פורד מונדיאו - עדיין מושכת

היו ימים בהם מכונית משפחתית של פורד הייתה שם נרדף להצלחה גורפת. הקורטינה לדורותיה, אפילו הסיירה חביבת השוטרים, זכו לפופולאריות גבוהה. ולא תמיד בצדק. למונדיאו שהוצגה ב-2000 יש סיפור הפוך. מאז נחתה בארץ, לפני ארבע שנים, היא זוכה למחמאות מקצועיות מכל עבר, אך אינה מסוגלת להרים ראש באולמות המכירה, ונאלצת להסתדר עם ציי רכב מושפעי תג-מחיר אטרקטיבי.

אלא שבינתיים, כמעט מבלי משים, עברה המונדיאו כבר מקצה שיפורים שני, שלא להזכיר את מגוון העדכונים הקלים שהגיעו אליה בין לבין. כך למשל הוחלפה הסבכה הקדמית שלוש פעמים. לא ממש ברור לנו למה, אבל זה קצת פחות חשוב. כי מתחת לאף ממש, הפכה אחת המשפחתיות היותר מוערכות בעולם הרכב למכונית שזכאית לתואר "כמעט הזולה בקטגוריה". האם עכשיו צפויה לה הצלחה?

על הגריל והקוסמטיקה

השינוי החיצוני לעומת הדגם היוצא אינו גדול, עיקר ההבדל מתמקד בסבכה וכונס אוויר תחתון כוחני יותר מלפנים. מאחור אנחנו מוצאים יחידות תאורה מעודכנות, ובצד נעלמו פסי החיכוך. התוצאה מעניקה למונדיאו מראה ספורטיבי יותר, אך לא בהכרח נאה מבעבר. השינויים פשוט לא תמיד תואמים לקו ה"מכובד" והנעים-אך-שמרני שבמקור.

גם תא הנוסעים עבר בעיקר עדכון, ופחות שינוי. כאן בולט בעיקר המעבר לגוונים כהים יותר בריפוד ובדיפון, ההופכים את האווירה למעט קודרת מבעבר. לטעמנו, שינוי שאפשר בהחלט היה לוותר עליו.

מצד שני, לעולם לא תנחשו כי מדובר בתא נוסעים של אחת המכוניות הזולות בקטגוריה. רשימת האבזור עשירה מאד, וכוללת בקרות אקלים ושיוט, מערכת שמע מקורית עם שליטה מההגה, מחשב דרך, כיוון גובה חשמלי למושב הנהג ודיפון עור להגה, לבלם היד ולמסעד בין המושבים. יש חישוקים קלים, תאורת פנים עשירה, מראות צד שמאירות (כלפי חוץ) בזמן כניסה ויציאה. בסך הכל, למעט מתגי חלונות ותאורה, האווירה סופר-מוקפדת, מכובדת ומזמינה. מהטובות בקטגוריה ללא ספק.

הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, למעט העדרו של צג הילוכים ותנוחת נהיגה הדורשת הסתגלות. הוסיפו לכך את העובדה כי היא אחת הגדולות בקבוצה, עם בסיס גלגלים ארוך ממתחרות צעירות כמו הונדה אקורד, פיז'ו 407 ויונדאי אלנטרה, תא נוסעים מרווח במיוחד ותא מטען נוח.

יש כוח

מנוע ה-2.0 ליטר שפותח על-ידי מאזדה, ומוצא מקום גם בשלל דגמי ה-3, ה-6 וה-5, לא עבר כל שינוי מוצהר. הוא עדיין מייצר הספק מרבי של 145 כ"ס, ומומנט מרבי של 19.4 קג"מ ב-4,500 סל"ד. ולצערנו, הוא עדיין משודך לאותה תיבה אוטומטית מבית מאזדה, עם ארבעה הילוכים בלבד. לצערנו, כי פורד יכולה וצריכה הייתה לנצל את ההזדמנות לעבור לתיבת חמישה הילוכים שיש כבר בגרסאות הדיזל, ובקרוב תגיע ל-6. דף הנתונים הרשמי של החברה מציג מהירות מרבית של 204 קמ"ש והאצה ל-100 קמ"ש ב-10.8 שניות.

