מה צפוי ב-Civilization 4?

אין גיימר שלא מכיר את סדרת Civilization, אחד היסודות לז'אנר האסטרטגיה במשחקי המחשב. כל משחק בסדרה הציג חידושים שונים, אך בבסיסה תמיד נשארה אותה משחקיות מוכרת, של פיתוח תרבות שלמה מאפס ועימות מול תרבויות אחרות. בתערוכת E3 נערכה הדגמה חיה של Civilization 4, משחק מהפכני מעט לעומת קודמו.

את ההדגמה ערך ג`סי סמית, המפיק של Civilization 4. מהאופן בו הוא תיאר את החידושים במשחקיות ניכר עליו שהוא מתלהב מהמשחק ובאופן כללי חובב של משחקים כיפיים. שלא במקרה, כך גם נראה המשחק עצמו: מלהיב וכיפי.

אפשר להגיד הרבה דברים חיובים על משחקי Civ הקודמים, אך כולם סבלו מבעיה קשה של נגישות. כדי להכיר את כל פרטיו של המשחק צריך היה להתעמק במספר שכבות שונות של

משחקיות, המורכבות משלל מונחים המשתלבים זה בזה באופן מסתורי לעיתים. היו כל כך הרבה מונחים שונים, עד שהיה צורך לאסוף את כולם ב-Civipedia, האנציקלופדיה המוכרת לכל שחקן Civ.

אך לא עוד: Civ 4 ישתדל לפשט את אופי המשחק בכך שיביא את כל המידע לפני השטח, כדי שלא נצטרך לנבור בין הררי טקסטים כדי לברר למשל מהי משמעותו המדוייקת של בונוס ההגנה שמספקת משבצת יער על פני משבצת שדה.

כי עולם מסודר הוא צפוי ובטוח יותר

משחק פשוט יותר

בראש ובראשונה זהו Civ, ומשמעות הדבר היא שכל העקרונות הבסיסיים נשארו, והמפה אפילו מחולקת למשבצות. החידוש העיקרי והבולט ביותר לעין הוא המעבר לתלת ממד, שמאפשר מספר טריקים נחמדים כגון זום ושינוי זווית ראייה:

הנוסטלגיים שבינינו אף יוכלו להציב את המצלמה בזווית ממעל כמו ב-Civ 1, או איזומטרית כמו Civ 2. אם מתרחקים מספיק למעלה מגלים שהמפה אינה שטוחה אלא פרושה על פני גלובוס מסתובב, שנראה צבעוני וגדול, ממש כמו צעצוע נחמד שמתחשק לשחק איתו.

המפה התלת ממדית מציגה הרבה מידע, כדי שהשחקן יוכל להבחין במבט חטוף בכל הפרטים החשובים לו. למשל, ניתן לראות את השיפורים שבנתה כל עיר פשוט על פני המפה, כמו גם את פלאי העולם שנבנו בה. כמות החיילים בכל יחידה צבאית מייצגת למעשה את מספר נקודות הפגיעה של אותה יחידה, וכמה פגיעות תוכל לספוג לפני שתחוסל. אפשר גם לראות אם החוות שבנית על גבי משאבים במפה פעילות או משותקות: למשל, אם תסתכל על חווה שיושבת על משאב התבלינים שלך ותראה אבניים מסתובבות, תדע שהיא פעילה.

מעבר לכך, תיבת מידע בקצה השמאלי התחתון של המסך מציגה בדיוק מהם היתרונות והחסרונות של פני השטח מעליהם עומד העכבר, ואם מעמידים אותו שתי שניות מעל מושגים המופיעים בחלונות המשחק, יופיע חלון קטן ויסביר מה משמעותם. לא עוד סיבפדיה!

מאוד התלהבתי מהרעיון הפשוט הזה, שלדעתי עשוי לקדם את המשחקיות של Civ רמה אחת קדימה ולהפוך אותו לנגיש לקהל רחב יותר, כמו גם להקל על השחקנים הותיקים ולהגביר את מידת ההנאה שבו.

צריך להתחשב בדת

שיפור הנוחות של הממשק לא באה על חשבון המורכבות שלו. למעשה, המשחק נעשה אפילו מעט יותר מורכב, עם הוספתן של דתות והנדסה חברתית. הדת היא גורם נוסף בו צריך להתחשב השחקן, בדומה

להשפעה התרבותית שלמדנו להכיר ב-Civ 3.

דת חזקה במדינה, אולי אפילו כזו שנחשבת לדת המדינה הרשמית, עוזרת לחזק את עוז רוחם של התושבים מול נסינות "פלישה" מצד מנהגיהן של תרבויות זרות. כמו כן, יחידות מיסיונרים יכולות להעביר את הבשורה ולהמיר ערים של תרבויות אחרות, וכך גם לרגל אחריהן. הדת ככלי אסטרטגי!

ניתן לבחור באחת מבין שבע דתות, הלקוחות ישירות מתוך העולם האמיתי, החל מנצרות, דרך איסלם והינדו, וכלה גם ביהדות. על מנת להימנע מלהעליב מאות מיליוני אנשים, אף דת לא נותנת בונוסים או מינוסים לתרבות, הן פשוט שבע דתות השונות זו מזו.

