מתפלל לאלוהים
אדי בטלר מרגיש שכולם נגדו: בגלגלצ לא משמיעים את השיר שייצג אותנו באירוויזיון, אתרי ההימורים לא נותנים לו סיכוי בתחרות ומעריצה גנבה לו את הסלולרי. ובכל זאת, אין לו ספק שהפעם הוא יזכה
רגע לפני שאדי בטלר נסע לאתונה כדי לייצג אותנו בתחרות האירוויזיון ה-51 (שתתקיים בשבת הקרובה) עם שירו "זה הזמן" הוא התיישב בלובי של בית מלון תל אביבי ובהה בגלי הים כדי להירגע. ויש לו סיבות טובות לעשות את זה. הוא מחומם על אלה שטוענים ששירו לא תפס ולא עושה רעש כמו "השקט שנשאר" של שירי מימון, נציגנו בשנה שעברה. גם גלגלצ מבאסת אותו, בגלל שהתחנה לא מיהרה לשבץ את שירו זוכה הקדם ברשימת ההשמעות. "מי שלא רוצה להשמיע שלא ישמיע, אבל זו בושה", הוא זועף וגומות החן המקסימות שלו לרגע נעלמות. "הם לא מקדמים את השיר של המדינה. הם רוצים לדחוף את הקליקה שלהם, קרן פלס, אביב גפן, עברי לידר, אז שיהיה להם לבריאות. בפנים אני מרגיש שהם אוהבים את השיר ושומעים אותו בסתר... הם לא יכולים לשבור אותי".
בטלר גם עצבני על בחורה שגנבה לו את הפלאפון. "זה קרה לפני כמה ימים במסיבה לכבוד המתמודדות מהולנד. תרשום את זה, כי אני רוצה שהיא תקרא. אני יודע מי זאת. המקום היה מפוצץ והיא ברחה מהר. היא היתה עם חולצה מזהב".
תפסתי את בטלר בעודו טרוד בהתחבטויות אחרונות: באיזו חליפה לבנה לבחור ("לבן עובד יפה, במיוחד שאני כהה. בלבן יש משהו פיור, במיוחד כשאתה שר שיר כזה הולי"), והאם לגלח את הזקן המטופח שלו ("מה אתה אומר? להוריד? הזקן נראה טוב עם החליפה"). הוא גם עסוק בשינון ההעמדה של הבמאי אוהד אשכנזי. "אני הולך לשכב על הפסנתר", הוא מגלה סודות מההעמדה. "אחר כך אתן קפיצה מהפסנתר ואלך לקהל".
ויתרת על חלק מהזמרים שליוו אותך בקדם אירוויזיון. שמעתי שהם התבאסו.
"אני לא קיבלתי את ההחלטה להיפטר מהם. הזמרת היתה קצת נמוכה והבמאי הסביר לי שזה לא נראה טוב. ויתרנו על ארז למרות שהוא זמר מצוין ובחור נהדר - הוא טוב בסולו ופחות בהרמוניות. בקדם היו לו זיופים בקולות הנמוכים. הוא חבר, ואני מבין למה הוא כועס עלינו, אבל כשאתה הולך לתחרות אתה צריך לעשות את המיטב כדי לנצח. פיני גרשון לא ישים בהרכב את באסטון בגלל שהוא חבר שלו. הוא ישים את השחקנים החזקים".
מה הסיכויים שלך?
"אני בטוח בעצמי ויודע שאעבור את כולם, גם את אנה ויסי, נציגת יוון שמובילה בבורסת ההימורים. גם לאסטוניה יש שיר חזק. רוב המתחרים שגרתיים, ומנסים לחקות את אבבא ואת השירים שזכו בשנים האחרונות".
איזה מקום נותנים לך בבורסת הפרשנויות?
"חלק ממקמים אותי בין מקום 15 ל-20, והיו כאלה שנתנו לי מקום שני ושלישי. אבל אני לא מתרגש מזה. לפני שנה נתנו בהימורים לגרמניה מקום ראשון וזה לא קרה. אנשים פשוט יושבים באינטרנט ודוחפים את המועמדים שלהם. הצופים שבוחרים באמת מחליטים בלילה של התחרות, ולכן הכל תלוי בהופעה. גם בקדם אירוויזיון כולם אמרו שהגיים בויז הולכים לנצח, ואני ידעתי שאני אנצח. עם ניסיון אי אפשר להתווכח. אני אופטימי. אני לא הולך לתחרות כמו לוזר. אני אשתדל לשיר עם כל הלב ולא לעשות שום פשלה".
יש לך אמונות טפלות לפני העלייה לבמה?
"אני רק מתפלל לאלוהים. ישר אליו".
האירוויזיון ידוע כחגיגה גדולה של הומואים שעולים לרגל לאירוע מכל קצות היבשת. אתה לא חושש שיתחילו איתך?
"זה ממש לא מלחיץ אותי. שיתחילו. יש לי המון ידידים בעולם שהם גייז ואין לי שום בעיה איתם. אני לא פרימיטיבי. אלוהים אוהב את כולם. אני אומר שהגייז הם הכי חזקים בעולם היום, ואף אחד לא יזיז אותם, ולכן לא כדאי להתעסק איתם. עדיף להיות חבר שלהם".
כזכור בטלר כבר ייצג את ישראל באירוויזיון 1999 שנערך בירושלים, אז הוא שר במסגרת להקת עדן, שזימרה את "יום הולדת". "היינו לחוצים ולקחנו הכל יותר קשה", הוא מדווח. "הפעם אני הולך ליהנות".
