שתף קטע נבחר

מנת הורמונים יומית

אור קניספל צופה שהאקשן האמיתי יתחיל רק בעוד שבוע שבועיים. בינתיים הוא מסתפק בשכטר מוריד חולצה, והימלבלוי ממשיכה ללבוש את מה שהיא לובשת. אה, וד"ש להדס בשן שלנו

בגדול, "האלופה" נראית כמו שטלנובלה אמורה להיראות, או לפחות כמו שהורגלנו עד כה לצפות מהטלנובלות של TOH. אז נכון שפרק הפתיחה הכפול היה עשיר בצילומי חוץ וסיפק את האשליה של הפקה מושקעת, אבל בפרקים שבאו אחר כך שבו לסורן תפאורות הדיקט המוכרות.

 

כמו שכתבתי השבוע לאחד המנהלים ב-HOT, שהתעניין בדעתי: עפר שכטר מהמם. בסצינה הקטנה שלו עם יהודה לוי בפרקי הפתיחה עף חשמל. עדי הימלבלוי יפהפייה. העיניים יוצאות בכל שוט שבו היא מופיעה על המסך. מיכל גבריאלוב מקסימה בדיוק כמו שהיתה ב"טלנובלה בע"מ" (אלא שהפעם נדמה שנכתב לה תפקיד יותר משמעותי, וזה די משמח). שרי אלפי ניסן, כחברתה המהבולה של לירון וייסמן, די גונבת את ההצגה. כלומר, כשהטקסטים ששמים לה בפה לא נורא מעצבנים. שי קפון, הבמאי, מנסה כהרגלו להביא איזושהי תנופה יצירתית לבימוי הקרטון הטלנובלי. הוא עושה מה שאפשר, כשכל מה שיש לך זה אולפן ושלוש מצלמות. והתסריט? האמת היא שמה שהיה החוליה החזקה של "טלנובלה בע"מ" קצת מאכזב הפעם. אם שלד העלילה לא יכול להיות יותר מעניין, לפחות ציפיתי שהדיאלוגים יהיו יותר מצחיקים.

 

במידה מסוימת אפשר להגיד ש"האלופה" היא צעד אחורה מבחינת הטלנובלות של HOT מ"טלנובלה בע"מ" חזרה לכיוון "מיכאלה". יכול להיות שמדובר בצעד מודע - היו הרבה טענות ש"טלנובלה בע"מ" היתה מתוחכמת מדי, מתלוצצת מדי עם מבקריה ופחות עם הקהל הרחב. "האלופה" לעומתה, כמעט חפה מקריצות. שלד העלילה - לירז צ'רכי נוקמת ביהודה לוי כי הוא נטש אותה בנעוריה, ובגלל זה היא קונה את קבוצת הכדורגל שבה הוא משחק במטרה מוצהרת לעשות לו את המוות - מזכירה קצת את מזימת הנקמה המופרכת מהעונה הקודמת של "השיר שלנו", כששרון סילבר החליטה שכדי לנקום את דמו של אחיה הלא-מת היא צריכה להפריד את נינט מהחבר שלה. זה היה מטופש שם - וזה מטופש גם פה. איכשהו מניעי האגו של יעל בר-זוהר ב"טלנובלה בע"מ" נראו יותר אמיתיים.

 

עם כל זה צריך לזכור שמדובר בטלנובלה, שהפרקים הראשונים שלה הם בסך הכל סוג של אקספוזיציה, ושהאקשן האמיתי יתחיל רק בעוד שבוע שבועיים. ככה שכל עוד שכטר מוריד מדי פעם את החולצה, והימלבלוי ממשיכה ללבוש את מה שהיא לובשת מעל נתוניה המרשימים, אפשר להתייחס לסדרה כאל מנת ההורמונים היומית, ובזה היא די מוצלחת.

 

כאיש "פנאי פלוס" אני מרגיש צורך לשבח גם את משחקה המעולה של כתבתנו הדס בשן כמזכירת בית הספר בסדרה. תודו שיחסית לעיתונאית היא משחקת מדהים. ולא רק יחסית לעיתונאית - מה שמזכיר לי שכדאי שמישהו ייקח את מייקל לואיס לכמה שיעורי דיקציה, כי קצת קשה להבין מה הוא אומר בסדרה. במיוחד כשהוא מדבר בפה מלא.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צעד אחורה לכיוון "מיכאלה". "האלופה"
צעד אחורה לכיוון "מיכאלה". "האלופה"
מומלצים