פיתוח ישראלי: חידוש באבחון פרפור פרוזדורים

מערכת הנחיה ראשונה מסוגה בעולם, המאפשרת לאתר ולמפות במדויק הפרעות בקצב הלב מסוג פרפור פרוזדורים ולטפל בהן באמצעות צנתור וצריבת האזור הפגוע, הוצגה באחרונה בכנס בינלאומי בארצות הברית.

המערכת, שפיתחה החברה הישראלית "ביוסנס וובסטר", חברה בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון, נקראת CartoMerge, והיא מאפשרת לשלב מידע שמתקבל מסריקת CT או MRI עם נתונים על הפעילות החשמלית של הלב. כך מבוצע הליך הטיפול בצורה מדויקת ויעילה יותר. הטיפול הראשון בארץ בעזרת המערכת בוצע ביוני במרכז הרפואי רמב"ם, והועבר בשידור חי לכנס קרדיולוגים שנערך בטכניון.

פרפור פרוזדורים פוגע ביעילות של התכווצות הפרוזדורים וחדרי הלב. בעקבות זאת יורדת תפוקת הלב ועלולים להיווצר קרישי דם בפרוזדורים, העלולים להוביל לתסחיפים מוחיים. למעשה, זאת הסיבה העיקרית לשבץ מוחי. הפרפור מתבטא בדופק בלתי סדיר או מהיר, קוצר נשימה ותחושת חנק, תעוקה וכאבים בחזה, ולעתים אף עלול לגרום לפגיעה בשריר הלב ולאי ספיקת לב.

"הפרעות קצב אלה", מסביר ד"ר מונדר בולוס, מנהל היחידה לאלקטרו-פיזיולוגיה קלינית ברמב"ם, "נובעות מהפרוזדור השמאלי של הלב. בחלק מהמקרים המקור לפרפור הוא אחד מארבעת ורידי הריאה, המתנקזים אל הפרוזדור השמאלי. מסיבה כלשהי נוצר באחד הוורידים האלה מעין 'קצר' חשמלי, שגורם לפרפור בווריד וגורר אחריו גם את תגובת הפרוזדור השמאלי כולו".

עד לשנים האחרונות היה הטיפול בבעיה מבוסס בעיקר על תרופות נוגדות קרישה או תרופות נוגדות הפרעות קצב. אלא שתרופות אלה כרוכות בתופעות לוואי של ממש, וגם מידת ההצלחה שלהן נמוכה יחסית - כ-40%-30%. בשנים האחרונות פותחה שיטת טיפול באמצעות צנתור, שמיועדת לפתור את הבעיה אצל אותם אנשים שסובלים מפרפורים חוזרים ונשנים והטיפול התרופתי אינו מסייע להם. בשיטה זו, שמבוצעת בהרדמה מקומית, מחדירים צנתר מיוחד דרך וריד המפשעה לפרוזדור השמאלי ומבצעים צריבה חשמלית סביב ורידי הריאה, ובכך מנתקים אותם מהפרוזדור השמאלי. נוסף על כך מבצעים גם צריבות בצורה קווית בתוך הפרוזדור כדי"לשבור" את רצף הפרפור ולהפסיקו.

איתור ורידי הריאה התבצע עד כה בעיקר על ידי מיפוי האותות החשמליים שלהם במהלך הצנתור, באמצעות תוכנת ניווט המחוברת לצנתר. באמצעות אותות אלה התקבלה מפה תלת-ממדית, שאפשרה לזהות את מיקום הוורידים בפרוזדור השמאלי ולצרוב סביבם.

"המערכת החדשה מאפשרת לראשונה למזג יחד עם המפות החשמליות גם תמונה אנטומית תלת-ממדית ומדויקת מאוד שמתקבלת מסריקת CT או MRI", מסביר אורי ירון, מנהל הפיתוח העסקי של ביוסנס וובסטר. "מכיוון שבחלק גדול מהפרעות הקצב הסיבה קשורה באופן הדוק למבנה האנטומי של הלב, השילוב הזה חיוני ומשמעותי בהשגת הנחיה מדויקת לטיפול, ולמעשה מבטל לחלוטין את גורם הניחוש בסקירת האזור המטופל ובאיתור נקודות התורפה. במהלך הטיפול 'מולבשת' המפה החשמלית על תמונת הסריקה, וכך מתקבלת תמונה תלת-ממדית, שמאפשרת לצפות בדיוק רב בפרוזדור השמאלי ובוורידי הריאה".

ירון מדמה את השיטה הקודמת לשיטוט בחדר חשוך לחלוטין, תוך היצמדות לקירות, ומיפוי של החדר על בסיס המידע המתקבל מהנגיעה האקראית בנקודות שונות על הקיר. לעומת זאת בשיטה החדשה המשוטט מקבל תמונה של החדר עוד בטרם נכנס אליו ועליה הוא "מלביש" את המפה.

"היות שמדובר בחלל שממנו יוצאת כמות גדולה של דם לכל איברי הגוף בכל שנייה, הדיוק בטיפול הוא קריטי. החשיבות של הטכנולוגיה החדשה בכך שהיא מקנה לרופא המבצע את הטיפול תחושת ביטחון ומאפשרת לו לדעת היכן בדיוק הוא נמצא בכל רגע נתון", אומר ד"ר בולוס.

את הטיפול בעזרת מערכת ה-CartoMerge אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי לפני חודשים אחדים, והוא מבוצע בכ-100 מרכזים ברחבי העולם. כעת, כאמור, מיושם הפיתוח הישראלי גם בארץ.

פרוזדורים, חדרים ומה שביניהם

הפרעות בקצב הלב קשורות למערכת החשמלית של הלב ומשמעותן הפרעות בהולכה החשמלית בו. קיימים שני סוגים עיקריים של הפרעות קצב - פרפור פרוזדורים ופרפור חדרים.

פרפור פרוזדורים הוא כאמור הפרעת הקצב השכיחה ביותר. יותר מחמישה מיליון אנשים בעולם סובלים ממנה, ומאות אלפי מקרים חדשים מתגלים מדי שנה. הסיכון לפתח אותה עולה עם הגיל, כשבגיל 80-75 הוא מזנק דרמטית ומגיע ליותר מ-10% מהאוכלוסייה.

אבל בעוד שבפרפור פרוזדורים החולה אינו מצוי בסכנת חיים מיידית, מצב של פרפור חדרים הוא הפסקה מוחלטת של התכווצות שריר הלב, מה שעלול - ללא טיפול בשוק חשמלי - להביא למוות מיידי. לתופעה, שהיא למעשה הגורם הישיר לדום לב, אין בשלב זה אמצעי מניעה ושכיחותה לא ברורה, משום שבפועל כמעט אצל כל אדם שמת מתרחש תהליך של פרפור חדרים.