רוצים לחיות יותר? תלמדו מבעלי-החיים
הנה תשובה להיסטריה סביב השעון הביולוגי: לידה בגיל מבוגר גורמת לאריכות ימים • את המסקנה הזו מספקות הפילות, שמגיעות לבשלות מינית בגיל מבוגר יחסית וחיות שנים רבות כדי לגדל את הצאצאים • מדענים טוענים שניתן ללמוד מבעלי החיים איך להגיע לגיל מופלג, ומציעים לכם לאמץ את אורח החיים של זקני הג'ונגל: תעשו המון סקס, תאכלו מעט ותפעילו את המוח
מאז ומתמיד נשלחו בני האדם אל הנמלה כדי ללמוד ממנה על התמדה, חריצות, שקדנות ודבקות במטרה. אבל מי שרוצה ללמוד איך להגיע לשיבה טובה – מוטב לו ללכת דווקא לחיות גדולות יותר, כך עולה ממחקרים שנעשו באחרונה בבעלי חיים, בניסיון לגלות איך קורה שכמה מהן מצליחות לחיות עשרות ואפילו מאות שנים, בעוד שאחרות באות לאוויר העולם ונעלמות ממנו בתוך ימים או שבועות.
"החוקרים הגיעו למסקנה שבכל הנוגע לשנות חיים, הגודל דווקא כן קובע," אומר פרופ' טום קירקווד, מ"המכון הבריטי לבריאות וגרונטולוגיה." חיות גדולות מגיעות לבשלות מינית בגיל מבוגר, הוא מסביר ולכן הן זקוקות ליותר שנים עלי אדמות כדי להגיע לגודל ולבשלות הרצויים.
מספיק לבחון מקרוב את הלוויתנים כדי להיווכח בצדקת דבריו. אחרי הכל, אלה הם האסקימוסים, בני האינואיט, שצדים את הלוויתנים במשך מאות שנים, גילו באחרונה בתוך שומן גופם של חמישה לוויתנים ראשי חץ עתיקים, שלא היו בשימוש הציידים כבר למעלה מ120- שנה. מבדיקות של תוך גלגל העין של לוויתנים עולה, שלוויתן ראש הקשת חי בממוצע כ200- שנה. מה הפלא? ועד שהגיע האדם הוא נהנה מבטחון מלא ומהיעדר אויבים טבעיים, ועם הגודל שלו והבשלות המינית המאוחרת, הוא האריך ימים בשלווה במימי האוקיינוס.
סוד החיים הארוכים והטובים הוא קודם כל סקס, קובע סרט דוקומנטרי חדש של ערוץ "נשיונל ג'יאוגרפיק" שבדק את נושא אריכות הימים של בעלי החיים. אם לשפוט על פי עולם בעלי החיים, אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ כדי להעמיד צאצאים ולשמר את הגזע. ואם לשם כך צריך להשקיע שנים ארוכות עד שהקטנים שלנו עומדים על הרגליים באופן עצמאי – הטבע כבר ידאג שנשרוד את השנים האלה כדי להשלים את המלאכה.
בקרוב תגיע לגיל 800
קחו, למשל, את החדף, יצור קטן הדומה לעכבר שקיבל את שמו העברי בגלל אפו המחודד והארוך. אורך החיים של חדף ממוצע הוא בין 12 ל18- חודשים. בזמן הזה מפגינה הנקבה חריצות מרשימה, ומצליחה להמליט בין 10 ל12- פעמים. בכל המלטה היא מגדילה את אוכלוסיית החדפים בשבעה גורים בממוצע. הגורים מגיעים לעצמאות בגיל שלושה שבועות ועוזבים את הקן. בגיל שבעה שבועות הם כבר מגיעים לבשלות מינית ויכולים להעמיד צאצאים משלהם. אז מה הפלא שנקבה בת שנה, שכבר הופכת לסבתא, מסיימת את תפקידה עלי אדמות ויכולה לעבור לעולם שכולו טוב כבר בגיל המופלג של שנה וחצי?
