החתנו בפינגווין

אבל כשהוא הגיע לרח' יעל 10 שליד כיכר דיזנגוף, לפגוש את הורי המיועדת, סבתא הפולנייה נשבתה מיד בקסמו, בנועם הליכותיו, בענוה שלו, ובירושלמיות השורשית שלו שהריחה למרחקים.

דווקא כן, אמרה סבתא לאמא, והנישואין יצאו לדרך.

זה היה בתחילת שנות השישים. ההתחלה לא היתה קלה. התל אביבית האינטלקטואלית, שלמדה ספרות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים יחד עם עמנואל הלפרין ודומיו, העיפה מבט על הבליינד דייט שהגיע לפגוש את השותפה לחדר שלה. הוא העיף מבט עליה בחזרה, וישר הבין שהבליינד דייט האמיתי הוא לא עם השותפה המאוכזבת.

הזוג היפה

היא הייתה פצצה

הם יצאו בפעם הראשונה לבית קפה ירושלמי. אמא דיברה כל הערב וליהגה אודות לימודיה באוניברסיטה. היא היתה פצצה במונחים של היום: תל אביבית גבוהה, רזה וחתיכה. אז דווקא אהבו נמוכות יותר ושופעות עם גזרת שעון החול. אבא ישר זיהה את הפוטנציאל. אבל הוא קצת נבהל מהלהג ומהאינטלקט השופע ונעלם מהאופק.

אמא לא אמרה נואש. היא גם היתה כבר בת 24 ('הייתי מיואשת' היא אמרה לי לימים) כי אז זה ממש היה נחשב גיל מופלג.

וכל החברות שלי התחתנו כבר בגיל 20. היא הבינה מייד בחושיה הנשיים שהיא עשתה טעות פאטאלית והרימה אליו טלפון בתואנה של איזשהוא ספר אוילי. אבא שיתף פעולה והם נפגשו שוב. הפעם היא ישבה בשקט ונתנה לו גם להתבטא, והשאר: היסטוריה. תוך חודש הם החליטו להתחתן.  

ארוחת הגומלין היתה בקטמונים, אצל אבא, כאשר הדוד יעקב משמש כמלצר, ואבא מתגאה בפרחי הקלות שהוא מגדל על פי ספרי הדרכה בחצר.

החתונה היתה באולם תל אביבי שלימים הפך למועדון ה'פינגווין' האגדי בו הופיעו משינה ועוד אייקונים ואילו אני תמיד ידעתי שלהורים שלי יש סטייל והם בחרו להפליא מקום שעוד יעשה לימים היסטוריה. אבא, שהיה יתום משני הוריו לווה לחופה על ידי הדוד ליפא ובצידו השני סבא שלי. אמא נראית בתמונות כל כך יפה צעירה וזוהרת. עם נעלי סירה ושמלה קלאסית כל כך שבא לי פשוט לאמץ את הלוק הזה כמו שהוא גם היום שיקי.

את המשקפיים השחורות ועבות העדשות של אותם הימים היא הורידה לטובת צילומי השטח מה שאומר לדעתי שגם אם היו מחליפים לה את החתן מתחת לחופה היא לא היתה שמה לב אחרי החופה כולם הצטלמו כמנהג הפולנים בתמונת מחזור

כל הדודות של אבא בכו כרגיל כמו שפולנים בוכים בשמחות על אלו שלא אתנו עוד בסוף הערב הזוג הטרי נכנס למונית ונסע לבית מלון תל אביבי ולמחרת יצאו על הווספה של אבא לבית מלון בנהריה כך היו עושים ירח דבש באותם ימים

והמתנות? כמו בפולניה, ודי לחכימא ברמיזא.

והמתנות? כמו בפולניה, ודי לחכימא ברמיזא. אבא שלי מת בדמי ימיו. אבל בכל שנה בחמישה באוגוסט אני מציינת לעצמי בשקט את יום הנישואין שלו עם אמא, נישואין של אהבת אמת שארכו 22 שנה. ירושלמי מהקטמונים ותל אביבית מדיזנגוף.

איריס בת משה הירושלמי