ביצועים אלה בפירוש מספקים, גם כאשר לא לוקחים בחשבון את העובדה שמדובר באחת המכוניות הגדולות ולבטח לא מהקלילות בקטגוריה. היא מרגישה אולי פחות נמרצת מהונדה אקורד למשל, אך בשום מקרה לא הרגשנו כי חסר כוח.

המנוע עצמו מרגיש מצוין ומציע אופי נעים, צליל סביר וחיבה לסל"ד גבוה, שם עיקר כוחו. התיבה הנוחה - ללא טיפטרוניק - מרגישה נמרצת מבעבר, אינה מתחכמת וזה טוב, אך היא לא ממש מסייעת. לעיתים היא מעלה הילוך מוקדם מדי, לעיתים "מפילה" את יחידת הכוח לחללים גדולים יחסית בין שני לשלישי. הפתרון פשוט - "נעילת" בורר באופן ידני על הילוך נמוך יותר.

צריכת דלק של 7.8 ק"מ לליטר בתנאי המבחן הקשים, היא תוצאה יותר מסבירה. מיכל דלק בנפח 58 ליטר, קטן מעט ביחס לנהוג בקטגוריה.

ממשיכה להצטיין

התנהגות כביש הייתה מאז ומעולם מהנקודות היותר-חזקות של המונדיאו, עוד בדגמיה הראשונים בשנות ה-90'. אגב, זו גם הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שיגואר עצמה החליטה לאמץ את הפלטפורמה. והחדשות הטובות הן שהדגם המחודש ממשיך במסורת.

עם זאת, נראה כי מהנדסי פורד חייבים היו להצדיק את משכורתם, והחליטו בכל זאת לשחק מעט בכיול המתלים. התוצאה היא התנהגות רכה יותר, עם זוויות

גלגול בולטות מבעבר ותנועות מרכב פחות מרוסנות. יש יותר תת היגוי, יותר "לוחמת הגה" תחת כוח ביציאה מפניה ותחושה פחות ספורטיבית ומדויקת.

באופן מוזר, אותו ריכוך מתלים שפגע במונדיאו קלות מחוץ לעיר, לא שיפר את ההרגשה בנסיעה עירונית. עם מהמורות קלות היא מסתדרת היטב עדיין, שיבושים ניכרים יותר מוציאים אותה משלוותה.

ובכל זאת, למרות הכל, זו עדיין אחת המכוניות היותר-מהנות לנהיגה בקטגוריה המשפחתית. ההיגוי טוב ומתקשר, בוודאי לעומת המקובל כיום. ההתנהגות צפויה וברורה, ומעניקה ביטחון לנהג. וזה עוד לפני שהזכרנו יכולת בלימה משופרת לעומת מכונית המבחן של הדגם היוצא.

עסקה כדאית?

אז מה היה לנו שם? מכונית שאינה נראית אופנתית כמו חלק ממתחרותיה, אינה מתהדרת בתדמית נוצצת ושייכת לדור קודם. מצד שני מכל הבחינות היא ממוקמת לפחות בין הטובות בקטגוריה, בעיקר לאחר מקצה השיפורים. ושימו לב - בניגוד למקובל, יבואני פורד מציעים גרסה זהה לציי הרכב ולאזרח הפשוט (כולל שש כריות אוויר), במחיר מפתה מאד.

וזו הנקודה החשובה ביותר. למעט מאזדה 6 בגרסה לציי רכב הזולה ממנה ב-1,500 שקל, פורד מונדיאו הנוכחית היא הזולה בקטגוריה. זאת, למרות שהיא בפירוש מעניקה אבזור עשיר במיוחד, הידור מרשים, איכות הרכבה, נוחות גבוהה, מרחב פנים מצוין והנאה מנהיגה.

כמה זה עולה? 155,000 שקל לא הולכים ברגל, אנחנו יודעים, אבל בתנאי השוק של היום זו בפירוש מציאה. לא פחות. האם זה אמור לסייע לה להפוך להצלחה שיווקית? בהחלט כן. האם היא תהפוך לכזו? לא ברור. אי הצלחה לדגם כלשהו בשוק שלנו, ממשיכה לרדוף אותו עד יומו האחרון. וזה חבל, כי מגיע לה יותר. הרבה הרבה יותר הצלחה.