נ.ב. אני חנון

בעוד אשטון קוצ'ר הזאטוט הפוחז מנהל רומן לוהט, מתוקשר וממושך עם אשה בשלה (דמי מור) שקשישה ממנו בהרבה, חברו הטוב טופר גרייס עושה זאת על המסך. בסרט "נ.ב. אוהב אותך" (עכשיו אצלנו), גרייס מגלם אמן צעיר שמתפרץ לחייה של גרושה (לורה ליני, "מיסטיק ריבר"), העובדת בחוג לאמנות של אוניברסיטה יוקרתית בניו יורק.

נ.ב. אוהב אותך טופר גרייס לורה ליני

הצעיר מזכיר לאשה הבודדה את אהוב נעוריה שנהרג בתאונה. הוא מזכיר אותו לא רק במראה, אלא גם בשמו ובציוריו. בכך מצטרף הסרט לטרנד הפרשיות הרומנטיות בין נשים מקשישות לגברברים פעוטים שתוקף כעת את הוליווד, גם בסרטים וגם במציאות. "אתה חושב שמדובר בטרנד לוהט?", תוהה באוזניי בקולו המתוק והנבוך גרייס בן ה-27, בשיחה טרנס אטלנטית מקליפורניה. "מה שחשוב באופן כללי ביחסים בין מישהו מבוגר למישהו צעיר יותר זה החיבור, הקשר. קשה למצוא בעולמנו קשר אמיתי, אז אם מוצאים אחד כזה, למה לא ללכת על זה? גם ביני לבין לורה ליני היה חיבור אמיתי, ולכן זה נראה אמין וטבעי, ופער הגילים במקרה שלנו לא היה אישיו".

איך התמודדת עם סצינות הסקס? זה לא הביך אותך?

"האמת שזאת הפעם הראשונה שהצטלמתי בחיי לסצינת סקס, ורציתי להיות ג'נטלמן במיטה כלפי לורה. אבל למעשה הייתי נורא מפוחד ועצבני, ומאחר שלורה כבר הופיעה בעבר בסצינות זיונים היא הדריכה אותי ומאוד עזרה לי לעבור את זה בשלום. בכל מקרה, זה היה מוזר, והכוריאוגרפיה של המשגל היתה משונה מבחינתי. למזלי, לא יכולתי לבקש ולמצוא פרטנרית טובה ונחמדה יותר כדי לאבד את בתוליי הקולנועיים. לורה היא פשוט נורא מתוקה, ויחסית לשחקניות אחרות היא ממש נורמלית".

גרייס נולד בקונטיקט בשם כריסטופר גרייס. הוא שנא את הקיצור "כריס" שדבק בו ובמהלך השנים הכריס נעלם והוא נשאר עם טופר. הוא הופיע בהצגות ובמחזות זמר כשעוד היה בבית הספר. למרבה מזלו, הבת של בוני וטרי טרנר, יוצרי "מופע שנות ה-70", למדה שם איתו. ההורים הבחינו בגרייס באחת ההצגות, נצרו אותו בזיכרונם, וכעבור שנים אחדות כשליהקו את הסיטקום המצליח על חבורת נערים בוויסקונסין של הסבנטיז, הם נזכרו בו והוא התבקש לעשות אודישן לתפקיד אריק פורמן.

גרייס, אז בן 20, עבר את האודישנים בהצלחה, עזב את האוניברסיטה והצטרף לצוות שכלל גם את אשטון קוצ'ר, אז עדיין אלמוני. הסדרה זכתה להצלחה רבה, והיא נחשבת לאחת היותר יציבות בשנים האחרונות.

תוך כדי צילומי "מופע שנות ה-70" הספיק גרייס, המכונה על ידי אחדים "טום הנקס הבא" (אולי מכיוון שהוא יותר אנין וסלקטיבי מחברו קוצ'ר, ולכן סירב לקשט סרטי נעורים מטופשים), לעשות תפקידים קטנים בכמה סרטים, ביניהם "טראפיק" של סטיבן סודרברג, ו"חיוך של מונה ליזה" לצידה של ג'וליה רוברטס. "זה היה כיף לעבוד עם ג'וליה", הוא מדווח. "לקחנו יחד שיעור בריקודים סלוניים, ואמרתי לעצמי: 'וואו, בן אדם, אני רוקד עם ג'וליה רוברטס!'. זה משהו שחלמתי עליו כשהייתי ילד".

