אני רוצה להיות נערץ

הצלחות גדולות כמו שידע הקולנוע האנגלי העצמאי בשנים האחרונות לא זוכרים זקני לונדון. מ"סודות ושקרים" ועד "ללכת עד הסוף", הנוסחה שבמרכזה טיפוס מעמד הפועלים - מפוכח אך טוב לב - וקשייו הקטנים במאבקו להתקדם בחיים הכריעה צופים ברחבי העולם וזיכתה את תעשיית הקולנוע הבריטי באינספור פרסים ומעריצים.

מסתבר שלא כולם מרוצים מן העניין ויש בתעשייה הקטנה הזו ילד רע אחד עם פה גדול ואגו ענק שאינו רואה בעין יפה את הצלחתם של עמיתיו. שמו גאי ריצ'י, הוא רק בן 32 אך אין לו שום בעיה להחשיב את עצמו למלך העולם. ברזומה הקצר שלו שני סרטי קולנוע, סדרת טלוויזיה אחת, נישואין ממשמשים ובאים עם סמל הפופ הגדול מכולם, מדונה, והרבה מאוד ראיונות שחצניים בהם הוא מקפיד לפאר את עצמו ולרדת על שאר העולם.

"אני לא מבין את היוצרים הבריטים. האובססיה שלהם לז'אנרים מדכאים", אמר בראיון לפני כשנתיים למגזין האינטרנט The Onion, "אין לי שום עניין בהם. כשאני הולך לסרט הדבר האחרון שאני רוצה הוא שמישהו ידפוק את הראש ויתעצבן. זה פשוט לא מעניין אותי". למען הסדר הטוב הוא גם מתבל כל משפט ב FUCK אחד או שניים לפחות. "הבו לי בידור או הבו לי מוות" נשמע כמוטו מתאים לטיפוס הצעיר והיהיר הזה, המצטייר כמורד מן הסוג הישן והטוב. זה שאפשר לשנוא או לאהוב, אך קשה להישאר אדיש כלפיו.

יש לי כסף, עכשיו צריך רק אישה

תאהבו או תשנאו, עם הצלחתו המטאורית קשה להתווכח. את דרכו התחיל ריצ'י כנער שליחויות בחברת הפקה ותוך זמן קצר כבר ביים וידאו קליפים ופרסומות. במשך קרוב לשנה פעל כפס ייצור וחסך די כסף לממן סרט קצר שהגה בשם “The Hard Case”. זה היה כרטיס הביקור שלו כשהתרוצץ כארנב האנרג'ייזר ממפיק למפיק בניסיון לעורר עניין בהרחבתו לסרט באורך מלא. משימה שהצליח לבצע ולהפיץ תחת השם הבלתי סביר "לוק סטוק ושני קנים מעשנים", קומדיית פשע שבמרכזה משחק קלפים הרה גורל, סביבו טווה ריצ'י גלריה עשירה של דמויות שוליים הזויות, נרקומנים וגנגסטרים, צעירים אלימים וטיפוסים בעלי מבטא קוקני בלתי מובן. התוצאה היתה הצלחה בינלאומית ענקית. בבריטניה לבדה גרף "לוק סטוק" למעלה מעשרים מליון דולר, מה שלא מפריע לריצ'י לפתוח פה גם על התהליך בזכותו הגיע עד הלום. "לביים וידאו קליפים היה יותר מדי מאמץ. רציתי להכניס הרבה מעצמי לקליפים, אבל השכר היה גרוע והשירים היו חרא. שנאתי כל רגע", התבטא באחת ההזדמנויות.

עבור ריצ'י מושג ההצלחה לא היה מובן מאליו. כמי שידע מחסור בימי נעוריו חלפו כמה חודשים לפני שעיכל שמשהו קרה בחייו ושכסף, השבח לאל, לא יחסר לו בזמן הקרוב. משהבין זאת מיהר לרכב על הגל ולהצטרף לחוג הסילון הטרנדי של דור המיוזיק וידיאו'ס. כנמר משחר לטרף החל להתחכך עם העשירים והמפורסמים כשמחשבה אחת במוחו. "פתאום אני רוצה ילדים. אני חושב שזה משום שיש לי כסף עכשיו. בפעם הראשונה אני יכול להרשות לעצמי ילדים. כעת אני כל מה שאני צריך זה למצוא אישה." אמר לפני כשנתיים.

והוא אכן מצא אותה בארוחת צהריים שארגנה טרודי סטיילר, אישתו של סטינג. שמה המלא: מדונה לואיזה ורוניקה צי'קונה, או בשבילנו רק מדונה. הרומן פרח. לפאפרצ'י הייתה תעסוקה. וכמה חודשים לאחר מכן התבשרנו בדבר הריון צפוי ובן בשם רוקו שנולד ב-12 באוגוסט השנה. עשרה ימים בלבד לפני הבכורה העולמית של סרטו החדש של ריצ'י "סנאצ''', שעולה השבוע גם בארץ. תזכורת שגאי ריצ'י עוד עושה סרטים בזמנו הפנוי, כשהוא לא עסוק במשחקי חיזור מתוקשרים היטב.

מרד צעצוע

במובנים רבים "סנאצ'" הוא אחיו הצעיר ועתיר התקציב של "לוק סטוק". ריצ'י שוב מתעסק בשוד ומאפיונרים, כסף גדול ועלילות פשע מקבילות. אך הפעם, כראוי למעמדו החדש, זכה בשיתוף פעולה של כוכב גדול ומורד צעצוע בזכות עצמו – בראד פיט. ובכל זאת, בתקציב של שישה מליון דולר בלבד לא מדובר בסרט הוליוודי. לפחות עדיין לא. "אני פשוט רוצה לעשות את הסרטים שאני רוצה לעשות וכרגע אני לא זקוק לכסף רב לעשות אותם", מסביר ריצ'י, "אם הייתי שאפתן או תאב בצע הייתי מתפתה לעבוד בהוליווד, אבל אני עדיין צעיר מספיק כדי להיות קול וקריאטיבי. יש לי זמן לעשות זבל כשאהיה זקן".

אוקיי, נדמה לי שהבנו. סרטים בריטיים הוא לא אוהב, הוליווד משעממת אותו וקליפים ופרסומות מגעילים אותו. אז מה הוא אוהב, אם כן? התשובה ברורה כשמש. את גאי ריצ'י. על חטא ההיבריס כנראה טרם שמע.