פירוק נכסים

הולכת ומתכווצת: "כוכב נולד 3", ערוץ 2, 20:40

תגידו, מה זה היה? לא, באמת. מה בעצם קורה? אז אחרי שלב המישדר, שלב ההצבעה, שלב ספירת הקולות ושלב התוצאות, יש עכשיו ל"כוכב נולד" גם את שלב המבזק המיוחד ושלב חדר החדשות?

אין ספק כי עם התעלפותו בסיום התוכנית של שלומי סבן ופריצת כוח צביקה לשידור הטקס שאחרי כשבפיו הבשורה "אנחנו חייבים לכם איזשהו דיווח. שלומי בסדר, הוא טופל, הוא חוזר לעצמו" – הופכת עונתה השלישית של "כוכב", רשמית, לאירוע מסדר-גודל דיוויד-לינצ'י. מתנודדת בכבדות שיכורה על הסף שבין קטסטרופה שידורית לבין רכיבת יחסי הציבור הפרועה ביותר שנראתה אי-פעם באוויר הישראלי, "כוכב" עושה סימנים מאוד לא נעימים כי בקרוב תיפול מעולפת על הבר.

ואכן, שבוע לאחר שקץ העולם כמעט הגיע – "משחק מכור" עקפה את "כוכב" ברייטינג – התרוממה אמש "כוכב" מרצפת הזירה וניסתה, בכוחותיה האחרונים, לתת פייט; אלא שציפורים קטנות צייצו מעל ראשה, שפתיה היו נפוחות, ושן אחת שלה חסרה. "כוכב נולד" ממשיכה בהתפרקות מנכסיה, עוד שניה ותימכר ל"טבע" על תקן מחלה גנרית.

ספיישל האייטיז דווקא ידע כמה רגעים מצחיקים – בעיקר שוש עטרי בתפקיד האייטיז – אבל הישגה הגדול של התוכנית היה בביצוע תרגיל ההתכווצות הלא-ייאמן שדחס את כולה, קומפלט, כולל ביצועים והצבעה והדאחקות, לפרק-זמן של שעה בלבד. זה אפשרי. הודיני נולד.

המשתתפים, כרגיל העונה, הם חידון פסיכומטרי שאין לכם סיכוי לעבור אם תתבקשו לחבר בין השם לפרצוף. מי אלה? אפשר עדיין לקבל עליהם זיכוי? אפילו יהודה סעדו, התקווה המסולסלת הגדולה, לא היה שם אמש באמת, אלא המאניירה שהחליפה אותו. הסיום ההזוי והפריצה שאחרי הוכיחו לכל מי שעוד לא ידע, כי בשלב הזה, לטובת כולנו, אולי עדיף שנחתוך ישר לעונה הרביעית.

והזוכה היא: טלעד: טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, ערוץ 2, 21:45

הגעגועים הורגים אותי. איפה, איפה הימים שיכולתם לסמוך על טלעד שתיקח טקס מהסוג הזה, תמעך אותו, תרוצץ את גולגלתו ותגיש אותו מוכן למאכל מבקרים? איפה הצליעה הקושנירית המפורסמת בהנחיה? איפה הנאבמרים המוזיקליים המביכים עם פלייבק לא מסונכרן? איפה אקי אבני כשבאמת לא צריך אותו? נו, לך תסמוך על "שידורי קשת"; הם כבר יעמידו טקס מסודר, מהוגן, זורם, מנומנם ועתיר פרומואים עצמיים, שיהיה קשה לגייס מילה רעה בעניינו גם לשירות מקוצר.

מה כבר תגידו על אסי כהן, שפתח את הערב עם גג מצוין, כתוב ומופק היטב? מה תגידו על הצוות ההוליוודי למראה של גיא פינס? על ריימונד אבקסיס, מי שכרגיל לוקחת את כל הכוכבניות בנות יומן לטיול בגינה, ובסיבוב – סקסית וכובשת גם כשהיא מגיעה ארוזה בשמיכה? על רינה מצליח בשמלת ערב נהדרת שהפכה אותה, באחת, למהפך, ברבור וכוכב נולד?

עזבו, אין מילה רעה. עדיף להיטפל לעינב גלילי, מי שצריכה להגיע הבוקר – עדיין בפיג'מה, בידיה חפץ קהה – היישר לביתה של המאפרת ששיגרה אותה לבמה כשלחייה נוצצות ובורקות ברמה שבוודאי שיזפה את קיציס הסמוך. הדאחקות שהגישו השניים, מאידך, היו קומפוט ראוי.

אז צריך להגיד לעדי אשכנזי כי כל החן הטבעי לא הספיק אתמול כדי להתגבר על מחסום הכתיבה; צריך להגיד ליהודה לוי לנסות לאמץ בטקס הבא מבט תבוני – גם אם זה לא פשוט כשאתה יושב ליד אפרת בוימולד; צריך להגיד לכולם כי במהלך טקסים מוטב שלא להעביר את הזמן בשיגור אס-אם-אסים, שכן המצלמה לעולם תנוח עליכם אגבית בדיוק ברגע שבו לשונכם משורבבת מעל הנייד.

וצריך להגיד כי אחרי הכל, טקס פרסי האקדמיה נותר בעיקרו עניין פנים-תעשייתי, שלמרות שסיפק אמש בידור אינטליגנטי ונטול מבוכות (והמון זכיות מוצדקות וצפויות), עדיין התקשה להחזיק מסך עירני לאורך זמן. שביעות רצון עצמית היא עסק כה מייבש.