התוכי נכנס לדיכאון...ומת
א' ביקש לרכוש לעצמו תוכי נעים הליכות המצטיין בשלוות נפש. במקום זה הוא קיבל תוכי חסר נימוס ומרדן. כשביקש להחליפו קיבל תוכי חולה שמת לאחר טיפול תרופתי אצל הווטרינר. הוא תבע את בעלי החנות וביהמ"ש חייב אותם להשיב לו את כספו ואת הוצאות הטיפול הרפואי על סך 3,560 שקל
חשקה נפשו של א' בתוכי שישמח את ליבו וישעשע אותו. בתוכי שניתן לאלפו ולחנכו להגות מילים ומשפטים ולקדם את פני הבאים בברכת שלום נימוסית. בכזה בעל מניפת נוצות צבעוניות שיצטיין בחדוות חיים. איך משיגים תוכי כזה? פונים לחנות לחיות מחמד ובוחרים את התוכי שנראה כבעל תכונות מבטיחות שיהיה מסוגל להשביע את רצונך.
נכנס א' לחנות "חיות וחיוכים" בבאר-שבע, אמר לבעליה, רוני ואילן, כי הוא מבקש לרכוש תוכי, הסביר להם כי אין לו כל ניסיון בגידול תוכים והטיל את יהבו על מומחיותם. אלה, לדבריו, גילו נכונות לסייע לו ובחרו עבורו בתוכי, שאמור היה על פי המלצתם לשמח את ליבו.
א' שילם תמורת התוכי שהוצע לו 2,500 שקל, הביא אותו לסלון ביתו והאמין כי הוא ישמש לו כרע וכידיד. אבל תקוותו נכזבה. התוכי התגלה כלא ידידותי והפגין עוינות כלפי בעליו החדשים. א' ניסה לרכוש את ליבו בפינוקים שונים, אך זה התייחס אליו בחשדנות רבה והתעלם בעקשנות רבה ממאמציו של בעליו לרצות אותו.
שב א' לחנות, סיפר לבעלי החנות על ההתנהגות חסרת הנימוס של התוכי המרדן וביקש להחליפו באחר, ידידותי יותר ונעים הליכות. אלה מסרו לידיו תוכי אחר והבטיחו לו כי זה יענה על מבוקשו. אבל גם התוכי הזה האכיל את בעליו החדשים מרורים. הוא בכה, לדבריו של א', במשך כל היום וכל המאמצים שעשה להרגיעו לא הועילו. קצה נפשו של א' בתוכי הבכיין והוא החזיר אותו לחנות וביקש להמירו באחד שלא בוכה ומיילל מבוקר עד ערב. בתוכי שיתברך בחדוות חיים.
התוכי השני הוחלף בשלישי, לא לפני שא' נדרש להוסיף 500 שקל לסכום ששילם. הפעם, מספר א', אמרו לו בעלי החנות, כי התוכי היקר יותר מצטיין בשלוות נפש, רגוע ונעים הליכות והבטיחו כי הוא ירווה ממנו נחת.
בשלושת הימים הראשונים בהם שהה התוכי בביתו של א' הוא אכן התנהג למופת. התוכי היה רגוע ושיתף פעולה וא' חש שקיבל את אשר חפץ. אבל בערבו של היום השלישי, הבחין א' שמצב רוחו של התוכי השתנה לרעה וכי הוא מגלה אותות מצוקה. התוכי הרבה לישון, לא אכל וא' שחש כי יקירו אינו כתמול שלשום החל לדאוג לשלומו. הוא יצר קשר עם בעלי החנות, דיווח להם על ההרעה בחדוות החיים של התוכי וביקש את עצתם. אלה הורו לו להביא את התוכי לחנות ולאחר שהובא אליהם, הציעו לא' להניח לתוכי לנפשו עד שיתאושש.
א' שסמך על ניסיונם ומומחיותם, קיווה שהתוכי אכן יתאושש וישוב לאיתנו אבל זה לא קרה. מצבו של התוכי הורע ובעלי החנות היפנו את א' לווטרינר. זה בדק את התוכי, ביצע לו צילומי רנטגן ובדיקות מיקרוסופיות והתוצאות של הבדיקות הראו כי התוכי סובל מבעיות במערכת העיכול. לאחר 36 שעות של טיפול מסור שכלל תרופות אנטיביוטיות ואחרות, הלך התוכי לעולמו.
באישור הפטירה שניתנה לא' כתב הוויטרנר, כי התוכי סבל כנראה ממחלה ויראלית הפוגעת במערכת העצבים של מערכת העיכול. כתוצאה מהפגיעה העצבית, נטען במסמך, מפסיקה מערכת העיכול לפעול והקיבה מוגדלת באופן משמעותי. במסמך הפטירה צוין, כי מאחר והגורם למחלה הוא ויראלי, כלומר הדבקה הנגרמת על ידי ציפורים אחרות, ומאחר והתוכי היה ברשותו של א' כשבוע עד שנפטר, הרי שהמסקנה היא שהוא קיבל את התוכי כאשר המחלה קיננה בגופו.
א' פנה על סמך אישור הפטירה של התוכי שלו לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע וביקש לחייב את בעלי החנות להשיב לו את כספו ולפצות אותו על ההוצאות הרפואיות.
הנתבעים, בעלי החנות, טענו להגנתם כי התוכי היה ברשות התובע כשבועיים עד שנפטר. "התובע", כתבו, "סיפר לנו שהשאיר את התוכי ליד חלון פתוח בעונת החורף וייתכן שהוא נדבק במחלה הוויראלית מציפורים חולפות". עוד טענו להגנתם: בחנות מצויים שלטים המודיעים כי אין החנות אחראית על בעלי חיים הנרכשים בה.
השופט, ששמע את טענות הצדדים, שוכנע כי הסיבה לפטירת התוכי נעוצה במחלה ויראלית שפגעה במערכת העצבים וכי ההדבקה נגרמה על ידי ציפורים אחרות איתן שהה התוכי בחנות הנתבעים. בעניין השלטים המסירים כל אחריות של החנות על בריאותם של בעלי החיים שהיא מוכרת, קבע השופט, כי הסייג הזה יכול להיות נכון כשמדובר בחיית מחמד שהולכת לעולמה לאחר שהות ארוכה אצל מי שרכש אותה. "בעניינו של א'", כתב, "הוכיח התובע כי הנתבע מכר לו תוכי חולה".
השופט שהסתמך בפסק הדין על חוק הגנת הצרכן, הקובע כי אין להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה הכולל בין היתר את טיב הנכס, ציין כי הנתבעים מכרו לתובע תוכי חולה וחייב אותם להשיב לתובע את סכום הכסף ששילם עבור התוכי ואת הוצאותיו לריפוי התוכי, בסך כולל של 3,560 שקל ועוד 317 שקל הוצאות משפט (ת"ק 1657/05)
מומלצים
