מחקר: 99 אחוז מהילדים משחקים במשחקים אלקטרונים

עם הזמן, גם בארץ מתחילים להתייחס למשחקי מחשב כאל תחום מעניין שראוי להקדיש לו תשומת לב תקשורתית וחברתית. השבוע נערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה יום עיון בנושא "האדם המשחק בעידן הטכנולוגי", אשר אורגן על ידי מרכזי שה"ם וצ`ייס לשילוב טכנולוגיה בהוראה. לאחר שהקשבנו לכל ההרצאות ניתן לומר בברור כי רבה עדיין הדרך עד שהמשחקים שהגיימרים מכירים ייכנסו אל בין כותלי האוניברסיטה ויהפכו לנושא לגיטימי לדיון "רציני".

יום העיון הורכב משני חלקים. החלק הראשון עסק במחקרי משחקים וכלל שלוש הרצאות, שאחת מהן, זו של פרופסור יורם עשת, עסקה במחקר שנעשה בקרב כ- 750 בני-נוער בגילאי 13-14 בישראל, באנגליה ובאוסטרליה, וניסתה לבדוק את הרגלי המשחק שלהם במחשב, בקונסולות ניידות ובשאר מכשירים. פרופ' עשת לא הציג כל הוכחה לכך שמשחקי מחשב גורמים לשינוי כלשהו במי שמשחק בהם, או שאלימות במשחקים גוררת אלימות גם במציאות.

רק 0.9 אחוז לא משחקים

המחקר שלו בדק בעיקר מי משחק, כמה הוא משחק ובאיזה סוג של משחקים, וכן מה הילדים חושבים על משחקים. לפי המחקר, רק 0.9 אחוז מהילדים לא משחקים במשחקים אלקטרוניים. כלומר, יותר מ- 99 אחוזים מהילדים בגילאי 13-14 בשלוש הארצות שנבדקו משחקים במחשב או במכשירים אחרים.

רוב השחקנים מעדיפים לבד

פרופ' עשת התייחס גם לעיסוק בתכנים האלימים של משחקים. חשוב לציין שהמחקר שלו לא בדק האם משחקים אלימים אכן משפיעים על ילדים. הוא כן בדק מה ילדים חושבים על הנושא הזה. התשובות היו, באופן גורף, שאלימות אכן משפיעה לרעה על ילדים - אבל לא עליי עצמי. כלומר, השחקנים עצמם מבחינים שהם לא מושפעים לרעה מהמשחקים, אבל חושבים שאחרים דווקא כן.

ההרצאה השלישית היתה, לדעתי, המרתקת מכולן, ובה סיפר פרופ' דני גופר מהטכניון על פרויקט שבו הם השתמשו במשחקי סימולציה על מנת לאמן טייסים, ולאחרונה גם שחקני כדורסל. לא מדובר במשחקים שאנחנו רגילים אליהם, אלא בסימולציות מיוחדות שבקושי יש להן גרפיקה, והמטרה שלהן היא אחת: לאמן את השחקן לבצע החלטות מהירות וללמוד אסטרטגיות נכונות בתחום הספציפי שבו מדובר.

התוצאות היו יוצאות מהכלל: הביצועים של צוערי קורס הטייס שהתאמנו בסימולציה זינקו ב-30 אחוזים, בעוד במכללה האמריקנית (פניקס) שבה התאמנו שחקני הכדורסל עם הסימולציה הם הצליחו להגיע מתחתית הליגה אל הפיינל-פור, והרכז שלהם אף נבחר ל- MVP של הליגה המקומית - אחרי שהוא היה אנונימי לגמרי בתחילת השנה.

אמיר באן, איש מוכשר ביותר שהיה אחד מהיוצרים העיקריים של ה-Disk-on-Key, מפתח בזמנו הפנוי, יחד עם חברו שי בושינסקי, את תוכנת השחמט Junior. תוכנה זו, המפורסמת בכל עולם השחמט, זכתה עד היום ארבע פעמים באליפויות עולם למחשבים, ובשנת 2002 אף שיחקה מול גארי קאספרוב וסיימה בתיקו 3-3. 

באן הגיע ליום העיון לאחר תחרות שנערכה בספרד, בה התמודדו שלוש תוכנות מול שלושה רבי-אומן אנושיים. התחרות הסתיימה בנצחון מוחץ של המחשבים 8-4 - מה שכמובן העלה שאלות בקשר לעתיד ספורט השחמט ועדיפות המכונה על האדם.

ההרצאה האחרונה ביום העיון, לצערי הרב, השאירה טעם רע למדי. היתה זו הרצאתו של אוהד פרי מחברת מארס, אשר אחראית על ערוץ גוגו למשחקים אינטראקטיביים בכבלים. אני אומר טעם רע, מכיוון שרוב ההרצאה עסקה בחשיבות של שיווק ושל תכנים שיווקיים על מנת להצליח "לתפוס" את הקהל, עד כדי כך שנראה היה שהמשחקיות עצמה תופסת מקום משני לחלוטין.

פרי סיפר על משחק מסוים שלא זכה להצלחה, עד שהם החליטו להוסיף לו את דמויותיהם של יהודה לוי ויעל בר זוהר בתפקיד טרזן וג`יין - והפופולריות שלו זינקה לשמים. הוא הציג "משחקי-איכות" נוספים, כמו משחק טריוויה של רכילות על סלבריטאים ("יעל אבוקסיס - רווקה, נשואה או גרושה?"), ובאופן כללי יצר תחושה שמשחקי הערוץ שלו הם בידור די רדוד. המשחק היחיד שנראה ממש "במקום" היה משחק המיליונר, אשר "מתלבש" על תוכנית הטלוויזיה ומאפשר לצופים להצביע מהי התשובה הנכונה באמצעות השלט - ולקבל פרסים אם הם אכן צודקים.

למרות הטעם הרע שנותר בסוף, ולמרות העובדה שמתוך חמש הרצאות רק שתיים עסקו ממש במשחקים מסחריים ופופולריים שאנשים כמוני וכמוכם משחקים (ואני כולל בכך, אם תרשו לי, את ערוץ "גוגו"), הרי שיום העיון זכה להצלחה לא קטנה. נכחו בו עשרות רבות של אנשים, ממגוון רחב של תחומים - משחקים, חינוך, מחשבים - ונראה היה שיש עניין רב בתחום המשחקים.

בעיניים של גיימר נדמה שרוב הנוכחים, כולל המרצים והחוקרים המכובדים, לא מכירים לעומק (או אף פחות מזה) את תחום משחקי מחשב, ושבהחלט יש מקום רב למחקר רציני ולתיאוריה של משחקים. אתם, הצעירים של היום, הם אלו שיהפכו בתוך שנים אחדות לחוקרים אשר מניעים את התחום האקדמי החדש של מחקר המשחקים. העתיד בהחלט נראה בהיר, ואנו נקווה שימי עיון כאלו ימשיכו לצוץ כפטריות אחר הגשם בכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה. אנחנו, כמובן, נשתדל להיות בכולם, ולדווח לכם מהשטח על צעדיו הראשונים של התחביב שלנו במסדרונותיה של האקדמיה הישראלית. 

הכתבה פורסמה במקור באתר vgames.co.il