הבשורה: כרית שמעבירה רגשות

הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, אבל בתערוכת "נקסטפסט" (NextFest) מוכנים להסתכן ולחזות בכל זאת את העתיד. חברות ההייטק שהציגו בתערוכה מציתת הדמיון הזו, לא מסתפקות בתחזיות סתם - אלא מראות מוצרים קיימים ופועלים, שעברו את שלב אב-הטיפוס ונמצאים בדרך להפוך למוצרים מוגמרים.

לא תמיד אנחנו זוכרים כמה גאונות טמונה בהמצאות שסובבות אותנו בחיי היומיום. קחו, למשל, את המחשב האישי: הפי-סי, שהתפתח בצעדי ענק משנות השמונים עד שהפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, מורכב מעשרות המצאות קטנות, שבכל אחת מהן טמון חידוש אמיתי.

הטלפון הסלולרי של היום מציע אפשרויות, שפעם היה אפשר רק לחלום עליהן. תערוכת "נקסטפסט", המאורגנת זו השנה השנייה על-ידי מגזין המחשבים הנחשב Wired,

next fest

מנסה ללכת עוד כמה צעדים קדימה. מארגני "נקסטפסט 2005", שהתקיימה בסוף השבוע שעבר בשיקגו, דיווחו על יותר מ-25 אלף מבקרים. חלק מהחידושים כבר הוצעו שם למכירה, ולא מדובר רק בגדג'טים נוצצים, אלא בכאלה הנוגעים לכל תחומי החיים.

אם יש לכם חתול אהוב ו-32 אלף דולר מיותרים בבנק, אתם יכולים להשיג לעצמכם כבר היום שיבוט שלו, כלומר לשכפל אותו. חברת GSC האמריקנית מציעה לבעלי חתולים תהליך שיבוט חדשני ומתקדם יותר מזה שהוליד את הכיבשה דולי. כל מה שעליכם לעשות הוא לספק לחברה ריקמה של החתול המיועד לשכפול.

160 ימים לאחר מכן, בהנחה ששילמתם את החשבון, ינחת על סף דלתכם חתול משוכפל - זהה לחלוטין ליקירכם הפרוותי, מיילל ומתפקד.

התהליך שמציעה GSC כולל את הפקת התאים, העובר, ההריון והלידה. במהלך השיבוט נשמרים הגנים של החתול המקורי, כך שאם מתחשק לכם לשכפל אותו שוב בעתיד - אין שום בעיה להתקשר ולהזמין. GSC מתגאה בכך שכבר הצליחה "לייצר" כמה חתולים לשביעות רצונם של בעליהם. בקרוב מתכוונת החברה להציע שירות שיכפול דומה גם לבעלי כלבים.

אתם צועדים ברחוב. הכל נראה מוכר כל-כך, אבל בה-בעת גם שונה ומשונה. בולעים כדור צהוב, כאשר לפתע מגיחה רוח רפאים אדומה מצד ימין. בולעים כדור צהוב גדול יותר - ופותחים במירדף אחרי הרוח הזריזה. מדובר בתיאור מדויק של "הפקמן האנושי" - משחק המשלב בתוכו זירה מציאותית, מיחשוב לביש, מערכות סלולריות, והדמיה וירטואלית של העולם בו חי פקמן.

משחק העיגול הצהוב, שהטריף את הגלובוס בשנות השמונים חוזר בגירסה הרבה יותר חיה ומתקדמת. מדענים ב"מכון המציאות המעורבת" של המרכז הטכנולוגי של נאניאנג בסינגפור, מפתחים בשנים האחרונות פקמן אמיתי לחלוטין. השחקנים חובשים קסדת מציאות מדומה, ויוצאים לשחק ברחוב. מה שהם רואים במהלך

המשחק מוקרן בזמן אמת על המציאות המתרחשת בחוץ. בין המכוניות והולכי הרגל האמיתיים, הם מבחינים בכדורים וירטואליים צהובים שעליהם לזלול, ברוחות רפאים צבעוניות (שאותן מגלמים שחקנים אחרים) ואפילו בבונוסים.

המציאות הופכת למשחק אחד גדול: באמצעות תקשורת סלולרית, מעדכנת מערכת המשחק את מיקומם של השחקנים ויודעת להקרין להם את האלמנטים הנכונים על המסך בכל רגע נתון. השחקנים נעזרים במערכות המחשב הלבישות על-מנת לתקשר זה עם זה בעולם המציאותי: אם רוח הרפאים רוצה לתפוס אתכם, הפקמנים, עליה לגעת לכם בכתף.

