חוק בכר: תבדילו בין סוכני ביטוח ליועצי ביטוח

לפני ימים ספורים נכנס לתוקפו חוק הייעוץ הפנסיוני עליו התחלנו לכתוב כאן בשבוע שעבר. עתה ננסה לערוך הבחנה בין מי שעד היום יכול היה להיקרא יועץ פנסיוני לבין מי שמעתה רק הוא רשאי להיקרא "יועץ פנסיוני".

קודם לחוק יכול היה למעשה כל מי שרצה בכך לכנות את עצמו יועץ פנסיוני, וזאת ללא כל פיקוח או בקרה. היו מספר קבוצות של יועצים פנסיונים שפעלו עד החלת החוק. הראשונים וה"מסוכנים" שבהם היו סוכני הביטוח. הרבה סוכני ביטוח נהגו לכנות את עצמם יועצים פנסיוניים, כשהמטרה העיקרית של מיצג זה היתה להעביר מסר ללקוחותיהם שלמרות שהם משווקי ביטוח בעלי עניין וזיקה לחברת ביטוח זו או אחרת, הרי שהם עושים זאת מתוך שיקול אובייקטיבי כביכול ומציעים ללקוח את המוצר הטוב ביותר שקיים בשוק. 

המתוחכמים שבסוכנים או בסוכנויות הגדולות הקימו, לצד סוכנות הביטוח, חברה נוספת שנקראה בשם שונה ואשר ברוב המקרים כללה את המלה ייעוץ או יועץ, על מנת להשרות רושם שכאן, בשונה מהסוכנות, מדובר בעיסוק או בייעוץ אובייקטיבי, בעוד שבעצם המדובר היה באותו סוכן שמשווק את הביטוחים. 

במצב ששרר, לא היו לציבור כלים להבחין מי באמת יועץ פנסיוני כמשמעותו הפשוטה ומי הוא יועץ לכאורה או חלילה למראית עין. כוונת החוק החדש היא למגר את התופעה הזו. ואכן מעתה לא יותר לסוכנים או לסוכנויות ביטוח להציג את עצמם כיועצי ביטוח,  לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, לא במרומז ולא באמצעות חברות אחרות שבשליטתם. יתרה מכך, מעתה נדרש מכל סוכן ביטוח או משווק פנסיוני להודיע מראש ובכתב ללקוח המתעניין בפנסיה או בביטוח, כי יש לו זיקה למוצר אותו הוא מציע ושיש לו עניין מסחרי באותו מוצר.

יועץ, אבל למי 

הקבוצה השנייה של "יועצי ביטוח" הם אלה המשמשים יועצים פנסיוניים עבור מעסיקים ותפקידם לסייע להנהלת ארגונים ליצור תוכנית פנסיונית אחידה עבור עובדי הארגון. במקרים אלה הוצעה לכלל העובדים תוכנית מועדפת המכונה "מודל מפעלי". יועצים אלה, אשר ברובם אינם עוסקים במכירה או בשיווק מוצרי ביטוח ופנסיה, יוכלו להמשיך בעיסוקם גם לאחר כניסת החוק החדש לתוקפו. אבל מאחר שאין הם אמורים לייעץ ליחידים, הם אינם נדרשים להיות בעלי רשיון יועץ פנסיוני. מאידך, הם לא יוכלו יותר להיקרא "יועץ פנסיוני" ויהיה עליהם להגדיר את עצמם בתואר אחר.

גם יועצים שעד עתה לא שיווקו מוצרי ביטוח, ובמידה רבה אכן נתנו ייעוץ אובייקטיבי ללקוחותיהם, צריכים עתה להכשיר את עצמם להיות בעלי רשיון כנדרש בחוק, אחרת לא יוכלו עוד להיקרא "יועץ פנסיוני".

שני סוגי יועצים אובייקטיביים

החוק החדש יוצר שני סוגים של יועצים פנסיוניים: יועץ פנסיוני במסגרת תאגיד בנקאי, ויועץ פנסיוני עצמאי. על היועץ הבנקאי מטיל החוק חובה לייעץ באופן בלתי מוטה ובמקצועיות מירבית על המוצר הטוב ביותר שקיים עבור החיסכון הפנסיוני של הלקוח. החוק מאפשר ליועץ הבנקאי לגבות עמלת הפצה אחידה מאת החברות המנהלות את המוצרים הפנסיוניים בתמורה לייעוץ אותו הם מעניקים ללקוח. על היועץ הבנקאי קיימות מגבלות נוספות. לדוגמא: אסור לו, בשלב זה, לעסוק במוצרי ביטוח קלאסיים, אלא רק בפנסיה ובגמל. כמו כן, נאסר על יועץ בנקאי להתקשר עם מעסיקים לגבי ייעוץ לעובדים או לייעץ מחוץ לכותלי הבנק.

הסוג השני של יועצים פנסיוניים במסגרת החוק החדש הם היועצים העצמאיים. על אלה לא מוטלת כל מגבלה מאלו שמוטלות על היועץ הבנקאי, וביכולתם לספק ללקוחותיהם את מכלול שירותי הייעוץ והטיפול בכל סוגי הביטוח.

ההפרדה שעושה החוק החדש בין סוכני ביטוח ליועצי ביטוח מאפשרת ללקוח לברר אצל מי שמציע לו חבילת פנסיה שאלה אחת פשוטה - האם אתה מייצג חברות ביטוח ועוסק בשיווק ובמכירה של מוצרים מטעמם וזכאי לעמלות מהם? לעולם מוטב לסמוך יותר על מי שאין לו אינטרס כלכלי במכירת ביטוח של חברה זו אחרת. ובקיצור - את הייעוץ מה לקנות, חפשו אצל היועצים המוסמכים, ואילו לסוכני הביטוח השאירו את קניית הביטוח שבחרתם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת מאניפלאס (MoneyPlus) לייעוץ פנסיוני