לאחרונה חזינו בו לצידה של סקרלט ג'והנסון בסרט "בחברה טובה" (שיגיע בקרוב גם לספריות הדי.וי.די). "סקרלט מדהימה. היא מוכשרת בצורה פנומנלית. היא תהיה ג'וליה רוברטס הבאה".

איך היתה הפרידה? עשיתם פארטיה?

"עזבנו בסך הכל לפני שלושה חודשים, וכל אלה שנשארו בסדרה הכינו לכבודנו עוגה גדולה, וכולם בכו. אל תשכח שצוות השחקנים היה כמו משפחה עבורי. גדלתי איתם במשך תקופה ארוכה כאילו היו אחיי ואחיותיי. רוב האנשים בהוליווד שמתפרסמים עושים את זה לבד, ואני עשיתי זאת יחד עם קבוצה של עוד ילדים בגילי, וכולנו חווינו והתמודדנו יחד עם מה זה להיות מפורסם ולהופיע בתוכנית מצליחה".

לקחת משהו מהסט של הסדרה כמזכרת?

"התלבטתי ותהיתי מה אני רוצה לקחת משם. במשך תקופה ארוכה רציתי לקחת את הספה שעליה נהגנו לשבת במרתף. ואז בצילומי הסצינה האחרונה שלי אבא שלי בסדרה נותן לי אולר לקראת הנסיעה שלי לאפריקה, וזאת היתה הסצינה המועדפת עליי בכל הסדרה, אז החלטתי לשמור את האולר למזכרת, והוא נמצא איתי כרגע".

אז איך החיים אחרי הסדרה?

"התחושה נהדרת. אחרי שנים מאוד אינטנסיביות אני משתדל להירגע, לנוח ולבלות כמה שיותר עם המשפחה וחברים. זה הבילוי המועדף עליי. קניתי דירה בניו יורק כדי להיות קרוב אליהם. אני גם עסוק בלהתאמן לקראת 'ספיידרמן 3'. בגלל שאני בחור נורא רזה אני צריך להתאמן כל יום, להתעבות, לפתח ולהצמיח שרירים. יש לי מאמן פרטי, שהוא אגב המאמן של בראד פיט, ומאוד מעניין אותי ללמוד על נושא הכושר. אני גם צריך ללמוד לעוף על כבלים, ממש כמו פיטר פן".

עד עכשיו היה איפול על ההפקה הזאת, אולי תגלה לנו מה אתה הולך לעשות שם?

"הצילומים יתחילו בדצמבר ואני מאוד נרגש ונסער לקראתם. מה גם שסם ריימי הוא במאי גדול. הולך להיות גם מאוד כיף לעבוד עם טובי מגווייר. האמת שכבר צילמנו חלק מהאפקטים המיוחדים. עד עכשיו עשיתי סרטים קטנים כך שעוד לא יצא לי לעשות כאלה דברים. אני הולך להיות בסרט הבחור הרע, וזה תפקיד שונה מכל מה ששיחקתי עד עכשיו".

איזה סוג של נבל תהיה שם?

"אני לא יכול לגלות. אני צריך לשמור את זה בסוד עד שהסרט ייצא למסכים".

יצא לך כבר להיפגש ולעבוד עם המפיק הישראלי אבי ארד מחברת מארבל, האחראי לסרטי ספיידרמן?

"כן, הוא פנטסטי. אבי היה כבר בפגישה הראשונה שלי בענייני 'ספיידרמן 3', ולפני כמה שבועות הוא התקשר אליי להגיד לי בהצלחה. הוא מאוד מעורב בתהליך היצירה של הסרט. הוא יוצא מן הכלל. מפיק גדול ואיש מבריק. הוא אחת הסיבות לכך שהחלטתי לעשות את 'ספיידרמן' - רציתי להתוודע אליו ואל הגאוניות שלו".