גם חפצים אמיתיים משתתפים במשחק: לאורך הרחוב אפשר לפזר "קופסאות סוכר", שעל השחקנים לאסוף. כאשר מרימים את הקופסאות, המצויידות בתקשורת Bluetooth, הן מעניקות לשחקנים תוספת "כוח" במשחק. ואם חשבתם שמדובר בשעשוע של חוקרי אוניברסיטה משועממים, הרי שכדאי לדעת כי המימון לפרויקט כולו מגיע מזרוע המחקר של הצבא הסינגפורי. באופן מפתיע, גם סכום ההשקעה בפרויקט נותר חסוי.

הכל הולך

החברה הציגה בתערוכה נעל חכמה, שמשולבים בה חיישני תנועה הדוגמים את ההליכה בזמן אמיתי. המידע מועבר לשבב שמנתח את המידע הזה, ומעביר אותו לכריות-אוויר, המשנות את צורתן לפי קצב ההליכה ורמת הרכות הנדרשת. וזה עוד לא הכל: הנעל מצויידת בחיבור לרשת אלחוטית, כדי שבכל שלב תוכלו להעביר למחשב שלכם שלל נתונים חיוניים, כמו קצב ההליכה, המרחק שצעדתם - ואפילו, שלא נדע, תקלות בנעל.

בחברת Verb For Shoe מתכננים להשתמש ברשת האלחוטית גם כדי להעביר מידע בין נעליים. פגשתם בחורה נחמדה תוך כדי הג'וגינג בפארק? הנעליים שלכם יחליפו מספרי טלפון באמצעות קישור אלחוטי. גם מי שממש חייב לקחת איתו כמה קבצים לדרך יכול להרגע: על הזיכרון הפנימי של הנעל ניתן לאחסן קבצים בגודל של עד 128K. והמחיר? 499 עד 1,000 דולר, כולל משלוח. 

הרגל הביונית

תערוכת "נקסטפסט" מביאה בשורה גם לנכים הזקקים לעזרי תנועה. חברת Otto Bock הגרמנית הציגה את - C-Leg הפרוטזה הביונית, כפי שהם מכנים אותה. למי שהמילה פרוטזה עדיין מזכירה לו פיראטים עם רגל מעץ: ה-C-Leg בנויה ממתכות מתקדמות

בקבוצת המחקר השוודית Interactive עוסקים בתפיסות עיצוביות חדשות, שיאפשרו לשלב בין טקסטיל למחשבים בכל חדר בבית. כריות אינטראקטיביות, למשל. מתברר, שאפילו את כרית הנוצות הפשוטה אפשר להפוך לאמצעי להעברת תחושות למרחק. ראשית, תופרים אל תוך הכרית סיבים חשמליים פולטי אור בתהליך מיוחד - ואז דואגים לכך שתהיה מקושרת אלחוטית לאינטרנט.

לפי החוקרים השוודים, זה כל מה שצריך כדי לאפשר לכרית להעביר תחושות בין זוג אוהבים או בין קרובי משפחה הרחוקים זה מזה. בעלך בנסיעת עבודה בחו"ל והוא מתגעגע אליך? ברגע שיחבק את הכרית האינטראקטיבית שלו, תזרח הכרית המקבילה בחדר השינה שלך באור נגוהות רומנטי. מבחינת החוקרים, כמובן, מדובר בעוד מימד של תחושה שאפשר להעביר באמצעים אלקטרוניים.

ה-SkyCar עשתה קאמבק בתערוכה השנה, ומתברר שהיא ממשיכה להשתפר עם הזמן. בחברה מאמינים, שהדגמים הראשונים יופיעו בשוק ב-2009 ויהיו מונעים בכוהל זול, כך שאפילו טיסה הביתה במהירות של 560 קמ"ש תהיה זולה יותר מאשר להיתקע בפקק עם האוטו.

אבל עד שנוכל לטוס בפרייבט משלנו, אפשר להסתפק בריחוף. תכירו את HoverCraft, סירה שמסוגלת להפוך למכונית. באמצעות שתי כנפיים (שמרכיבים בתוך 15 דקות) על הסירה/המכונית המעופפת, אפשר לרחף בעזרתה במהירות של 96 קמ"ש, בגובה נמוך מעל פני המים או הקרקע.המחיר להרכבה עצמית: 4,700 דולרים.

למי שעדיין מעדיף להישאר על הקרקע, כדאי לו לבדוק את הסגוויי החדש מדגם Centaur. הפעם מדובר במכשיר שדומה יותר לאופניים, אבל מצליח להגיע למהירות של עד 36 קמ"ש.

centaur סגווי segway

האופניים הממונעים הללו מתאימים את עצמם לתוואי הקרקע 100 (!) פעמים בשנייה, ומאפשרים יכולת תימרון חדשה שלא הייתה לסגוויי הרגיל. הלהטוטים לא נגמרים רק בטכנולוגיה. באמצעות מבנה חדש, אפשר להרים את שני הגלגלים הקדמיים, להמשיך בנסיעה מעל לתלולית או למכשול באמצעות שני הגלגלים האחוריים בלבד, ועדיין לשמור על יציבות מקסימלית.

