צייר הורשע באונס מודליסטיות: "זו לא אמנות"
דוד אביבי אנס כמה מודליסטיות שבאו לדירתו כדי שיציירן בעירום, וטען בפניהן: "זה הכרחי למען האמנות ומקובל בתחום". השופט: "מעשיו בוצעו לצורך סיפוק וגירוי ולא בשם האמנות. גם לאמן אין זכויות יתר על בן אנוש רגיל"
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (ב') את הצייר דוד אביבי, בן 56, באונס ובביצוע מעשים מגונים במודליסטיות שהגיעו לדירתו שברמת אביב לצורך ציורן בעירום. הוא נגע בהן תוך שהוא מציג להן במרמה מצב לפיו "הנגיעות הכרחיות לעבודת הציור" ומקובלות בתחום.
גם במהלך הדיונים במשפטו טען אביבי כי המעשים שביצע היו הכרחיים לעבודה, אך השופטים קבעו כי הם אינם מאמינים לו וכי מעשיו בוצעו לצורך סיפוק וגירוי מיני ולא בשם האמנות כפי שטען.
אב בית הדין, השופט שלי טימן, כתב בהכרעת הדין שאביבי למעשה משקר והותיר עליו רושם רע. "נדמה לי שניסיוני רב השנים על כס השיפוט לימדני להבחין בין אנשים שאינם מקרינים סימפטיה או כריזמה ובכל זאת דוברים אמת, לבין מי שאינם נראים ונשמעים מהימנים.
"התרשמתי מאדם חשדן ומניפולטור המחשב את מעשיו מראש, מי שמתבל את דבריו בנופת צופים, אולם עוצר בקושי רב את זעמו ואת המילים הבוטות שהיה פולט בסיטואציה אחרת, ומתחמק ממתן תשובות ישירות וחוזר על 'מנטרות' שיתאימו למצב המשפטי הראוי כפי שמובן על ידו, מתחכם, נעלב ומתרגז ומקרין בוז כלפי סביבתו ואיננו ממצמץ כשהוא אומר דבר שקר מובהק".
השופט כתב עוד כי אביבי פעל באופן מגונה תוך כוונה לגרום לסיפוק או גירוי מיניים ולא ביצע את מעשיו מכוונה טהורה ואמיתית לצייר את המתלוננות. הוא הוסיף כי לו היו כוונותיו של הנאשם אמנותיות בלבד היה מבקש את רשותן לגעת באיבריהן האינטימיים.
השופט התייחס לטיעון העיקרי של אביבי לפיו לא אמר למתלוננות שכך מקובל אלא שכך הוא עובד ולכן לא רימה אף אחת. על כך כתב השופט: "לא אוכל לתת ידי להתנהגות וולגרית כזו! לא אוכל להעניק גושפנקא להתנהגות כזו שמניחה הסכמה של אישה והמנטרלת את השליטה של האישה על גופה".
השופט קבע עוד כי אסור היה עליו למרוח את גופן של המודליסטיות בשמן או לגעת בחלקי גוף אינטימיים ללא קבלת רשות, גם אם מדובר במודליסטית שקיבלה שכר כדי לאפשר לו לצייר אותה. הוא קבע עוד כי "גם לאמן אין זכויות יתר על בן אנוש רגיל".
"חופש האמנות לא מצדיק נגיעות בעלות אופי מיני"
בסיכומו של דבר, כתב השופט, התיק הזה הוא ללא ספק ההוכחה לכך שהמציאות עולה על כל דימיון: "אני האחרון שניתן לייחס לו רצון לפגוע בחופש הביטוי, האמנות והיצירה. לטעמי, זוהי ללא ספק זכות ראשונה במעלה ויש להגן עליה. עם זאת, ככל זכות אחרת היא עשויה לסגת מפני פגיעה בזכויות מהותיות אחרות... חופש הביטוי מסתיים במקום שבו מתחיל ביזויה של האישה, חופש האמנות אינו מצדיק נגיעות בעלות אופי מיני מובהק, חופש היצירה אינו מאפשר מריחת שמן למען הזקרת פטמות או עיצוב איבר המין ובוודאי ובוודאי שלא קיימת שום זכות לחדור לאיבר המין. והכול כמובן אלא אם המעשים נעשים בידיעה ברורה ובהסכמה מלאה של המודל, תוך קבלת רשותה המפורשת מלכתחילה. וללא הסכמה כזו אין הם אלא מעשים פליליים שראוי שמבצעם ייתן עליהם את הדין".
להכרעת הדין של השופט טימן הצטרפו השופטות תחיה שפירא והשופטת שרה גרוס.
אביבי הורשע בעבירות של אונס, שלוש עבירות של אונס במרמה, חמש עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אונס במרמה ובארבע עבירות של מעשה מגונה ללא הסכמה. הוא זוכה מחמת הספק מעבירה אחת של אונס, שש עבירות של אונס במרמה ומעבירות של מעשה מגונה בנסיבות אונס במרמה. כמו כן הוא זוכה מעבירה אחת של מעשה מגונה ללא הסכמה.