מצב רוח לאהבה

הדבר הבדיוני הזה הוא האשליה שמסתתרת מאחורי כל אהבה שהיתה או לא היתה, שאומרת שכאשר זמן ומרחק לא הפרידו בינינו, היינו באמת קרובים. המכתבים נכתבים לעתים ממרחק של 20 שנה, לעתים מתוך יקום מקביל שבו דברים התרחשו אחרת, לעתים מתוך יקום וירטואלי המאוכלס בזכרונות בדויים. בכל מקרה דווקא הזמן, המרחק וההיעדר מייצרים את האינטימיות, עד שהבדייה הזו, שהיא עצם הכתיבה, רוקמת את האהבה שוב עבורנו.

בדומה לבן מולדתו איטאלו קאלווינו, גם טאבוקי כותב שירה בפרוזה. את כל אחד מ-17 המכתבים אפשר לקרוא בנשימה אחת, המופרדת בפסיקים. יש שם אהבות שלא התממשו, שנבגדו או בגדו וכאלה שהסתיימו בהתאבדות. גם כשהאהובה נעדרת הוא מקפיד לקרוא לה יקירתי, או אהובתי: "איני יודע כיצד לקרוא לך. איך פונים אל אישה אהובה שאומרת לך שלום, להתראות מחר ונעלמת, מבלי להשאיר אפילו פתק של הסבר?" (עמ' 106). אם האהובה אינה נוכחת, מה שנוכח וחוזר ומופיע הוא זמן האהבה, שהוא זמן שאין לו זמן.

באחד המכתבים, למשל, שנקרא "עברתי לבקרך אך לא היית", הדובר בא לבקר את אהובתו ומתפלא שהיא איננה. "במקום הגן המדורג שעד שלשום נהגנו לשבת בו", הוא משתומם לגלות שכעת ישנו שם, "דשא לא גזום בצבע ירוק מוגזם שאיני מבין כיצד נבט במהירות כה רבה" (עמ' 78). הקורא מבין שחלפו 20 שנה, אבל מה האהבה יודעת על שלשום או על 20 שנה?

במקרה אחר הוא מוצא את עצמו בסוף חייו, לבד במלון. "וכך חלפו השנים", הוא כותב, "אנשים נורמליים אינם מבחינים בכך, אך כך חולפות השנים גם עליהם מבלי שיבחינו בכך" (עמ' 115). חוסר היכולת לחזור להווה שמעולם לא התקיים מגיע לשיא בקטע: "ספרים שלא נכתבו מעולם, מסעות שלא נערכו מעולם", שמתחיל במשפט הנפלא: "זכור לך מתי לא נסענו לסמרקנד? בחרנו בעונת השנה הנאותה ביותר..." (עמ' 131). האוהבים שם אכן יוצאים למסע, שבעקבותיו כותב הדובר רומאן שלא נכתב.

אפשר לקרוא את הספר גם כמדריך טיולים, שכן האהובים עסוקים במסעות אקזוטיים: הם מדברים עם מתיהם בסופות קיץ בטוסקנה, נוסעים באוריינט-אקספרס ובינתיים, כמו במדריך תיירים, מצטטים קצת שקספיר, דאנטה ופרוסט. הם מזדמנים לווילות ולארמונות, יושבים תחת הפורטיקו או תחת פרגולה עם ויסטריות ומימוזות, ישנים בטברנה בכרתים, בפנסיון בסלוניקי, בבקתה הררית שהיתה פעם סיבה לצחוק בה, ומבקרים במקומות אקזוטיים כמו מונטלצ'ינו, מלגה, הרי חלצ'ידיקה, האנדים של צ'ילה, חוף קנטברייה וסנטוריני.

אפשר גם למצוא בספר די מאכלים לספר בישול: גבינת ריקוטה ופרושוטו הררי מיושן, דומדמניות ומקפא בטעם קירש, קונסומה, ארנב בשזיפים, עוף חרטומן ופואה גרה. הצלחתי לדלות ממנו מתכון שלם להכנת טאליאטלה בנוסח פוזיטו.

• מתוך מוסף הספרות של "ידיעות אחרונות".