כמו בכל תערוכת טכנולוגיה שמכבדת את עצמה, גם כאן לא נפקד מקומם של הרובוטים. את פרס המראה המקורי גורף ללא ספק ה"רובו-לובסטר", שכשמו כן הוא: רובוט המעוצב כסרטן, ומסוגל לפעול ביבשה ובמים, ועוסק, לא פחות ולא יותר, במשימות ריגול.

פרוייקט ה"רובולובסטר" נמשך כבר מספר שנים באוניברסיטת נורת'איסטרן האמריקנית, ובמימון סוכנות המחקרים של הצבא האמריקני. המבנה המיוחד מאפשר לרובוט להתקדם ביציבות גם על פני סלעים או חול, וכן לשחות במים. על הרובוט מותקנות מצלמות וחיישנים שונים. בצבתות, שאף לובסטר אינו שלם בלעדיהן, משתמש הרובוט כדי לפרק מוקשים. תחום

מעניין נוסף הוא רובוטים המסייעים לילדים ולמוגבלים. הרובוט הראשון, "קוסמובוט" של חברת AnthroTronix, מסייע לילדים עם מוגבלויות לפתח קשרים עם הסביבה. הרובוט מופעל על-ידי תנועות גוף של הילד, באמצעות פקודות קוליות, או באמצעות קופסת שליטה צבעונית וגדולה. באמצעות השליטה על הרובוט ובסיוע מטפל מוסמך, לומד הילד לתקשר עם הסביבה טוב יותר.

רובוט לתלמידים

רובוט נוסף מיועד לתלמידים חולים שנשארים בבית. אם אלה נהנו פעם מחופש מבית-הספר, הרי שבאמצעות "פבלס" הרובוט גם התענוג הזה נלקח מהם. "פבלס" מאפשר לקיים תקשורת דו-כיוונית מלאה בין הילד החולה לבין הכיתה. למעשה, מדובר בשני רובוטים: הראשון ממוקם בבית התלמיד, מצלם אותו ומשדר את תמונתו לכיתה - והשני מצלם את השיעור בכיתה ומעביר את התמונות הביתה.

הרובוט הכיתתי מצויד במצלמה ובמסך מסתובבים, שהילד מסוגל לכוון באמצעות שלט-רחוק. לטענת החברה, העובדה שמדובר ברובוט בגודל של ילד, ושפניו של התלמיד מוקרנות תמידית על מסך הרובוט, מספקת לתלמיד תחושה כאילו הוא ממש יושב בכיתה. בחברה חשבו גם על האפשרות שהתלמיד ירצה גם להשתתף במהלך השיעור ולא רק לצפות בו. לכן,

"פבלס" מצוייד ביד קטנה מפלסטיק, שמתרוממת כאשר התלמיד רוצה לשאול שאלה. אין גבול.

ה"קרויינו" הוא רובוט המסוגל ללכת בתנועה חלקה, בדיוק כמו בני אדם, עד היום ללא הצליחו המדענים לשוות לרובוטים הליכה טבעית אלא בעיקר בתנועותל מכניות מגושמות במעבדת הרובוטים של אוניברסיטת קיוטו ביפן, פיתלחו רובוט עם "ברכיים" מפלסטיק המאפשרות לו לנוע בצורה טבעית.

אם בטבע רקמות פגועות מחלימות ומתקנות את עצמן, מדוע שגם מוצרי הפלסטיק האלקטרוניים לא יוכלו לעשות זאת? זו השאלה שהטרידה את חוקרי אוניברסיטת אילינוי. החוקרים בדקו ומצאו, כי שברים בפלסטיק מתחילים בתור סדקים מיקרוסקופיים פנימיים, שהולכים וגורמים לעייפות החומר, עד שמופיע סדק שלם.

הם הצליחו לפתח פלסטיק מסוג חדש, שמכיל קפסולות זעירות. כאשר הסדק מתחיל להיווצר הוא למעשה "מפוצץ" את הקפסולות הללו, כך שמשתחרר מהן חומר תיקון הסותם את הסדקים ומונע את הרחבתם. בעקבות המגע של חומר התיקון עם משטחי הפלסטיק הקיימים, נוצר פולימר חדש וחזק, שמונע הופעת סדקים בעתיד. פעולת האיחוי מתבצעת מייד, אך הקפסולות כה זעירות, עד שלא ניתן להבחין בתהליך בעין בלתי מזויינת. לאור ההצלחה בניסויים בפלסטיק המהפכני מתכננים החוקרים ליישם אותו תהליך גם על קרמיקה וזכוכית.