"אלוהים ליטף לי את הראש"
רגע לפני הדיסק השני, ועם להיט מטורף חדש ברדיו ("רק אותך רוצה"), מאיה בוסקילה מתפנה להגיב לכל הלא מפרגנים. החיקוי ב"ארץ נהדרת"? "אם מחקים אותך משמע אתה קיים". הלכלוכים באינטרנט? "רציתי למלא מקומות עם קהל ואני גם משלמת על זה את המחיר". והלבוש הפרובוקטיבי? מותג האופנה כבר בדרך
אם כל זה לא מספיק לשכנע אתכם שבוסקילה היא הדבר הכי לוהט של השנה האחרונה, תציצו באייטם אקראי באינטרנט, ותקבלו תוספת קריאה של כ-200 תגובות גולשים בממוצע. או שמאוד אוהבים אותה או שמאוד לא. אין באמצע. מצ"ב דוגמית מייצגת של תגובות גולשים: "מאיה בסיליקון", "כמה רוברטו סופרנוס שילם לכם בשביל לכתוב עליה?", "קצת פחות צרחות ותהיי זמרת מעולה", "אין על נינט", "השואגת", ומנגד "דיווה אמיתית", "מאיה בוסקילה מלכה והקנאים סתמוווו", "זמרת גדולה מהחיים", "מת לך על הצורה והקול", "אל תשוו אותה לנינט כי נינט רק תפסיד מזה". בקיצור, הכל קיצוני, הכל בענק, הכל מוחצן, בערך כמו דמותה הציבורית. "זה פשוט לא ייאמן עם כמה תגובות אני מתמודדת. אני זוכרת שאמרתי לאמא שלי פעם: 'את יודעת, תמיד אמרת לי שאני ילדה יפה, אבל בחיים שלי לא הרגשתי יפה כמו בשנה וחצי האחרונות שבה מתעסקים במראה שלי. אנשים קבעו שהפה שלי מנותח, החזה מסולקן, האף והלחיים מנותחים. וואלה, עשו אותי מושלמת. הכל טבעי ומתייחסים לזה כאל ניתוחים'".
זה לא מתסכל שאחרי כל העבודה הקשה, התארים והפרסים מדברים יותר על החזות ופחות על התוכן?
"בהתחלה זה פגע בי, אבל היום אני יודעת שההתעסקות בטפל זה חלק מעסקת החבילה שקרויה פרסום וחשיפה. אני לא מוכנה להתפשר על הדרך שלי ואנשים צריכים להבין שזמרת זה לא רק מוצר ווקאלי מהמם. זמרת צריכה להיראות טוב, להתלבש טוב ולספק שואו".
אז את פשוט מתעלמת ממטר הרכילות והכתבות?
"כן. זה טפל מבחינתי ואני לא קוראת את זה, למרות שאני מודעת היטב לכל הדעות ולכל התגובות. אני יודעת שמצד אחד כותבים עליי 'מושלמת', 'מהממת', 'איזה קול', 'כפרה', ומצד שני כותבים 'מכוערת', 'מי הביא אותך?', 'מה את תופסת מעצמך?' וכל זה. בהתחלה הייתי מאוד רגישה כלפי זה עד שאייל ורוברטו (מלול ובן שושן, בהתאמה, המנהלים הצמודים - י.א) אמרו לי להפסיק לקרוא את זה. אמא שלי, כמו תמיד, אמרה לי משהו חכם: 'לא כולם יאהבו אותך'. וזה נכון. אין קונצנזוס".
לא מדויק. יש לא מעט זמרות חדשות שכן יש עליהן קונצנזוס לטוב או לרע, או לפחות תגובות יותר מתונות. במקרה שלך, היחס הוא באקסטרים ולשני הצדדים.
"אני מביאה שירים עם המון נוכחות, החזות שלי היא עם נוכחות ובהתאם יש סביבי תגובות קיצוניות. שמע, התחספסתי בשנה וחצי האחרונות, ואחרי הכל, אני בחרתי בזה ולא אף אחד אחר, אז אין לי למי לבוא בטענות. אני רציתי להיות מפורסמת, אני רציתי לשיר את השירים שלי, אני רציתי למלא מקומות עם קהל ואני גם משלמת על זה את המחיר. כשאתה לומד להבין את זה, אתה חי עם זה בשלום".
מי המבקר הכי מחמיר שלך?
"אמא שלי שהמון פעמים גרמה לי לשנות את דעתי. אפילו הוצאתי שיר מהדיסק הראשון כי היא לא אהבה אותו. אגב, על אייל ורוברט היא אמרה לי 'אל תקשיבי לאף אחד, תלכי על זה, יש לי הרגשה טובה'. אני לא אשכח לה את זה אף פעם".
