המנצחים והמפסידים של השבוע

1. שלמה נחמה. אקזיט מפואר מאריסון

ב-1992 היה שלמה נחמה, מהנדס תעשייה וניהול צעיר, שותף בחברת הייעוץ אשד. במסגרת עבודתו זו הכין עבודת ייעוץ עבור תד אריסון, המיליארדר האמריקני שעשה עלייה לישראל וביקש להיכנס כאן לעסקים. אריסון התלהב מעבודתו של נחמה והזמין אותו לנהל את עסקיו בישראל. כמו באמריקה, תיגמל אריסון את המנכ"ל שלו במניות ובאופציות, שהסתכמו ב-17% ממניות החברה שהוקמה, "אריסון החזקות". השבוע - 14 שנים אחרי - נפרד נחמה מאחזקותיו אצל אריסון וחשבון הבנק האישי שלו תפח ביותר מחצי מיליארד שקל. בסביבתם של אריסון ונחמה מדגישים כי הפרידה לא נעשתה בטריקת דלת. זה לא מתאים לא לנחמה ולא לשרי אריסון. ובכל זאת, למה דווקא עכשיו? הסבר רשמי לא נמסר. היו שאמרו כי נחמה החליט "לעשות לביתו", הסבר קצת דחוק למי שכבר השתכר בשנים האחרונות עשרות מיליוני שקלים. נראה כי ההסבר נעוץ יותר בכיוונים השונים בהם ביקשו ללכת שרי אריסון ושלמה נחמה. שרי הודיעה כי היא מתכוונת להשקיע מעתה את כספה בפרוייקטים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה. נחמה נוטה יותר ל"הארד קור" של העסקים - השקעות, רווחים ומימושים בשיא. עם יותר מ-100 מיליון דולר בכיסו יכול עכשיו נחמה לצאת לעולם הגדול ולאסוף לעצמו השקעות הקרובות לליבו, במקום עסקים הקרובים לליבה של שרי אריסון.

2. יורם טורבוביץ. הצעה לנהל את המדינה

השבוע הודלף מסביבת מ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי הוא הציע ליורם טורבוביץ את תפקיד "ראש הסגל" בלשכת ראש הממשלה, משהו המקביל לראש צוות הבית הלבן בארה"ב, התפקיד החשוב ביותר בסביבת ראש הממשלה, או בקיצור מנכ"ל המדינה. טורבוביץ שהפך את הרשות להגבלים עסקיים לרגולטור החזק ביותר בתחום העסקי, עבר לאחר פרישתו מהשרות הציבורי לסקטור הפרטי, שם גילה כישרון מיוחד לעשות כסף לביתו. כהונתו כמשנה למנכ"ל דיסקונט השקעות לא נחשבת להצלחה עסקית גדולה, אך טורבוביץ מימש מצנח זהב שהעניק לו 5.5 מיליון שקל. אחר כך החליט להישאר עצמאי והחל לגזור קופונים מתיווך, ייעוץ, ניהול השקעות ופישור. כך קיבל כ-20 מיליון שקל מתיווך בעיסקת המכירה של אי.די.בי מהרקנאטים לדנקנר. טורבוביץ, המתרחק מהופעות וראיונות בתקשורת, מקובל מאד על אנשי הסקטור העסקי שישמחו לראות אחד משלהם יושב הכי קרוב לאוזנו של ראש הממשלה. הוא עצמו ירוויח בכל מקרה. אם ימונה לתפקיד ראש הצוות של אולמרט, יהפוך באחת לאחד האנשים החזקים במדינה. אם התפקיד לא יהיה שלו בסופו של דבר, עדיין תדבק בו תדמית של אחד האנשים היותר מקורבים לראש הממשלה ולצמרת השלטון, מה שבוודאי לא יזיק לו גם אם יישאר לפעול בסקטור העסקי.

3. יצחק תשובה. עלה לליגת המיליארדרים

עם הון אישי שהוערך ב-2 מיליארד דולר (קרוב ל-10 מיליארד שקל), נכנס השבוע, לראשונה, יצחק תשובה לרשימת האנשים העשירים ביותר בעולם. דירוג המיליארדרים העולמי של מגזין "פורבס" האמריקני כלל השנה, בפעם הראשונה, את תשובה, אשר נכנס היישר למקום ה-382 בעולם - בדיוק באמצע הרשימה, המונה 793 מיליארדרים ברחבי העולם. למרות אחזקותיו המרובות בישראל (חברת האנרגיה דלק, דלק רכב, דלק נדל"ן והטלוויזיה בכבלים), עיקר הונו של תשובה מרוכז דווקא בנכסי נדל"ן בארה"ב, בקנדה ובבריטניה. הוא נחשב לאחד מיזמי הנדל"ן הגדולים בניו יורק ובקנדה, כאשר היהלום שבכתר הוא מלון פלאזה בניו יורק, אותו רכש בקיץ 2004 ב-675 מיליון דולר. בימים אלה שוקד תשובה על הנפקת אלעד, חברת הנכסים שלו בקנדה ובארה"ב, בסכום של 3.5-4 מיליארד דולר. אם תצא ההנפקה אל הפועל יוסיף תשובה לשוויו עוד כמה מיליארדי דולרים, ובשנה הבאה הוא כבר עשוי להתחרות בשרי אריסון (מקום 109 בעולם עם 5.2 מיליארד דולר), על התואר - הישראלי העשיר ביותר בעולם.

