שתף קטע נבחר

שלושה סיפורים על דו"חות חניה ישנים

בשלושה פסקי דין חויבו רשויות החניה של עיריית ת"א ור"ג להשיב לתובעים את דו"חות החניה ששילמו בשל התיישנות, ובתוספת פיצוי

מאיימים לעקל את רכושך אם לא תשלם קנס ישן בגין עבירת חניה? כדאי שתבדוק אם הדרישה של רשות החניה העירונית היא על פי חוק. לא קיבלת את דו"ח הודעת ברירת הקנס תוך שנה מביצוע העבירה? חלפו לפחות שלוש שנים מיום חילוט הקנס ולא נשלחה אליך דרישה לפרוע אותו? בכל אחד מהמקרים האלה, חלה על העבירה התיישנות ואתה פטור מחובת התשלום. אלא אם הוכיחה רשות החנייה כי ההודעות מטעמה נשלחו לכתובתך כנדרש ובדואר רשום.

  

בשלושה פסקי דין שניתנו באחרונה, קיבלו השופטים את הטענה להתיישנות העבירה וחייבו את רשויות החניה של עיריית תל-אביב ושל עיריית רמת גן, להשיב לתובעים את הקנסות שאולצו לשלם, בתוספת פיצוי.  

 

אחד מהתובעים, א', טען כי לא קיבל מעיריית רמת גן בפרקי הזמן הקצובים בחוק הודעה בעניין 49 דו"חות החניה הנזקפות לחובתו, וביקש לקבוע כי העבירות התיישנו ואסור לגבות אותן. 

 

בתביעתו, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען כי אם רוצה הנתבעת להזים את טענת ההתיישנות עליה להוכיח כי שלחה לתובע הודעות והתראות כנדרש על פי החוק. בא כוח העירייה טען, כי היא שולחת את מכתבי ההודעה במקובץ באמצעות חברה המפיקה את המכתבים שנשלחים לחייבים. הוא הציג בבית המשפט אישור של רשות הדואר לפיו שילמה העירייה 421,993 אלף שקל לרשות הדואר עבור משלוח של 75,356 דברי דואר, אבל עם זאת הודה כי לפקידי העירייה אין ולא יכולה להיות ידיעה אישית על כל מכתב רשום הנשלח מטעמה.

 

השופטת, רות רונן, קבעה כי העירייה לא הוכיחה כי שלחה הודעה לתובע כנדרש בדואר, ולכן חלה על החוב התיישנות ואין לגבות אותו. ההתדיינות המשפטית עלתה לעירייה גם בכסף, היא חויבה בפסק הדין לשלם לתובע 5,000 שקל כהוצאות משפט (201183/04).

 

לא הגיע לידיה

 

בתביעה אחרת שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, טענה ש' להתיישנות דו"ח חניה על סך 70 שקל, שנרשם למכוניתה בדצמבר 1998 ולדבריה לא הגיע לידיה מעולם. היא טענה כי הופתעה לקבל בדצמבר 2003 התראה לפני עיקול, ולפיכך נאלצה לשלם את הדו"ח והוצאות גבייה בסך כולל של 562 שקל.

 

ש' סיפרה בדיון המשפטי, כי הדו"ח נשלח למקום מגוריה ברמת גן, אבל לא הגיע לידיה מכיוון שצוין בו שמו הישן של הרחוב, פינחס, ששונה לרחוב הכבאים.

 

נציגת העירייה, הינדי טימור, טענה כי הדו"ח נשלח לתובעת על פי כתובתה הרשומה במשרד הרישוי, וכי על התובעת היה לעדכן את כתובתה במשרד הפנים ולא לסמוך בעניין זה על עיריית רמת גן שהחליפה את שם הרחוב.

 

השופטת מיכל ברק-נבו, קיבלה את התביעה וחייבה את עיריית תל אביב להחזיר לתובעת את 562 השקל ששילמה בתוספת ריבית והפרשי מדד, ולשלם לה בנוסף הוצאות משפט בסך 300 שקל.

 

בנימוקים לפסק הדין כתבה השופטת, כי על פי תקנות סדר הדין הפלילי היה על הנתבעת לשלוח הודעת קנס בדואר רשום תוך שנה מיום ביצוע העבירה. לאחר שליחתו בדואר רשום, ציינה השופטת, הייתה העירייה מחויבת לבצע פעולת אכיפה תוך שלוש שנים כדי שלא תחול התיישנות על העבירה.

 

"במקרה שבפני", כתבה, "אין הוכחה כי הנתבעת שלחה את הודעות הקנס כנדרש וגבייתו באמצעות עיקול לא היתה כחוק" (950/05 )

 

ביטלה את הקנס

 

בפסק דין נוסף המתייחס להתיישנות עבירות חניה, הורתה השופטת ברק-נבו על ביטול קנס בגין עבירת חניה, וחייבה בנוסף את עיריית תל אביב להשיב לתובע 717 שקל שאולץ לשלם ולשלם לו 500 שקל כפיצויים וכהוצאות משפט.

 

בתיק הנידון טענה העירייה, כי נשלחו לתובע הודעות על הקנס בדואר רשום במסגרת המבצע לסילוק קנסות חניה שיזם השר מאיר שיטרית תוך התקופה של שלוש השנים, שמעבר לה חלה התיישנות על העבירה. עם זאת, לא יכלה העירייה להוכיח כי ההודעות נשלחו לתובע בדואר רשום. "אישורי המשלוח של ההודעות שנשלחו בתקופת המבע שכונה מבצע שיטרית, אמר בא כוח העירייה, לא נשמרו עקב תקלה".

 

(ת"ק 10697/04 )

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים