שתף קטע נבחר

האם לחצים בעבודה מגבירים תאונות דרכים?

מיהרתם מפגישה לפגישה, נסעתם 110 קמ"ש, עקפתם מימין ודפקתם את האוטו? אתם לא לבד. הסטטיסטיקה אמנם לא מצאה קשר בין לחץ בעבודה לתאונות דרכים, אבל יועצים ארגוניים, פסיכולוגים ומומחים לתחבורה מספרים שמנהלים ועובדים עצבניים מבצעים תאונות רבות יותר, ומשוכנעים ששוק העבודה המטורף גורם לתאונות דרכים

זה קורה לעורכי דין, יזמים, ברוקרים, עיתונאים, עובדים סוציאליים, מורים מחליפים, במאים, מפיקים, אמנים, אנשי תמיכה טכנית, שיפוצניקים, אינסטלטורים, חשמלאים, נהגי מונית, נהגי משאית, שליחים ומי לא. בשעה 16:00 אתה יוצא למשל מפגישה חשובה בפתח תקוה, שהחלה ב-14:30 והתארכה מדי. ב-16:30 אתה צריך להגיע לפגישה הבאה, בחולון. הבוס, הלקוחות, הספקים, חשבון הבנק שלך, כולם בונים על כך שתגיע לפגישה הבאה.

 

צילום: שיה אגוזי
תאונת דרכים כביש הערבה אילת מחסום (צילום: שיה אגוזי)

כביש גהה פקוק, ציר ז'בוטינסקי מפוצץ. אתה תקוע אחרי טור ארוך של נהגים עצבניים. האם תנסה לעקוף מימין? האם תעלה את המהירות? הטלפון הנייד מצלצל. המספר של הבוס על הצג, ואתה ממהר לענות למרות שהדיבורית התקלקלה. בקיצור, אתה מסתכן על הכביש. האם שוק העבודה הלחוץ שצמח כאן בשנים האחרונות הוא אחד הגורמים לתאונות דרכים?

 

המנהל צעק, העובדים עשו תאונות

 

למשטרה ולמשרד התחבורה אין תשובה לשאלה מה שיעור תאונות הדרכים שנעשות במהלך משימות עבודה או במהלך הנסיעה לעבודה וממנה.

 

"לצערי המשטרה לא בודקת האם התאונה נעשתה בעבודה, לכן אין לנו תשובה לשאלה החשובה הזאת", אומר יו"ר המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים, יהודה לינק. "ברור שילדים בני 17 שיוצאים לבלות עושים תאונות מעל מספרם בקרב הנהגים, אבל סביר שמספר התאונות בשעות העבודה גבוה לעומת שעות הפנאי". 

 

ואולם, יועצים ארגוניים ששוחחנו עמם מצאו שקשר בין דרישות מטורפות בעבודה לבין תאונות דרכים קיים גם קיים.

 

"בחברת מחשבים אחת עימה עבדתי היה מנהל מחלקה, שהעובדים טענו שהשליט משטר נוקשה מדי", מספר היועץ הארגוני דני שנדור. "הוא יצר אווירה לא נעימה, התייחס לעובדים כאל רובוטים, ושלח אותם למשימות בלוחות זמנים מטורפים. העובדים נסעו ברכבי החברה, והתברר שהעובדים במחלקה שלו היו מעורבים בהרבה יותר תאונות ו'דפקו את האוטו' יותר מאשר במחלקות אחרות. בסופו של דבר, המנהל עזב ומספר התאונות ירד. 

 

"אין בכלל ספק שלחץ, מתח וחרדה גורמים לתאונות. קשה לומר מהו הלחץ שגרם לתאונה ספציפית? האם הנהג לחץ על הגז בגלל בעיות בעבודה, אשתו או המצב הפוליטי? ואולם, ברור שככל שהעובד מועסק בלחץ גדול יותר, הוא ינהג גרוע יותר. ברור גם שעובדים, שנעים בשטח בלוחות זמנים מטורפים, יבצעו עבירות תנועה. זה בולט בארגונים שעסוקים בצורה אובססיבית בתוצאות, כמו הצבא, ההיי-טק והתקשורת.

