חיות סקס

"סקס פראי", סדרה בריטית חדשה בת שישה פרקים שעולה בשבוע הבא בערוץ "נשיונל ג'יאוגרפיק", תשודר מדי לילה בשעה עשר, ולא מדובר בטעות בשיבוץ. שעת השידור בה מאופסנים חובבי הקרוקודילים הצעירים במיטותיהם הולמת בהחלט את רוח הסדרה, ששמירה על צנעת הפרט איננה נמנית עם יתרונותיה הבולטים. למעשה, לולא היו השחקנים חבורה שעירה, נוצתית וסובלת מקשקשת בכל הגוף, ספק אם הסדרה היתה מתקבלת לערוץ "פלייבוי" מבלי שכמה אקטים בוטים היו מצונזרים מטעמי מוסר.

במשפט אחד, מה שעולה מהסדרה זה שמונוגמיה – זכר אחד ונקבה אחת שחיים בצוותא עד שהמוות יפריד ביניהם – היא סטייה רצינית. אריות ופילי ים ממעמד חברתי גבוה, שיכולים להרשות לעצמם הרמון של נקבות, חושפים ניבים נדהמים לשמע הרעיון. אצלם הזכר השליט מעבר את כל הנקבות, ומקדיש את מיטב זמנו לסילוק הרווקים הממורמרים מסביבתן. וזה עוד כלום לעומת השימפנזים. אצלם, כשהשליט מתחלף, הוא מחסל את כל הגורים של קודמו בתפקיד, כדי שהנקבות יפסיקו לבזבז זמן ומרץ על צאצאים של מישהו אחר.

התחרות בין הזכרים על עיבור הנקבות הולידה פתרון מקורי בקרב הלמורים, יונקים שוכני עצים הדומים לקוף ונמצאים במדגסקר. אצלם משאיר הזכר פקק בנרתיקה של הנקבה כדי למנוע מזכרים אחרים כניסה מאוחרת. אלא שהאבולוציה לא קפאה על שמריה, ובמהלך מירוץ החימוש הצמיחו הלמורים פין שהוא גם חולץ פקקים לעת מצוא.

דוב בתול

"סקס פראי" נערכה מתוך 12,000 שעות שצולמו ברובן עבור תוכניות אחרות, כך שהעבודה העיקרית של צוות התוכנית נעשתה בחדר העריכה ולא בשדה. "פעם, באמצע דיון מאוד ער על אורך של אברי מין ויתרונותיהם, שמנו לב שהבחור שמנקה את החלונות עומד נדהם ומקשיב לנו", נזכר אנדרו ביוקנן, מי שהפיק בפועל את הסדרה. "האוזניים שלו הלכו והתרחבו, והעיניים גדלו, והיה ברור שהוא לא חושב שאנחנו מדברים על פילים".

אחד הפרקים מעוררי האימה של הסדרה עוסק בפאם פאטאל של הטבע, ובו מוצגת סדרה של נקבות שתלטניות וקטלניות. עד שהפרק ייגמר, תעדיפו לטפס על עזריאלי עם קינג קונג מאשר להיתקל בנקבה מבייצת בסמטה חשוכה. על רקע קריינות של סרט מלחמה נראה שם דוב קוטב יפהפה ובתול בן תשע (איך הם יודעים שהוא בתול? אנחנו לא רוצים לדעת) גומא 70 קילומטרים כדי להגיע לנקבה המיוחמת, המתמתחת לה בשלג בהנאה. בדרך הוא נלחם בדובונים מתחרים, ומאבד 90 קילוגרמים ממשקלו בהליכה האינסופית והמריבות הסיזיפיות.

איך הוא אמור לתפקד אחרי כל המאמץ, ועוד בקור הזה, שואלים את עצמם בוודאי קוראים מודאגים. ובכן, לדוב הקוטב יש פתרון – עצם בזין. העצם לא רק מחזיקה את הפין במצב עומד ועובד, אלא גם מעודדת את הביוץ אצל הדובה. מסתבר שהדובה משחררת את הביצית רק בעקבות החדירה, ולא סתם ככה פעם בחודש בלי קשר לפעילות החברתית. היא גם יכולה להקפיא את התפתחות העובר עד שהיא עולה מספיק במשקל כדי להרשות לעצמה הריון. אלא שבעצם בזין יש גם סיכון גדול – היא עלולה להישבר, וזה בדיוק מה שקרה לדובי המסכן שעל המסך, שסיים את מסעו שבו"ז (שבור זין) לגמרי.

"יש לי סימפטיה לבחור המסכן", אומר ביוקנן. "העניין הזה עם העצם בהחלט נראה מאוד כואב. אבל הכי עצוב הייתי בגלל יונק כיס קטן מאוסטרליה, שנוהג להזדווג במשך 12 שעות רצופות, ואז להמשיך לבת הזוג הבאה, ולזו שאחריה, עד למותו מקריסת מערכות ואפיסת כוחות. דור שלם של זכרים נמחק ככה מדי עונת רבייה. כגבר, קשה לי לראות את זה".

סקס עד מוות

הרעיון של סקס עד מוות לא ייחודי ליונק האוסטרלי. מספיק להיזכר בסופם המצמרר של זכרי גמל שלמה: בעוד הזכר מנסה להזדווג עם הנקבה, היא מכרסמת לו את הראש. מתברר שזו התנהגות הגיונית לא רק מבחינה תזונתית: הראש מעכב את העברת הזרע של הזכר. כשהוא נטול ראש, כל המחסומים מוסרים והוא ממלא את תפקידו הרבה יותר טוב, לדעתה של הנקבה. גופו של הגמל המסכן מקופד הראש ימשיך לחיות עד שימות מרעב. ככה זה כשמערכת העצבים שלך מפוזרת בכל מיני מקומות.

