בדלק היה מים

ל' סיפרה בבית המשפט כי ב-3 ביולי 2005 תדלקה את מכוניתה ב-20 ליטר בנזין, וכשהחלה בנסיעה "היו קפיצות ורעידות ברכב והוא כמעט כבה". היא המשיכה, לדבריה, לנסוע ברכב המקרטע והצליחה להגיע לביתה במרכז הארץ.

כעבור יומיים היא הכניסה את הרכב למוסך כדי שיבדקו אותו ויטפלו בתקלה. במקביל דיווח אביה על התקלה לחברת דלק והתלונן על הזיהום בדלק. בעקבות תלונתו בדקו טכנאים של החברה את מיכל הדלק במכוניתה של ל' ואת מיכלי הדלק של התחנה, וקבעו כי לא התגלה בהם זיהום כלשהו.

אלא שבעוד שטכנאי חברת דלק קבעו בממצאי הבדיקה כי הדלק נקי ממים, העלתה בדיקה שערכו עובדי המוסך ממצא שונה, לדברי ל'. הם מצאו, העידה, כי הדלק ברכב מכיל מים ונאלצו לפרק את מיכל הדלק ואת הצנרת של הדלק ולשטוף אותם.

מנהל תחנת הדלק,אבישי איזנברג, אמר בבית המשפט כי אביה של התובעת התלונן על התקלה. לדבריו, "שלושה ימים לאחר שאירע המקרה בדקתי את המערכת האלקטרונית שלי, שמדווחת אם יש מים בדלק. יש לנו מערכת אלקטרונית חדישה שמתריעה על הימצאות מים במיכלי הדלק ובבדיקות שנערכו באותו יום לא היתה שום התרעה על מים. אני מוכר בתחנה 10.000 ליטר בנזין ואף אחד לא התלונן. עם זאת, הוא סיפר כי היה מקרה שבו מים חדרו למיכל הדלק בתחנה וכלי רכב תודלקו בדלק מהול במים. באותו מקרה, אמר, חזרו 7-8 לקוחות לתחנה והתלוננו.

עוד אמר מנהל התחנה, כי "לא ייתכן שהדלק היה מהול במים., המים יותר כבדים מהדלק וברגע שמתדלקים המים יורדים לתחתית המיכל. לדעתי היה לה דלק מהול במיכל הדלק עוד לפני שתדלקה אצלי, וכשהיא תדלקה הכול התערבב ונכנס למערכת הדלק".

"אני", הוסיף, "עשיתי בדיקה אישית. יש לי משחה לגילוי מים בדלק, אם היה מים בדלק לא יכול להיות שרק התובעת התלוננה".