 

"אני עצמי גרמתי לתאונה על רקע כזה. הייתי בדרך למשימה חשובה במילואים. הייתי בלחץ, ושאלתי את עצמי תוך כדי 'האם אגיע בזמן?'. זה קרה לפני חצי שנה, ואני עד עכשיו בשלילת רישיון".

 

האם יש עובדים שפשוט נאלצים לבצע עבירות תנועה בגלל העבודה?

 

"העובד תמיד יכול לנהוג לאט ובטוח יותר. השאלה היא, עד כמה העובד נלחץ מהממונים עליו ומהמשימות בעבודה. עד כמה הוא עסוק בשאלה אם יגיע בזמן. יש עובדים שלא נלחצים, וגם אם הם ממהרים, הם לא יבצעו עבירת תנועה. העובדים אחרים עושים הכל כדי לרצות את המעסיק, אם בשביל להתקדם ואם מתוך חרדת פיטורים.

 

"אחד הגורמים לתאונות הוא חוסר שינה, שנוצר בגלל עומס עבודה, לחץ וחרדה. עובדים רבים סיפרו לי, 'אני כבר שבוע לא ישן בגלל חרדה בעבודה, ומפחד לעלות על הכביש בגלל חוסר השינה'. הם נלכדים במעגל קסמים של חרדה".

 

האם התופעה קיימת גם אצל המנהלים?

 

"בהחלט. מנהלים אמביציוזיים קובעים לעצמם לוח פגישות צפוף, ואז נוהגים כמו מטורפים להגיע מפגישה לפגישה".

 

האם המצב משתנה לטובה או לרעה?

 

"המצב נהיה גרוע יותר. רמת הלחץ עולה, ומקומות העבודה נעשים מטורפים יותר. ההישגיות מעוורת. גם העובדה שלאחרונה היה מיתון ונערכו פיטורים המוניים מעצימה את לחצי העובדים. בשנים האחרונות התשתיות התפתחו יפה, נסללו כבישים ומסילות, ובכל זאת יש כל-כך הרבה תאונות דרכים".

 

האם ניתן לשנות את המצב?

 

"כן. לא מדובר בכוח עליון. ברמה האישית, העובד והמנהל צריכים לקחת דברים בפרופורציות. אל תקבע שתי פגישות עוקבות במקומות רחוקים, ואם קבעת, ונתקעת בפקק, העולם לא יתמוטט אם תאחר קצת לפגישה השנייה.

 

"המעסיקים צריכים ליצור נהלים ברורים יותר בנושאי נהיגה, ולקיים לעובדים סדנאות והדרכות על הנושא, בדיוק כמו שעושים סדנאות להעלאת המוטיבציה, לשיפור יחסי האנוש ולהגברת הבטיחות בעבודה. בשנים האחרונות נעשים נהלים והדרכות כאלה בצבא, והחיילים נוהגים טוב יותר. גם בחו"ל נעשות תוכניות לשיפור הנהיגה בעבודה, בהצלחה רבה. חבל מאוד שרוב החברות בישראל לא משקיעות בנושא הזה".

 

שוחחת על כך עם מנהלים?

 

"שוחחתי, וקיבלתי תשובות כמו 'זאת אחריות של העובד'. זאת טעות. אתה כמעסיק נותן לעובד רכב? אתה שותף באחריות".

 

גירד את כל המכוניות, כדי לפרוק סחורה

 

לפני 4 חודשים אירעה תאונה מזעזעת בצומת רבדים: נהג משאית נכנס למסלול הרכבת מדרך עפר, התנגש ברכבת וגרם לפציעתם של 7 בני אדם ולפציעתם של 200. הפרקליטות הגישה כתב אישום חמור נגד בעלי, מנהלי ועובדי חברות ההובלה "א.א אחים אליהו" ו"יחיא אליהו הובלות". הם הואשמו בכך שהורו לעובדים לעבוד שעות עבודה מעל המותר בחוק, לא פיקחו עליהם מספיק ולא מנעו מהם לעבור על חוקי התנועה, ובכך סיכנו חיי אדם.  