גם לזכרי הטרנטולה – עכבישים ענקיים, עצבניים וארסיים – אין חיים קלים, 50 אחוז מהם מקפדים את פתיל חייהם השעיר בניסיונם להזדווג. היות ואמא טבע לא ציידה אותם בפין, טווים עכבישי הטרנטולה קורים אותם הם מספיגים בזרעם. את המתנה הדביקה הזו הם צריכים להחדיר בעזרת זרועותיהם השעירות לפתח המין של נקבה ענקית, עצבנית וארסית אף היא. לפעמים זה עובד והם מצליחים לזיין ולברוח, אך לעיתים לא זה ולא זה עולה בידם – והטרנטולית מעדיפה לסלק ולטבוח.

גם אצל הצבועים הנקבות הן המין החזק. לאחר שנחשפו לרמות טסטוסטרון גבוהות בעודן עובריות צעירות, הצבועות המנוקדות התברכו ביכולות פיזיות טובות ובמזג לא עדין בכלל. לנקבה השליטה משתלשל מעין צינור ארוך, שהוא למעשה וריאציה ענקית על דגדגן. עם שני שטרונגולים כאלה, הצבוע והצבועה נמצאים על מסלול התנגשות, כך שהזכר פולט ומסתלק בזריזות. אבל פיסת האנטומיה המשונה הזו היא גם הצינור דרכו ממליטה הצבועה, וכיוון שהוא כה צר, רבות מההמלטות מסתיימות בפציעות ואף במוות.

חלק מהפרקים ב"סקס פראי" עוסקים ביצר המיני ובדרכים לספק אותו. בקרב הבבונים, תחת ענק אצל הבחורות נחשב לאיבר שאי אפשר לעמוד בפניו. אצל השימפנזים, הזכר השליט יעשה סקס עם הקופות המפותחות מתי שהוא רוצה. זכרים מוצלחים פחות יכולים לנסות לשחד את הבנות באוכל, ולקנות סקס חפוז תמורת מזון מהיר.

אין שום טאבו

"מתנות הן עניין נפוץ בתהליך החיזור", אומר ביוקנן. "היה לנו צוות שצילם חיפושיות זבל. הזכר של החיפושית אוסף צואת פילים, עושה ממנה כדור, ומגלגל אותו לנקבה בתור מתנה. היא מסתכלת, מחליטה אם זה מוצא חן בעיניה, ואם כן – הם מזדווגים והיא מטילה בכדור את הביצים. אגב, בזמן הצילומים אחד המפיקים החליט להציע נישואים לחברה שלו, שגם היא עבדה בצוות. אז הוא הכין כדור צואת פילים גדול, בערך בגודל של כדורגל, וגלגל אותו אליה לאוהל. כנראה שהיא אהבה את המתנה, כי היום יש להם שני ילדים".

אבל סקס בעולם החי, מתברר, הוא לא תמיד עניין זוגי או הטרוסקסואלי. שני הפרקים האחרונים בסדרה עוסקים במין קבוצתי ובהומוסקסואליות. זואולוגים מהדור הישן טענו עד לא מזמן שאין הומוסקסואליות בקרב חיות בשל הבעייתיות האבולוציונית הברורה של האקט – מי שמשחית את זרעו ומרצו על בני מינו מביא פחות צאצאים לעולם. אמנם בקרב חיות בשבי נראו גם נראו זכרים משתרללים במרץ זה עם זה, אך החוקרים פתרו את התצפיות הללו בטענה שחיות בשבי ממילא מחורפנות ואינן נוהגות כדרך הטבע (וההשוואה ל"אוז" ברורה).

היום הטרנד הפופולרי הוא דווקא להצביע על קשת רחבה מאוד של פעילות מינית בלתי מיסיונרית בקרב בעלי חיים: נקרופיליה, גילוי עריות, אורגיות וחד מיניות מתגלים בקרב בעלי חיים רבים, והרעיון הכללי הוא שאין דבר כזה שאין דבר כזה בטבע. כיון שחיי המין של החיות לא השתנו הרבה במהלך אלפי השנים האחרונות, ניתן להסיק שלא החיות הן שנפתחו לרעיונות חדשים אלא דווקא הזואולוגים.

"מה שכל אחד לוקח מהתוכנית תלוי בו", אומר ביוקנן, "אבל מה שאני חושב שאפשר לקחת זה שבטבע אין טאבו ואין שיפוט מוסרי. החיות מנסות להעביר את הגנים שלהן הלאה, וזהו. יש חרק קטן שהשיטה שלו היא כזאת: הוא אונס זכר אחר, ואז כשהנאנס מזדווג עם הנקבה הוא מעביר את הזרע של התוקף. החיה שהכי הדהימה אותי היא מין של אקרית, קרובה של הקרצייה. מה שקורה שם זה שהביצים בוקעות בתוך האמא. מהביצה הראשונה בוקע זכר, ומכל הביצים הבאות בוקעות נקבות. כשהם עדיין בתוך האמא, הזכר מזדווג עם כל הנקבות, ואז הוא מת. הנקבות הצעירות, שכולן בהריון מאחיהן, אוכלות את דרכן החוצה מתוך האם. לחרק הזה זו דרך הגיונית להמשיך את המין. לא התכוונו להעביר מסר בסדרה, אלא להראות שיש מגוון עצום של דרכים בהן בעלי חיים מתרבים בטבע. דרכים שאנחנו לא יכולים או לא רוצים לחלום עליהן".