הפילה היא כבר סיפור אחר לגמרי. אורך החים הממוצע שלה הוא 70 שנים. בגלל גודלה הפיזי העצום היא זקוקה ל9- עד 10 שנים כדי להגיע לבשלות מינית, ולזכר אין סיכוי להתקרב אליה לפני שהוא בן .25 רצוי שהוא יהיה גם גדול ואסרטיבי במיוחד, אחרת הזכרים האחרים בסביבה יעמידו אותו כבר במקומו. ההריון של הפילה נמשך 22 חודשים, ובסופו היא ממליטה צאצא אחד שמשקלו יכול להגיע ל90- ק"ג. ואז היא נחה. ונחה. בין הריון להריון של הפילה עוברות בין 4 ל9- שנים. מסקנה: הטבע קבע שכדי שהפילה תמלא את תפקידה בהישרדות הגזע, היא צריכה לבלות על פני האדמה הרבה יותר זמן מהחדף. כל עוד היא פעילה מבחינה מינית ויכולה להעמיד צאצאים – היא לא נחשבת זקנה.
"בנות דור הבייבי-בום, שלא ממהרות ללדת ומעדיפות להתמודד עם האמהות בגיל מבוגר יותר מהנשים בדור שלפניהן, צודקות בהחלט," קובעת ד"ר דאון סקלטון מאוניברסיטת מנצ'סטר שבבריטניה בסרט "סודות ההזדקנות של החיות" של ערוץ ה"נשיונל ג'יאוגרפיק". "העדויות שהולכות ומצטברות לאחרונה מראות שככל שאישה יולדת בגיל מבוגר יותר, כך היא תזכה להאריך ימים".
לכל אלה שמרימים גבה, ונזכרים באזהרות על השעון הביולוגי המתקתק ועל הסיבוכים שבלידות אחרי גיל ,35 יש לד"ר סקלטון הסבר מדעי: "אחרי גיל 30 יש ירידה דרמטית ברמת האסטרוגן אצל האשה, אבל במהלך ההריון והלידה יש התפרצות עצומה של אסטרוגן, שמסייע בדרכים שונות להאריך חיים: בשרירים, בעצמות ובמערכת העצבים."
הריון בגיל מבוגר פירושו דחייה של תחילת תקופת הבלות ועיכוב מחלות הקשורות בגיל, כמו אלצהיימר, כך טוענים החוקרים בסרט. העובדה שנשים מתחילות ללדת בגיל מבוגר יותר פירושה גם שיהיו להן פחות ילדים, "והרי ידוע שלכל לידה יש גם מחיר בהתשה והחלשה של הגוף," מציינת ד"ר סקלטון.
מי שבדק את הנושא ואף הגיע לתגליות מרשימות בתחום הוא פרופ' מייקל רוז מאוניברסיטת אירווין שבקליפורניה. פרופ' רוז הצליח להאריך פי שלושה את אורך החיים של זבוב הפירות, כשהוא מגדל דורות של זבובים שנולדו לנקבות מבוגרות בלבד. "התוצאה היתה לא רק זבובי פירות שחיים זמן רב יותר, הם גם פעילים יותר, עמידים יותר לסכנות ולמחלות, ובהחלט נחשבים ל'סופר זבוב."'רוז כל-כך מאמין בתוצאות המחקר שלו, שהוא טוען שככל שנשים יתמידו בלידות בגיל מבוגר יותר – יש סיכוי שבעוד כמה מאות שנים אנשים יגיעו לשיבה בגיל .800 בני ה500- שנה ייחשבו אז, לדבריו, לבני גיל העמידה.
מוח של ציפור
פעילות מינית חשובה לא רק לצורך העמדת צאצאים, מדגישה ד"ר סקלטון, שכן לפעילות המינית יש ערך בריאותי משל עצמה, גם אם אין בסופה הריון. "עם השנים, כשבני האדם מתבגרים יש ירידה ברמת הטסטוסטרון בקרב גברים ונשים כאחד," היא אומרת. "האקט המיני מגדיל את כמות הטסטוסטרון בגוף ויכול להיות יעיל במניעת מחלות לב. זאת גם פעילות גופנית ברוכה, שכן היא מגבירה את קצב פעילות הלב, משפרת את חילוף החומרים ומקטינה את המתח."