 

"בעבודת נהגים יש קשר ישיר בין לחץ בעבודה ובין תאונות דרכים", אומרת היועצת הארגונית אורית בוקסבוים-פורת, מנהלת מכון אור, המספק ייעוץ ארגוני לחברות תובלה ותעשייה רבות, המעסיקות נהגים. "יש נהגים שמבצעים עבירות תנועה ביודעין בגלל לחץ בעבודה. באחת החברות שאני עובדת אתן היה נהג משאית עם 15 טון סחורה, שעבר ברחוב חד-סיטרי באזור בלי חניה בתל אביב. הוא 'גירד' שורה שלמה של מכוניות שחנו בדרכו, עקר 14 שמשות, וכששאלו אותו למה הוא עשה את זה, הוא אמר 'פשוט לא הייתה לי ברירה. אם הייתי נוהג כחוק לא היה פורק את הסחורה".

 

איך הגיבו המעסיקים?

 

"בחומרה. חברות הביטוח נכנסו לתמונה מיד, והנהג, למיטב ידיעתי, כבר לא עובד שם. אבל אני לא יודעת איך הם היו מגיבים אם הוא היה מתקשר אליהם ואומר, שהוא לא יכול לפרוק את הסחורה כי הדרך פקוקה".

 

מה את היית אומרת לו?

 

"היה צריך להגיד לו: 'תנסה להיכנס מסביב, או שפשוט תגיע לשם מאוחר יותר'. אבל זאת חוכמה בדיעבד".

 

זו תסמונת הש"ג: מלחיצים את העובד לעמוד ביעדים, ואחר כך מאשימים אותו בתאונה.

 

"נכון, אם כי המצב משתנה לטובה. הנהגים נתפשים כיום כ'חלון ראווה' של החברה, והחברות מתחילות להעביר להם מסר ברור: אל תהיה מעורב בתאונה, בשום אופן, בשום מקרה, גם אם זה פוגע בביצועים שלנו בטווח הקצר, כי התאונות פוגעות בתדמית של החברה. החברות גם דורשות מהנהגים לשלם בעצמם את הקנסות והפיצויים על התאונות, מתוך גישה שאומרת שהם אחראים".

  

"הבעיה בראש של העובדים"

 

ככל הידוע, לא נעשה עד כה מחקר אקדמי שבדק את הנושא באופן אמפירי, אך מומחים מתחום האקדמיה סבורים שהקשר קיים.

 

"הקשר בין לחצים בעבודה לתאונות הוא רגשי", אומר פרופ' דן בראון, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון. "הכביש הוא המקום שבו הישראלי הממוצע מוציא את האגרסיות שהוא מביא עמו ממקום העבודה. גם באירופה שוק העבודה הוא תובעני, ואנשים נוהגים שם אחרת, בגלל ששם לא מקובל להוציא אגרסיות על הכביש".

 

כיצד אתה מתייחס לטענה שעובדים גורמים לתאונות בגלל שהם צריכים לעמוד בלוחות זמנים צפופים?

 

"שלא יספרו סיפורים. אין שום הצדקה אובייקטיבית לתאונת דרכים. אם עובד מחייג בזמן הנסיעה, זה בגלל שהוא הכניס לעצמו לראש, שיקרה אסון אם הוא לא יטלפן. העובדים עמדו באותן משימות גם לפני שהיו טלפונים".

 

אבל היום יש טלפונים סלולריים, והמעסיק מצפה שהעובד יטלפן.

 

"למעסיקים יש דרישות קשות, אבל אני לא בטוח, שנהיגה מטורפת היא הדרך המהירה ביותר לעמוד בהן. אנחנו מכניסים לעצמנו לראש שיש לנו שליטה על מהירות הנסיעה שלנו, ולפעמים אנחנו מגיעים לאט יותר בניסיון לקצר את הדרך. יש לי חבר שאומר שכשהוא ממהר ועוקף הרבה, הוא מגיע לחיפה תוך שעתיים, וכשהוא נוסע בשלווה בלי לעקוף, הוא מגיע תוך שעה וחצי. אפשר להיות שאפתן ומצליח ולא לעשות תאונות. זה הכל בראש של העובד.

 

"בשנות ה-70 נהגו לחלק את האנשים לשני טיפוסים: טיפוס A, הלחוץ בעבודה, וטיפוס B, הנינוח. מחקר מפורסם שנעשה בארה"ב בדק האם טיפוס A מעורב יותר בתאונות. התברר שלא. האנשים מטיפוס A גרים קרוב יותר למרכז העיר, אז הם נוהגים פחות. ייתכן שטיפוסים שאפתניים מבצעים יותר עבירות תנועה, אבל אינם גורמים לתאונות, כיוון שהם נהגים טובים. בינינו, נהג מיומן ומתוחכם יכול לנסוע במהירות 120 ולעקוף מימין, מבלי לגרום לתאונה".