ומה היא אומרת על ההופעה החיצונית שלך כבת למשפחה מסורתית?
"היא מאוד אוהבת איך שאני מתלבשת, ואם אני הולכת פתאום עם משהו לא חשוף, היא אומרת לי 'את קצת לא מעניינת'. פתאום זה חסר לה. שמע, בנוגע ללבוש שלי בהתחלה אמרו עליי 'היא מתלבשת פרובוקטיבי' ו'היא מתלבשת מכוער' והיום כבר מתחילים להגיד: 'היא מכתיבת אופנה'. גם על מדונה אמרו שנים שהיא מתלבשת דוחה ופרובוקטיבי והיום היא מכתיבת אופנה. לא בגלל אנשים וביקורות אני אפסיק להתלבש איך שאני מתלבשת או אשנה את המוזיקה שלי. אני עושה את מה שאני חושבת שנכון. אז יש כמה תגובות נגד הלבוש שלי, אז דורין אטיאס לא אוהבת איך שאני מתלבשת. אז מה? יש עוד מיליון אנשים שכן ואני הולכת על הרוב".
עם כזה ביטחון, אולי תפתחי מותג אופנתי על שמך כמו ג'יי לו?
"תאמין לי שכבר חושבים על זה".
בפעם הראשונה שפגשתי את בוסקילה זה היה לפני כשנה וחצי. קליפ הבכורה שלה, "יש בליבי כינור", התנגן בלופ אינסופי ב"24", וכך שוגרתי לראיין את "הזמרת עם המחשוף הענק" שעבורה זה היה מפגש ראשון עם עיתונאי. אז היא התגוררה בדירת חדר צנועה ליד שוק הכרמל בתל אביב, היום היא גרה בקומפלקס דירות ברמת אביב ג' החדשה שכולל דורמן, בריכה צמודה וחדר כושר. אז היא הצהירה שבן הזוג שלה זה הקריירה שלה, היום היא אוחזת בדודי מליץ (24), בן זוגה בעשרת החודשים האחרונים, עימו היא גם חולקת מגורים משותפים ("תמיד יצאתי עם גברים יותר מבוגרים אבל הוא מיוחד. עם כל ההמולה סביבי הוא לוקח את הכל בפרופורציות ומאזן אותי").
אומנם הסביבה שלה השתנתה וגם מעמדה החברתי כבר לא כשהיה, אבל שני דברים היו לה ונשארו (ואני לא מתכוון למה שאתם חושבים) - ביטחון עצמי ומנעד קולי רחב. בביטחון עצמי ובנחישות, מהולים בלא מעט התרגשות, שנשאה לפני כשנה וחצי כשהשמיעה לי סקיצות של אלבום הבכורה ודיברה על כיבוש המדינה (תוכנית שנראתה אז לכותב שורות אלו מופרכת משהו), היא השמיעה לי השבוע את הסינגל החדש "רק אותך רוצה" שכבר נטחן בכל תחנת רדיו אפשרית. "כרגע אני בעיצומן של ההקלטות לדיסק השני כשהיעד הוא להוציא אותו בראש השנה. בין הכותבים והמלחינים רון שובל, רון רוזנפלד, אהוד מנור ז"ל באחד הטקסטים האחרונים שלו ובן דוד שלי, שמעון בוסקילה שילחין, ומבחינתי זאת סגירת מעגל. גם זה עניין שנברו בו כל הזמן, 'למה שמעון לא כותב לי?'. ניסו ליצור סכסוך. פשוט לא היה לו זמן. עכשיו יש לו זמן. אפשר להירגע. יש גם שני שירים שאני כתבתי והלחנתי, אבל רוב השירים הם של יוצרים לא מוכרים".
בדיסק הראשון היו לך שמות כמו ארקדי דוכין, צביקה פיק, עידן רייכל ועכשיו ריבוי של יוצרים אנונימיים? זה לא אמור להיות תהליך הפוך?
"אצלי הכל כנראה עובד הפוך. זה כמו שלפני שנים היה לי חוזה בהליקון וכלום לא קרה עד שיצאתי לדרך עצמאית ואז הדברים זזו. אין חוקים אצלי, ושיר טוב זה שיר טוב ולא משנה מי כתב אותו".
אילו מסקנות הסקת מאז שיצא הדיסק הראשון?
"הבנתי שאני כן מצויה באתניות אבל פחות בחפלות. אני רוצה שהדיסק השני יהיה עם הרבה יותר תעוזה. אני מרגישה הרבה יותר בשלה לבלדות היסטריות מצד אחד ומצד שני שירים קצביים שמגיעים לגבול הטראנס".
וברמה האישית, מה עבר עלייך בשנה האחרונה?
"חוץ מתשישות לא עבר עליי כלום".
פרשנות בבקשה.