בניגוד לחברו קוצ'ר, גרייס ממש לא בעניין של קבלה. לעומת זאת הוא מאוד מתעניין בפוליטיקה. "אני מאוד מעורב בפוליטיקה, אבל לא תשמע מה דעותיי בסוגיות שונות, כמו הסכסוך הישראלי-פלשתיני. אני שומר אותן לעצמי. אני חושב שסלבריטאים לא צריכים לדבר על פוליטיקה, ובכלל הם לא צריכים לקשקש על שום דבר חוץ מסרטים והוליווד. אני מכיר באופן אישי הרבה סלבריטאים אמריקאים וכולם מטומטמים, כך שזה לא הכרחי לשמוע מה יש להם לומר. אני גם שונא שחקנים צעירים שאחרי כמה תפקידים מצליחים הם כבר רוצים לכתוב תסריטים ולביים. אותי מעניין לעשות דבר אחד וטוב וזה לשחק".

גרייס מתרחק ממדורי הרכילות ולא תצליחו למצוא אותו מככב בצהובונים. הוא נמנע מחשיפה ומווידויים על חיי הרגש והסקס שלו. "אני מאוד טוב בלהתמודד עם התהילה ובלהתחבא", הוא אומר. "יש דרכים טובות איך להתלבש ולהתנהג כשלא יזהו אותך. אם אתה לא רוצה לבלוט אתה יכול לעשות את זה בקלות. אין פמליה מסביבי, ואני מסתובב עם החברים הקרובים שלי, רובם בכלל לא מהוליווד, ואחרי שאני מקדם סרט, אני פשוט נעלם. אני לא אוהב הרבה דברים בהוליווד. היא יותר מדי דו-ממדית. הכל זה חזות חיצונית. גם הצהובונים בארצות הברית ממש מטורפים עכשיו, ואני אף פעם לא חולק עימם מידע ולא משתף פעולה, בגלל שאם אתה פותח דלת ומתחיל לדווח להם על חייך הפרטיים, לעולם לא תוכל לסגור יותר את הדלת הזאת.

"אני חושב שזה מאוד חכם עבורי כשחקן כמעט להיעלם כשאני לא משחק, ואז כשאתה משחק הצופים לא יכולים להגיד: 'התפקיד הזה לא מתאים לו. זה לא נראה כמוהו'. אני מעדיף שלא יהיו לי יותר מדי יחסים אישיים עם הצופים, חוץ מאשר על המסך. אני מודע לכך שדברים ישתנו אחרי 'ספיידרמן 3' ואני אהפוך לכוכב יותר גדול ומוכר, אבל זאת כמובן לא הסיבה שאני עושה אותו".

יש טעם שאשאל אותך אם יש אהבה בחייך?

"אני יוצא עכשיו עם השחקנית סלמה הייק. סתאאם. זה קשקוש, אבל אתה עדיין יכול לכתוב את זה. אני מצטער, אבל אני לא יכול לגלות לך את האמת. אני מבטיח לך שזה יותר בגלל שאני משעמם. בשביל שחקן אני בחור משמים להחריד".

בחלק נכבד מהתפקידים שעשית אתה מגלם מישהו חסר ביטחון. אתה כזה גם בחיים?

"אני מאמין שבחיים יש לי דווקא ביטחון, אולי לא כמו לדמות שאני מגלם ב'נ.ב. אוהב אותך', שמשתמש בביטחון שלו, ומפגין אובר ביטחון עצמי, כדי לגונן ולהסתיר את העובדה שהוא מאוד פגיע. בחיים אני מרגיש שאני אוהב את מה שאני עושה ושאני טוב בזה. אבל יש סיטואציות שבהן אני מרגיש כמו ספוג, ואני לומד מהפרטנרים הוותיקים שלי".

מי המודל שלך?

"ביל מוריי הוא אחד האלילים שלו. אני מעריץ את העיתוי הקומי שלו. הוא מתייחס לחומרים מצחיקים בדרך כל כך רצינית. הוא האיש הכי מצחיק על כדור הארץ".

הוא גם אוהב לשוטט ולטייל. "בא לי לקנות כרטיס טיסה מסביב לעולם ולהסתובב במשך חצי שנה ולחוות הרפתקאות. יש כל כך הרבה מקומות שאני עוד רוצה לבקר, כולל הארץ שלך. מעולם לא הייתי בישראל ואני מאוד רוצה לבוא. חבר שלי ביקר בישראל והוא חזר עם המון סיפורים ומלא מחמאות והתלהבות. אני אשמח לבוא מתישהו, אבל אני צריך להפסיק לעבוד כדי לעשות את זה".