תוכנית באוצר: מהפכה בבנק הדואר

לפני שבוע הכריז שר האוצר, בנימין נתניהו, כי בכוונתו להפוך את בנק הדואר לבנק קמעונאי. תוכנית כלכלית שהוכנה באוצר, ושפירסומה צפוי בעוד ימים ספורים, עשויה לאפשר לבנק הדואר להרחיב את סל השירותים המגוון למדי שמוצע בו כבר עתה.

700 סניפים ברחבי הארץ

מספר הסניפים של בנק הדואר מגיע כיום ל-700, מהם כ-450 סניפים מקוונים און-ליין. מספר סניפים זה מגיע למספר סניפיהם של שלושת הבנקים הגדולים יחדיו - הפועלים עם 246, לאומי עם 197 ודיסקונט עם 125 סניפים. בנוסף, שעות הפתיחה של בנק הדואר ארוכות ונוחות יותר בהשוואה לבנקים המסחריים, והוועד שלו פחות מיליטנטי, כך ששיבושי העבודה והשביתות מועטים יחסית.

300 אלף לקוחות פרטיים כבר ערים לנקודות חוזק אלה של בנק הדואר, ונראה כי הם מקפידים להפיץ את הבשורה לחבריהם. קשה להסביר אחרת את העובדה שמדי חודש נפתחים בבנק הדואר כ-4,000 חשבונות נוספים. ההערכות הן כי הסיבה העיקרית לפתיחת חשבון וביצוע פעולות בבנק הדואר היא עמלות הפעולה הנמוכות, וכן מגוון השירותים הרחב המוצע גם ללקוחות שאינם מנהל שם חשבון העו"ש שלהם.

בנק הדואר מספק שירותים מוגבלים בהשוואה לבנקים מסחריים אחרים, שכן אין ביכולתו לשלם ריבית על יתרת זכות בחשבון, או לאפשר ללקוח להיות באוברדאפט בחשבון. לנוכח העלויות הנמוכות, לקוחות פרטיים יכולים לנהל עוש בבנק הדואר, ולנהל את יתר הפעילות במוסדות פיננסים אחרים, כגון ההשקעות.

דרושות השקעות עתק

שתי התפתחויות בענף הבנקאות ישפיעו על השירותים שבנק הדואר מציע כיום, בכיוונים מנוגדים: יישום עסקת החבילה, לפיה בנקים יציעו שירותים בעלות נמוכה יותר לאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך-בינוני. עובדה זו תצמצם במעט את היתרון של ניהול חשבון עו"ש בבנק הדואר, שכן חיסכון בעלויות מול בנק מסחרי, יהיה נמוך יותר.

ההתפתחות השנייה תשפיע על בנק הדואר דווקא בכיוון הפוך: החל מינואר 2006 הבנקים לא יוכלו יותר לאפשר ללקוחות לחרוג ממסגרת האשראי שאושרה ללקוח. מאחר שבנק הדואר אינו מאפשר ללקוחותיו להיות במינוס, הרי שהסיסמאות של הבנקים המסחריים, כגון "עוברים לחיות בפלוס", עשויות להועיל לבנק הדואר.

עם זאת ראוי לזכור כי בנק מסחרי מתבסס על טכנולוגיה מתקדמת, מוניטין, איכות, וכן מקצועיות של כוח האדם המועסק בו. קשה לראות את בנק הדואר מתחרה בפרמטרים אלה עם הבנקים, ללא השקעות עתק. אבל הוא בהחלט יכול לתת שירותים שהבנקים אינם נותנים, להתחרות בשירותים עיקריים ואולי לאחר כמה שנים גם לשתף פעולה עם הבנקים, למשל אם ישמש ערוץ הפצה לרכישת תוכניות חיסכון של כמה בנקים. כדי לממש תוכנית זו יש צורך בהשקעות עתק בהפיכת כל הסניפים

לאון-ליין, בהכשרת יועצים ומוכרנים בסניפים, וכן בשיפור שירותי הבנקאות הישירה.

קשה להתנבא בשלב זה באשר לסיכויו של בנק הדואר להשתלב באופן מלא במערך הבנקאות. הרי הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי - כבר הוכיחו כי הם יודעים לשמור על נתח השוק שלהם. סיטיבנק, למשל, ענק הבנקאות האמריקני רצה להיכנס לתחום הבנקאות הקמעונאית בישראל, אך הקפיא את תוכניותיו. הסיבה המרכזית לכך היתה עלויות הכניסה הגבוהות לתחום זה. גם מהצד של הלקוחות לא צפויים לבנק הדואר חיים קלים. הלקוחות הישראלים מגלים נאמנות רבה לבנק שלהם ולפקידת הבנק שאליה הורגלו. כלל לא ברור אם הפקיד בסניף הדואר השכונתי יעורר אצל הלקוחות

את אותן התחושות.