 יחידות דיור אותרו בנווה-ים.
ניצנים: מדובר במתחם בנייה השייך לשטח השיפוט של אשקלון, אך נפרד מהעיר, שאליו ניתן להעביר 1,000 יחידות דיור. מתחם פופולרי ביותר בקרב המתנתקים, אך הכי פחות מומלץ מצד משרד השיכון לנוכח ההוצאה הכבדה הכרוכה בהכשרתו והצורך לחסל שטחים ירוקים בהיקף נרחב.
נוסף על הקצאת שטחים אלה חתמה המדינה על כמה הסכמים עם בתי מלון בבאר שבע ובאשקלון, לשיכון זמני של המפונים. כמו כן מנסה המדינה לאתר מלאי דירות בשוק החופשי לשכירות. סך הכול מדובר ב-450 דירות של 5-3 חדרים באשקלון, בנתיבות, בשדרות, באופקים, בבאר-שבע ובקרית-גת.
בשבוע שעבר העביר משרד האוצר 6.5 מיליון שקלים לתחילת פעולות הבינוי, הפיתוח והתשתיות בשלושה יישובים: מפלסים בשער הנגב, יבול ויתד באשכול. סכומים אלה יאפשרו לקבלנים להתחיל בפעולות התשתית להקמת היישובים החדשים, אמר מנכ"ל משרד השיכון, שמואל אבואב. בימים הקרובים צפויים הדחפורים להתחיל ולהכשיר את הקרקע להצבת אתרי קראוונים בכרמיה, מפלסים, זיקים ומבקיעים.
מועד הסיום של עבודות אלה נקבע ל-1 ביולי 2005.
"אסור לחזור על הרפתקאת הקראוונים"
"לקראת יישום תוכנית ההתנתקות חוזרת ממשלת ישראל למחדל הקראוונים, שיעלה למדינה קרוב למיליארד שקל", כך אמר אלי מוסרי, ראש מינהלת פינוי הקראוונים במשרד השיכון לשעבר. מוסרי התייחס בדבריו לארבעה אתרים שמתכוונת המדינה להקים ביבול, מרכז שפירא, יד בנימין וניצן, ושבהם יוצבו כ-600 קראוונים.
לדברי מוסרי, "ההחלטה להקים פעם נוספת קראוונים לטובת המפונים צפויה להביא לבזבוז של עשרות מיליוני שקלים מקופת המדינה ולגרום לבעיות חברתיות קשות. אין לי ספק שהמדינה תצליח לחסוך מיליונים מכספי המדינה אם תעניק לכל מפונה 10,000 דולר נוספים לצורך מציאת מקום מגורים זמני בכל מקום שיבחר".
"חלפו 15 שנים בלבד מאז קיבל אריאל שרון, שר השיכון באותה העת, החלטה דרמטית ויקרה להקים 100 אתרי קראוונים בכל חלקי הארץ לקליטת העולים החדשים. הטעות הזאת גרמה למדינה להיתקע עם 15 אלף קראוונים, שחלפו שנים רבות עד שהצלחנו לפנות אותם".
"עלויות הקמת אתרי הקראוונים גבוהות מאוד, אומר מוסרי. עלות הרכישה של קראוון בן 3 חדרים ובשטח של 46 מ"ר נאמדת ב-10-20 אלף דולר (תלוי ביצרן). לכך יש להוסיף את עלות הקמת תשתיות באתרים הנאמדת ב-1,000-5,000 דולר לקראוון. ויש כמובן עלויות נוספות של אחזקת מוסדות הציבור, מוסדות החינוך, קווי התחבורה הציבורית, אספקת שירותי הניקיון וכדומה הנאמדת בכמה מיליוני שקלים".
"אם לא די בכך הרי שיש עוד עלות אחת שכלל לא בטוח שהובאה בחשבון והיא עלות פינוי הקרוואנים הנאמדת אף היא בכמה מיליונים נוספים".
"ארבע שנים לקח לנו לפנות את הקראוונים, אסור לחזור על ההרפתקה הזו", אומר מוסרי. מנכ"ל משרד השיכון, שמואל אבואב: "המינהלה כולה נערכת לפתרונות, גם קרוונים גם דיור קבע וגם שכר דירה. ליצור מגוון כלים ואפשרויות למפונים".