"לא יודעת, מאמי, אני מסתכלת על זה כעבודה. אני לא מחפשת את 'השיגעונות של הכוכבים'. אני קמה בבוקר והולכת לעבודה, כל החברים שלי הם החברים שלי מנתניה וחוץ מלהימנע ממקומות המוניים הכל אצלי אותו דבר".
אפשר פחות אדישות? בכל זאת, את זמרת השנה בכל התחנות, ב-"24", ומכרת 60 אלף דיסקים.
"חיכיתי לרגע הזה כל הילדות שלי, כך שאני לא לגמרי מופתעת. אני מודה לאלוהים שזה הגיע בגיל 28 כשאני בשלה ומוכנה, כי לך תדע מה היה קורה אם זה היה מגיע כשהייתי בת 18. אולי הייתי מתחרפנת. חוץ מיום אחד שאמרתי שאני רוצה חופש אחרי שמונה הופעות ביום העצמאות, אין לי תלונות. אני חושבת שלא תמצא בן אדם שלוקח את זה בפרופורציות יותר ממני".
ומתי הרגעים הקשים מבצבצים להם?
"כשאתה חוזר הביתה מהופעה בפארק הירקון מול 100 אלף איש ופתאום יש לך תחושת בדידות, או בתקופה שלפני הקלטות כשאני לחוצה ומושפעת מההקלטות. אני עוד צריכה ללמוד שזה טבעי שבתהליך עבודה לא כל יום הוא מוצלח. יש לי תקופות של מצבי רוח, אבל זה לא מהול במניירות אלא פשוט מהעובדה שאני אוהבת להיות בשליטה ולא תמיד הדברים בשליטתי".
ואם בענייני שליטה עסקינן, זה הזמן להזכיר את מנגנון השליטה והניהול שמאחורי בוסקילה הכולל את אייל מלול, איש עסקים, ורוברט בן שושן, סוכן דוגמניות, שאחראי גם לקריירות החמות של אגם רודברג, מורן אטיאס, לינור אברג'יל, להקת הבנים החדשה גיים בויז ושלי חזן, שהפכה לאחרונה לרעייתו. סיפור היכרותם של בוסקילה והמנהלים כבר סופר, אבל הנה תזכורת: בוסקילה הופיעה בערב קריוקי, רוברטו האזין, הביא את מלול, והשניים החליטו על סטארט-אפ עסקי חדש. ביד רמה, בזרוע נטויה ובנחישות רבה השקיעו, פמפמו, קידמו והביאו אותה הלום עם מנגנון עסקי ושיווקי יוצא דופן, שאחראי על שלל האייטמים בעיתונות והופעות בכל תוכנית/ אירוע/ טקס אפשרי.
בין השאר, במכוון או שלא, יצרו גם מיני שערורויות זוטא, האחת התייחסות מזלזלת לנינט טייב, שגרמה במהירות למיני מלחמת ירדנה-עפרה בקרב חוגי המעריצים ("נינה היא חברה ומעולם לא אמרתי מילה רעה עליה. הדבר היחיד שרוברטו אמר זה 'מאיה לא היתה הולכת ל'כוכב נולד'', והעיתונאית החמודה קישרה את זה לנינט. תאמין לי שאם לנינה לא היתה חברת תקליטים הוא כבר היה לוקח אותה. עד כדי כך"), ופרשה שנייה, כשדרשו לדעת מראש אם בוסקילה זכתה בפרסי ערוץ המוזיקה כתנאי להתייצבותה באירוע ("מאיפה נולד שדיברתי על נינט? מאנשים רעים שמנסים לעורר פרובוקציות על כלום. הסוכן שלי מעולם לא יכול היה לתת אולטימטום כזה, הוא לא ראש הממשלה והוא מעולם לא אמר את זה. הוא הרבה יותר חכם מזה. אין לי מושג מי הפיץ את השמועה הזוועתית הזאת").
את מודעת לעובדה שמערך יחסי הציבור המטורף שמאחורייך והמנהלים שמדברים בשמך יוצרים לך תדמית של בובה על חוט שאין לה דעה עצמאית?
"כן, שמעתי גם את זה. יש לי שני מנהלים שהם המשפחה שלי והחברים הכי טובים שלי. אם לא הייתי רוצה בזה, זה לא היה קורה. אני חושבת שאנשים שכחו מילה מאוד חשובה בעולם הזה, וזה אמון. אם קוראים ללתת יד חופשית למישהו שאתה סומך עליו 'בובה על חוט', אז נחמד לי להיות בובה על חוט".
עד כמה את מעורבת במהלכי הקריירה שלך?