ההנדסה החברתית היא רעיון שראינו לראשונה ב-Alpha Centauri, משחק מעולה אחר מבית Firaxis. כל תרבות מתאפיינת על ידי חמש קטגוריות - שיטת ממשל, אופי הכלכלה וכן הלאה - שכל אחת מהן יכולה לקבל אחת מבין חמש אפשרויות. כל התרבויות מתחילות ברמות הבסיסיות ביותר, למשל שיטת ממשל שבטית, והן מסוגלות להתפתח לצורות מורכבות יותר לאחר שהן לומדות אלטרנטיבה כלשהי. כל אפשרות נותנת יתרונות וחסרונות בתחומים שונים, כך שהשחקן יכול לכוון באופן מדוקדק את התרבות שלו לפי הכיוון אליו הוא רוצה להתקדם. למשל, שיטת שלטון מונארכית תאפשר כנראה בונוסים לפעילות הצבאית, במחיר ירידה בתשלום המיסים בעקבות שחיתות של הלורדים.

נוסף לחידושים הללו, שאר חלקי המשחק זכו לשדרוג נדרש. מספר סוגי המבנים שניתן לבנות בערים עלה ל-19, ומספר התרבויות עומד על 18, עם 26 מנהיגים. כן, לכמה מהתרבויות יש שני מנהיגים שונים - ומאחר ולכל מנהיג יש תכונות שונות המשפיעות על המשחק, כדאי לחשוב לפני שבוחרים. כמו שכבר סיפרו לנו בעבר, עץ הטכנולוגיות השתנה וכעת הוא יותר דינאמי, ומאפשר להגיע לטכנולוגיה X דרך מסלולים שונים, לאו דווקא במסלול בודד ומוגדר. כך יכול כל שחקן לקדם את התרבות שלו לכיוון אליו הוא רוצה, תוך שהוא ממשיך ומתקדם בעידנים באותו הקצב עם שחקנים אחרים.

איש דגול צץ פתאום

לעיתים יצוץ באופן ספונטני - המושפע על ידי מצבה של התרבות שלך - "איש דגול". זוהי יחידה מיוחדת, אדם מפורסם מההיסטוריה כגון אפלטון או לאונרדו דה וינצ`י. "אישים דגולים" מגיעים במספר סוגים, כגון אמנים, מהנדסים וכן הלאה. כל טיפוס מסוגל לקדם את התרבות לעידן זהב מסוג אחר, או לעזור בבנייה מהירה של בניינים או במתן תוספים אחרים.

ריבוי המשתתפים של Civilization 4 ינסה להיות פשוט וזורם כמו שאר המאפיינים שלו. למשל, אפשר יהיה לשחק דרך אימייל (כל שחקן שולח את הצעדים שלו בתורו), אך השחקנים יוכלו לעבור למשחק און-ליין רגיל או ואף חזרה לאימייל, לפי רצונם - מה שאומר שאם אתה משחק מול מישהו וחייב להפסיק באמצע, תוכל להמשיך ולשחק "על אש קטנה" דרך אימייל, ולחזור למשחק במלוא היקפו בפעם הבאה שלשניכם יהיה נוח.

מצב משחק בצוות יאפשר לשחקנים לחלוק ביניהם את הבונוסים שהם מקבלים מפלאי עולם שבנו, ולעבוד בשיתוף בכל תחום כמעט - למשל, אם יחקרו שניהם את אותה טכנולוגיה, הפיתוח יסתיים פי שתיים יותר מהר.

הרבה יותר חשוב מכך היא התמיכה המדהימה שהמשחק מציע ליצירת מודים. מעבר לעורך העולמי הרגיל, שמאפשר ליצור עולם לפי רצוננו, נוכל גם לערוך אירועים ולשנות כל פרט במשחק. חשוב מכך, כל ערך מספרי במשחק ניתן לשנות בקלות בעזרת עורך XML, והממשק עצמו כתוב בשפת Python, שמאפשרת למי שמכיר אותה לשנות לחלוטין את מראה המשחק ואף ליצור מסכים מסוגים חדשים.

ערכת פיתוח מלאה

אם זה לא מספיק, Firaxis תשחרר ביחד עם המשחק גם SDK מלא, כלומר ערכת פיתוח מלאה! הפוטנציאל גדול, ונקווה שיהיה מי שיתפוס אותו וימציא לנו סוגים חדשים לגמרי של Civ.

גם Civilization 4, כמו משחקים רבים אחרים שכבר ראינו בתערוכה, ייצא לקראת סוף השנה. אישית אני מאוד מחכה לקראתו, ומאמין כי זהו צעד חדש ומרענן לקראת עתיד טוב יותר לאנושות כולה - ובמיוחד לרומאים, או ליוונים, או למונגולים. אם אתם חושבים אחרת, למשל שהשינויים במשחק מדרדרים את הסדרה האהובה במורד משעול שטני, אתם מוזמנים כמובן להוסיף תגובה לכתבה ולהביע את דעתכם.