בסיום התחרות בירושלים סיימה חבורת עדן במקום החמישי והמכובד. בטלר מספר שהם הוקפצו למעשה שלב אחד ודורגו רביעיים, בזכותה פסילת הזמרת הקרואטית, ש"שמה קולות בפלייבק, וזה אסור".
אח שלך, גבריאל בטלר היה חבר בעדן. הוא לא מקנא בהצלחה שלך עכשיו?
"לא! אני בטוח שאחי, שתמיד דחף אותי, רק רוצה שאצליח. הוא צנוע ורוצה להיות מאחורי הקלעים".
בטלר בן ה-35 מודע לכך שהוא החמיץ הזדמנויות אחרי אירוויזיון 1999, "אבל כל עכבה לטובה, והכל מכוון מלמעלה. הופעתי הרבה בעולם: פסטיבלים, בתי קזינו ואירועים, ותמיד הייתי עם רגל אחת בתוך ההצלחה. כבר הציעו לי חוזים בלוס אנג'לס ובאירופה, אבל לא חתמתי, כי ידעתי שבארץ עוד לא עשיתי מה שהייתי צריך לעשות. אני מתפרנס יותר בחו"ל. ברוסיה אתה יכול לשיר שיר אחד ולקבל 15 אלף דולר. יש שם מיליונרים שאוהבים לבזבז את הכסף שלהם. הם אוספים אותי במטוס פרטי ומצמידים לי שומרי ראש. אני מקבל מהם בגדי מעצבים, מתנות יקרות וטיפים".
כבן לעדת הכושים העבריים (הוא מעדיף לקרוא לקהילה שלו: "העברים הישראלים") בטלר מתבשם כעת מההתעניינות של התקשורת הבינלאומית, כולל ה"ניו יורק טיימס", בביוגרפיה המרתקת, המחשלת והפוטוגנית שלו. לידה באמבולנס ("בדרך לבאר שבע נפלו הגלגלים של האמבולנס"), ילדות עשוקה בדימונה ("ישנו שישה במיטה אחת, אכלתי רגליים כל הזמן"), עוני ומחסור ("היו חגים שלא היה מה לאכול ובשוק אספנו שאריות. בעוד החברים שלי אכלו ארוחות חג נאלצתי להסתפק בשלושה משמשים"), גזענות ("ילדים זרקו עליי דברים וקיללו אותי 'כושי סמבו'"), אובדן של שתי אחיות ("הן מתו מווירוס כשהיו קטנות"), היעדרויות תכופות של אביו ("פעם גירשו אותו מהארץ").
עכשיו בטלר מסיים את העבודה על אלבום הסולו, מתכנן קריירת עסקים ("אני מקבל המון הצעות. אני רוצה למשל לפתוח רשת חנויות בגדים"), וגם נמצא בשלבי סיום של תהליך הגיור שלו. "אני יהודי בלב, ועשו לי ברית בגיל שמונה ימים. גדלתי על כל המצוות והמנהגים. אז נשארה רק החותמת".
בטלר חי עם אורלי בורג שמתפרנסת מבניית ציפורנים. "היא כמו פסיכולוגית ושומעת את הצרות והבעיות של הלקוחות", הוא אומר. אורלי היא אחותה של הזמרת גלית בורג הזכורה מאירוויזיון 1989, כששרה עם גילי נתנאל את "דרך המלך". "נפגשנו לפני שש וחצי שנים במועדון גת רימון בתל אביב", הוא משחזר. "בדיוק נפרדתי מחברה ולא רציתי קשר. המקום כבר התרוקן, וניגשתי לאורלי אחרי שכבר רקדתי עם חברה שלה. מתברר שאורלי אמרה לחברה שלה: 'תיזהרי, אמרתי לך שהוא שלי היום'. החמאתי לה על העיניים המלוכסנות והיא אמרה: 'אה, אתה בטח אומר את זה לכולן'. התעצבנתי בגלל שאני בחיים לא התחלתי עם בחורה, ואף פעם לא ביקשתי טלפון - גם בגלל שהייתי ביישן וגם בגלל שתמיד התחילו איתי. אז אמרתי לה: 'לילה טוב'. היא תפסה לי את היד והתנצלה".
מאז הם ביחד, ואורלי אף היתה שותפה לכתיבת "זה הזמן". "היא חזקה מאוד. היא כמוני - רוחנית מאוד, מאמינה באלוהים. יש לנו שיחות עמוקות ואנחנו קוראים בתורה לפני שאנחנו הולכים לישון".
איך המשפחה שלה קיבלה אותך?
"הם קיבלו אותי באהבה מהיום הראשון. הם היו פעם דוסים וחזרו בשאלה. הם משפחה מוזיקלית נהדרת ומקסימה ולא עשו שום בעיות. כשנפרדנו בעבר אבא שלה בכה בדמעות".
לזוג יש ילד, איתן בן השלוש וחצי. "ילד בוגר. יפה מאוד. איש קטן. הוא חושב שהוא ספיידרמן. איתן יהיה זמר. יש לו כל הנתונים להיות כוכב".
בטלר גר עם משפחתו במושב משמר השבעה, עם בתו עדן ("היא שוחה ורוקדת וגם רוצה לשיר, אבל היא קצת ביישנית"), שנולדה מקשר קודם של בטלר. "יש לנו במושב שקט, גינה ענקית, פומלות, נענע, בזיליקום, פוני, תרנגולות ותוכים. אני אוהב את תל אביב, אבל אם האשה רוצה, אז בשביל שלום בית הסכמתי לחיות בכפר".
אתה לא מאמין במוסד הנישואין?
"לא היה לי זמן להתחתן. עכשיו בעזרת השם אני אתחתן עם אורלי, כי אני אוהב אותה ונעשה חתונה יפה".