"מעורבת מאוד בכתיבה, בהלחנה, בבחירת שירים ובבחירת לבוש. אנחנו מדברים על הכל ומחליטים יחד. אני נותנת להם קרדיט רב כי כבר לא פעם ראיתי שטעיתי. קח דוגמה טרייה, את השיר 'רק אותך רוצה' לא אהבתי בהתחלה. אחרי עיבוד הוא הוקלט ונכנס לתחנות הרדיו אחרי יום בחוץ. הם צדקו ביג טיים ואני טעיתי. אם אני הייתי מנהלת את עצמי, לא הייתי מגיעה לשום מקום. לפני שנתיים הם אמרו לי יהיה לך בית, תהיה לך קריירה. רק תהיי ממוקדת ואנחנו נדאג להכל. והם צדקו בענק. אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל עם ההצלחה שלהם אי אפשר להתווכח".
למחרת הזכייה שלך בתואר "אשת השנה במוזיקה" המבקרים כתבו שהמדינה התחרפנה כי זמרת עם להיט אחד, "הלב", ומערך יחסי ציבור מטורף קטפה את התואר הנכסף.
"למה? כי הייתי מול אהוד בנאי שיש לו פז"מ יותר גדול משלי? עשיתי בשנה אחת מה שרבים לא עשו, ונתנו לי את הכבוד על כך. מה כל כך רע בזה? ואם אתה רוצה לדייק, אז הוצאתי ארבעה שלאגרים מדיסק אחד. זה המון, ועבדתי קשה על זה. זה שזה היה מהיר? נכון. גורל".
אז מה הנוסחה לכל מיני מאיות בוסקילות חדשות שרוצות לפרוץ?
"אמביציה, אמונה והמון מזל. אני מרגישה כאילו אלוהים ליטף לי את הראש".
מעבר לשלל תארים, מ"פריצת השנה" ו"זמרת השנה" בכל תחנות הרדיו, "אשת השנה במוזיקה" בטקס אנשי השנה, "תגלית השנה" ו"זמרת השנה" של ערוץ המוזיקה 24, תקליט זהב על מכירת 60 אלף עותקים, רינגטון זהב (על "הלב") ועשרות הופעות בחודש, שכוללות חרישה אינטנסיבית של הארץ, זכתה בוסיקלה גם לחיקוי חד במיוחד בתוכנית "ארץ נהדרת". בוסקילה למרבה ההפתעה מאוד מרוצה. "זה מחמיא ומקסים בעיניי. אם מחקים אותך משמע אתה קיים, ואני קיימת. אני חושבת שכולם יודעים שמאיה בומבילה זה לא אני. זה רק העניין של הבגדים, השיער, השפתיים. פתאום היא גם נראית לי כל כך יפה, עלמה זק. היא עושה את זה בצורה מקסימה, מצחיקה ולא פוגעת".
לא פוגעת???
"לא פוגעת!".
אבל זה לא חיקוי כמו של שלי יחימוביץ' שבו לועגים לזה שהיא דעתנית-יתר. יוצא שם שמאיה בומבילה היא אהבלה.
"מי שקורא את הכתבות עליי או מכיר אותי יודע שאני לא אהבלה. אנשים יודעים שהיא לקחה דמות והקצינה אותי".
אבל את מה היא הקצינה? את הדיבור? העובדה שאת במקור מהפריפריה? השירה שלך?
"אתה יודע מה? היא לא הקצינה. היא המציאה דמות כביכול של זמרת שהיא הכי חמה בעיניה השנה, וזאת אני".
את לא חושבת שהחיקוי הזה יוצר לך באיזשהו אופן תדמית שלילית ומעוותת?
"אנשים שמבינים את הקונספט של התוכנית, מבינים שזאת תוכנית הומוריסטית. אלי ומריאנו חברים טובים שלי מנתניה והם לא היו רוצים לפגוע בי. זאת תוכנית שבאה להצחיק. ועל מי צוחקים? על האנשים הכי מפורסמים. אז יאללה, בכיף".
וכשצוחקים על השירה הגרונית שלך, כלומר על הכישרון שלך שממנו את מתפרנסת זה לא מעליב?
"כשהיא שרה ככה היא נגעה באיכות שלי. אני רואה את זה לגמרי אחרת ממך. אתה יודע מה? אמן שהיא תעשה את זה גם בשנה הבאה".
יש פחד שהכל יתפוגג אם האלבום השני יהיה כישלון?
"אני לא במקום של פחד. אני לא עוצרת שם. אני מתעסקת ביצירה ובמה עושים עכשיו ולא במה אם. כישלון היה יכול להיות בדיסק הראשון ויכול להיות בדיסק הרביעי. אני לא נזהרת מכלום ועושה אותו הדבר כמו בהתחלה. הולכת עם האמת שלי ומי שיקבל יקבל ומי שלא, לא. מה שאני זאת אני".