כלל פיננסים, שהפסידה 95 מיליון שקל בבוררות לסוחר הבורסה אלי ארוך, עשתה השבוע "אאוטינג" לבורר, השופט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר, יעקב מלץ. החברה שכרה חברת חקירות שתמצא לה הוכחות שהבורר מלץ אויים ע"י ארוך, טרם שנתן את פסק הבוררות שלו, כדי שתוכל לדרוש את ביטול פסק הבורר. כמו במאבקי גירושין קשים שיגרה חברת החקירות, בברכתה של כלל, חוקרת פרטית שתדובב את מלץ. המשימה הוכתרה בהצלחה - החוקרת הצליחה להוציא ממלץ הודאה כי אכן אלי ארוך איים עליו במהלך הבוררות. השופט מלץ אכן יוצא לא טוב מן הפרשה הזו - בכל התבטאויותיו הפומביות עד כה אמר כי אלי ארוך מעולם לא איים עליו. "הוא איש לא נוח", אמר השופט על ארוך, "אבל מעולם לא הרגשתי מאויים על ידו". לחוקרת הפרטית הוא אמר דברים הפוכים. האם זה יספיק לכלל פיננסים כדי לבטל את פסק הבוררות המכאיב כל כך? עוד מוקדם לנבא. אבל עד שתתקבל החלטת בית משפט מוצא את עצמו השופט תחת עין הזרקורים, אלא שהאלומה המכוונת אליו, לא עושה לו טוב.

2. שלמה פיוטרקובסקי. "ואני כמו טמבל באמצע"

שלמה פיוטרקובסקי, אחד המנהלים השכירים הראשונים בישראל שקיבל שכר של מיליונים כמנכ"ל (לשעבר) של הבנק הבינלאומי, ניצב השבוע על דוכן העדים והציג תמונה מביכה של מנכ"ל בנק שאינו יודע מה קורה סביבו, והוא (ציטוט מדבריו) "כמו טמבל עומד במרכז, חושב ששולט בכיפה... מסתבר לי שאני הייתי בסך הכל פיון של אחרים. בהינף יד אני אומר: "איך סובבו אותי". טענתו של פיוטרקובסקי היתה שהוא לא ידע שצ'רנוי עומד מאחורי רכישת מניות בזק בידי זאבי, בעוד שאחרים בבנק, ובכללם היו"ר יגאל ארנון, ידעו ולא דיווחו לו. פיצוי קטן-גדול למצבו המביך כפי שתיאר בבית המשפט יקבל פיוטרקובסקי בצורת דיבידנד שמן מסלקום. פיוטרקובסקי, יו"ר סלקום לשעבר, מחזיק ב-2% ממניות סלקום המקנים לו 34 מיליון שקל בחלוקת רווחי 2005. אלא שגם כאן העסק אינו עובר חלק. עו"ד יגאל ארנון טוען כי אחוז אחד משני האחוזים שבידי פיוטרקובסקי שייכים לו וכי הוא נתן אותם לפיוטרקובסקי שיחזיק אותם בנאמנות בשבילו. פיוטרקובסקי מכחיש ואומר כי כל המניות שלו אישית. בקיצור, שמח בביצה.

3. נעמי בלומנטל. 8 חודשים בפנים

נעמי בלומנטל, חברת כנסת וסגנית שר לשעבר, ועורך דינה, אורי וגמן, לא נחשבים אנשים תמימים או טפשים. נהפוך הוא. ובכל זאת, בלומנטל, מצויידת בעצות עורך דינה, עשתה את כל השגיאות האפשריות בפרשת "סיטי טאואר", והשבוע התברר כי שילמה על התנהלותה התמוהה מחיר כבד - 8 חודשי מאסר בפועל. בלומנטל הואשמה בשוחד תשעה חברי מרכז הליכוד ערב הבחירות לפריימריז במפלגה, כאשר הלינה אותם (שניים בחדר) במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן, על חשבונה. במקום להודות, להתנצל, למלמל משהו על כך שהוציאה את כספי השוחד האלה מכיסה ולא מן הקופה הציבורית, בחרה בלומנטל בדרך משפטית הפוכה - היא בחרה בזכות השתיקה. אלא שהיא לא הסתפקה בכך ואף הרחיקה לכת במהלכים שלאחר מעשה, עד שהורשעה לבסוף גם בעבירות חמורות של שיבוש החקירה ומהלכי המשפט. אם היתה מודה ומתנצלת כנראה שלא היתה נשלחת לכלא. אבל בלומנטל נפלה במלכודת העבריינים העשירים ובעלי ההשפעה - אלה שמנסים, לאחר שכבר נתפסו, לשנות את מהלכי המשפט לטובתם, גם במחיר של ביצוע עבירות נוספות, לעתים חמורות יותר מן העבירה המקורית. אלא שכמו רבים לפניה, גם בלומנטל נתפסה, וגילתה, מאוחר מדי, כי שגתה.