ד"ר סקלטון ממליצה מאוד על קיום יחסי מין עד גיל מבוגר. "בדקנו גם בני אדם בני ה90- ומעלה," היא אומרת, "וגילינו ש20- אחוזים מהם עדיין פעילים מינית. זה בריא מאוד."
עוד דבר שיכול לסייע לאריכות החיים הוא הפעלה יומיומית של המוח. מדעני "סודות ההזדקנות של החיות" מצביעים על מחקרים שמראים שפילי קרקס ופילים ששירתו בצבא טאיוואן – כאלה שהיו צריכים להפעיל יום יום את המוח כדי לבצע פעילויות שאינן בגדר שגרה של בני מינם – האריכו ימים יותר מבני מינם בטבע. הדבר נכון גם בקרב בעלי הכנף. מתברר שציפורים אינטליגנטיות יותר חיות זמן רב יותר. העורבים, שידועים כמי שיש להם זיכרון מצוין ומסוגלים להשתמש בזיכרון הזה לצרכי השגת מזון, יכולים לחיות עד גיל .70 לא רע בשביל מוח של ציפור.
ההשלכות לגבי בני האדם ברורות: הפעלה יומיומית של המוח יכולה לעכב את שחיקת תאי המוח,שמתחילה בגיל מבוגר. משחקי שח, דומינו, קלפים, תשבצים, סודוקו – או כל פעילות אינטלקטואלית אחרת –יכולים לעצור את השעון הביולוגי ואפילו להחזיר את הזמן אחורנית. "ואף פעם לא מאוחר מכדי להתחיל," מעודד הקריין בסרט.
חיים בקהילה עוזרים גם הם להאריך את ימינו. קחו למשל את השימפנזים – שחולקים איתנו 96 אחוזים של די-אן-איי משותף. הם חיים בקבוצות ומקדישים את 10-15 השנים הראשונות לחייהם ללימוד סודות החיים בקבוצה. תקשורת, שימוש בכלים ומציאת מזון – כל אלה הם כישורים חיוניים שלמידתם דורשת זמן. והטבע נותן להם את הזמן הזה, ומספק להן את המורות האידיאליות. נקבות השימפנזה מאריכות ימים הרבה אחרי שהן כבר לא פוריות – ממש כמו אצל בני האדם. וכך פנויות הסבתות האלה להעניק מהיידע שרכשו במשך שנים לחברים הצעירים של השבט. "עצם הנתינה גם היא תורמת לאריכות ימים," אומרת ד"ר סקנלון. "התחושה שאתה נחוץ ושיש לך תפקיד חשוב בתוך הקבוצה נותנת משמעות לחיים בגיל מבוגר ויש שכר בצידה."
אז מה למדנו משכנינו בעלי החיים? שהגודל כן קובע, ושבעלי חיים גדולים יותר חיים יותר שנים. אבל חשוב להבדיל: גדול – טוב. שמן – רע מאוד! אחד מבעלי החיים הקשישים ביותר על פני כדור הארץ הוא זן של צדפה שחיה במעמקי האוקיינוס, במקום שבו המזון לא נמצא בשפע. אם אין הרבה אוכל, אומרים החוקרים, זה לא זמן טוב להעמיד צאצאים. במקרה כזה, הגוף עושה מאמץ לשמור על עצמו כדי לשרוד בתקופה הקשה ולהגיע בשלום לימים טובים יותר, וכך מצליחה הצדפה הזו להגיע לגיל מופלג של 150 שנה.
למודי ניסיון החיות, ממליצים המדענים לבני האדם לאכול מנות קטנות יותר ומזון עשיר בנוגדי חימצון, ולהגיע רק ל80- אחוזים של שובע, כמו שנוהגים לעשות היפנים תושבי האי אוקינאווה, שמאריכים ימים יותר מבני עמם באיים האחרים במדינה.