 

"הפיתרון: עבודה מהבית ואוטובוסים בהזמנה"

 

ד"ר גבריאל הנדלר, מומחה לחקר ביצועים בתחבורה באוניברסיטת תל אביב, כתב מחקר מיוחד, שבו הציע רפורמות בשוק העבודה והתחבורה, שיאפשרו לעובדים לבצע פחות תאונות.

 

"מקומות עבודה גורמים לתאונות דרכים, מהסיבה הפשוטה שהעובדים צריכים להגיע לעבודה", אומר הנדלר. "זאת, למרות שחלק גדול מאוד מהעובדים במשק שלנו עוסקים בהעברת נתונים, ולא בעבודות פיסיות, כלומר, אין להם סיבה אמיתית להגיע לעבודה. אני מוכן להתערב עם מי שרוצה, שבעוד 20 שנה עקומת התאונות תרד באופן חד, וגם זיהום האוויר ייחלש, בגלל שהעובדים יסעו פחות".

 

אתה באמת חושב שאנשים יעבדו מהבית?

 

"יש דברים שנראים אוטופיים בישראל, אבל הם מציאות קיימת בחו"ל. בניו-יורק, לדוגמא, 18% מהמזכירות עובדות מהבית. תחשוב- אני מדבר לא על תסריטאים או ברוקרים, אלא על מזכירות! וזאת מגמה שתלך ותתרחב". 

 

כשהמציאו את המחשב, חשבו שהשימוש בנייר יעלם, אבל כיום משתמשים בו יותר. אם אנשים יעבדו מהבית, הם עשויים לנסוע יותר, בשביל להיפגש עם עמיתים, להגיע לפגישות או להשתמש בציוד משרדי שלא נמצא בביתם.

 

"כל הדברים שהזכרת הם צרכים שעשויים להשתנות עם השנים. אתה מראיין אותי כרגע בטלפון. לפני מספר שנים, היית נוסע ונפגש אותי. הטכנולוגיה כל-כך השתכללה, שניתן לבצע את הפגישות העסקיות החשובות ביותר בוועידת וידאו. יש רופאים שמנתחים כיום מרחוק, באמצעות רובוט ואחות שמגיעים לבית המנותח.

 

"אנשים ימשיכו לצאת מהבית, בעיקר כדי לספק את הצורך לפגוש אנשים. אנשים מתקשים לעבוד מהבית גם בגלל שבבית יש מקרר, ילדים, כלבים, וגורמים רבים שמסיחים את הדעת מהעבודה. הכיוון, שמתפתח כיום בחו"ל, הוא מרכזי עבודה ציבוריים ושכונתיים, שיספקו לעובדים מרחב עבודה וציוד טלקומוניקציה קרוב לבית. אני, לדוגמא, גר בקריית משה בירושלים ועובד בתל-אביב. במקום לנסוע, אוכל להגיע ברגל למרכז העבודה ולעבוד שם.

 

"פיתרון נוסף הוא מערכת אוטובוסים מסוג חדש, שנקראת Dial and Wait. אתה נוסע לעבודה ברכבך הפרטי, המסוכן, המעייף והמזהם כי אין לך כסף למונית ואין לך זמן להגיע לתחנת האוטובוס. ואולם, מדוע שלא תוכל להתקשר לאגד ולהזמין אוטובוס למקום שאתה נמצא בו? האמריקנים ניסו להקים רשת כזאת כבר בשנות ה-60, ונכשלו. מערכות המחשב עוד לא היו משוכללות מספיק, ולא היו טלפונים סלולריים. כשינסו את הרעיון שוב, הוא יצליח", אומר ד"ר גבריאל הנדלר.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שנדור. "לחץ גורם לתאונות"
שנדור. "לחץ גורם לתאונות"
פורת-בוקסבוים. עבירות תנועה ביודיעין
פורת-בוקסבוים. עבירות תנועה ביודיעין
מומלצים