שתף קטע נבחר

מערכת הבריאות במלחמה: הבלאגן (גם כאן) חוגג

איך יכול חולה איידס מכרמיאל לרכוש תרופות, כשסניפי קופת-חולים סגורים? איך הגיעה קשישה מצפת למצב בו התגוררה שבוע שלם בתוך ארון, כי לא ידעה כיצד לנהוג באזעקה? המלחמה זרעה בלבול במערך הבריאות בצפון, שלא הצליח לאכוף נהלים לגבי פתיחת סניפי קופות החולים, בתי המרקחת והמרפאות, וגם לא ליידע את הציבור באינפורמציה חיונית. משרד הבריאות: פרסמנו הודעות, האחריות על הטיפול בקהילה - של קופות החולים

מוכנות בעורף? לאחר שארגוני הסיוע כבר הוכיחו שהמדינה הפנתה להם עורף, והם נותרו לטפל לבד באוכלוסיות החלשות, נראה שגם מערך הבריאות בצפון כשל במשימתו לתת שירות הולם לאוכלוסיות שנזקקות לו עקב מצב החירום המתמשך. 

 

עובדי המערך הצפוני מעידים על תוהו ובוהו, בלבול, נהלים שאינם מוסדרים. כתוצאה מכך נותרו קשישים ללא טיפול בביתם, חולים לא הצליחו להבין אלו בתי מרקחת פתוחים, תושבים שיצאו מהמקלטים לא ידעו אלו מרפאות פתוחות, וקופות החולים לא קיבלו הנחיות ברורות באשר לפתיחת הסניפים.

 

חדר מלחמה: דיווח מכל החזיתות ב-ynet

 

בפיקוד העורף ערכו סקרים כדי לבדוק את מידת שביעות הרצון של האזרחים מנותני השירותים. שביעות הרצון מקופות החולים בשבוע הראשון של המלחמה היתה פחותה בהרבה מ-50 אחוז. "הקופות קיבלו את שביעות הרצון הנמוכה מבין המוסדות שנבדקו", אמר אל"מ ד"ר ירון בר-דיין, מפקד הרפואה בפיקוד העורף. "גם בסקר שנערך לפני שבועיים שביעות הרצון היתה בינונית, כאשר בשגרה קופות החולים זוכות לשביעות רצון של 85-90 אחוז".

 

לדברי בר-דיין, שביעות הרצון הנמוכה של האזרחים משירותי הבריאות נעוצה בכמה סיבות: האוכלוסייה היתה מרותקת למקלטים ולא היתה אפשרות לצאת למרפאות. חלק גדול מהן, בעיקר בימים הראשונים, נסגרו לקהל. ביישובי קו העימות למשל פתוחים גם כיום רק סניף או שניים של קופת חולים, שנותנים שירותים למבוטחי כל הקופות. "האזרח לא תמיד יודע לאן ללכת, צריך להיות גאון מעל לממוצע כדי לדעת איזו קופה פתוחה", אמר.

 

אלוף פיקוד העורף הנחה את מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, לפתוח את כל המרפאות מאז ימי הלחימה הראשונים, "בתנאי שהסניפים נמצאים במבנה ולא באוהל". בכל התקופה הזו נעשה מאמץ להגדיל למקסימום את מספרן של המרפאות הפתוחות.

יושבים במקלט בנהריה. אין מידע לאזרח (צילום: איי.פי)

 

אך בקופות טוענים שלא היו הנחיות מסודרות בנושא. "לא קיבלנו שום הנחיות", אומרים באחת מקופות החולים. "אמרו לנו לפתוח את כל הסניפים, אבל לא היה לנו את מי לשאול. היה בלאגן גדול, וגם היום כל קופה מתנהלת לעצמה. אין הנחיות מספיק ברורות. יש קופות שסוגרות סניף באחד היישובים והמטופלים נאלצים לקבל שירות אצלנו ולא מעדכנים אותנו על כך".

 

צריך להיות גאון כדי לדעת איזה סניף פתוח

 

גם בתחום ההסברה לציבור נראה שלא היתה יד מכוונת. כל קופת חולים, בהתאם ליכולתה הכלכלית פרסמה אלו סניפים פתוחים ואלו סגורים, והציבור קיבל הנחייה לפנות למוקדים הטלפוניים. אבל כפי שציין נציג פיקוד העורף, כדי לדעת איזה סניף פתוח צריך להיות "גאון מעל הממוצע". גם פרטים לגבי תחנות טיפות חלב או לשכות של משרד הבריאות ניתן למצוא אך ורק באתר האינטרנט של המשרד. חלק מהנתונים אינם מעודכנים. "חבל שמשרד הבריאות לא ריכז את נושא ההסבר לציבור", אמרו באחת הקופות.

 

"בימים הראשונים אנשים יצאו מהממ"ד, וגם ביישובים שהם לא יישובי קו עימות נתקלו במרפאה סגורה ולא ידעו לאן ללכת", אמר בר-דיין. המצב הוליד שורה של הנחיות שנועדו להקל על הציבור, אך נכנסו לתוקף ימים ואפילו שבועות לאחר תחילת המלחמה. כך למשל, לאחר שדווח שהציבור אינו בקיא בשעות הפתיחה של בתי המרקחת אימץ משרד הבריאות יוזמה של בית החולים נהריה שסיפק תרופות לחולים והתחשבן בעצמו עם הקופות בהמשך. המשרד הנחה גם את בית החולים בצפת לאפשר זאת.

כרמיאל. תושבים שעזבו יזכו לטיפול במקום הימצאם (צילום: ירון ברנר)

 

הנחייה נוספת שהוציא מנכ"ל משרד הבריאות בימים האחרונים מחייבת את קופות החולים לתת טיפול לתושבי הצפון שעברו למרכז, ללא קשר לקופה בה הם חברים. לח"כ קולט אביטל הגיעו מספר תלונות בנושא. כך למשל, תושבי הגליל מבוטחי "מאוחדת", שהגיעו להתארח בבית-שאן מצאו שבמקום אין אף סניף של הקופה והם אינם יכולים לקבל שירותים. ח"כ אביטל נפגשה בנושא עם מנכ"ל משרד הבריאות וההנחייה החדשה יצאה לדרך.

  

עם זאת, אף אחד מהגורמים לא טוען שישנו מחסור בתרופות. מיקי עופר, חבר הנהלת ארגון הרוקחות ורוקח בבית מרקחת "נהריה" פתח את בית המרקחת שלו במשך כל ימי המלחמה. "אני לא רואה שום מחסור בתרופות, כל חברות התרופות שולחות לי את התרופות כרגיל ואני מקבל אספקה, אפילו מהיום היום". עם זאת, הוא ציין שבשום מקום אין מידע לאזרח לגבי בתי המרקחת הפרטיים הפתוחים לציבור בצפון. "באתר משרד הבריאות לא כתובה אף מילה על בתי המרקחת הפרטיים. שלחתי מכתב בנושא לראש אגף הרוקחות במשרד, בתיה הרן וביקשתי למסור את המידע החיוני הזה לציבור".

 

שמואל (שם בדוי) נשא איידס מאזור כרמיאל הצליח בקושי להשיג תרופות מצילות חיים שלהן הוא זקוק. מדי חצי שנה הוא נזקק לאישור מחודש על מנת שיוכל לקבל מרשם. "פניתי לקופה שלי ואמרו שהרופא המנהלי לא נמצא והמשרדים לא מתפקדים. העבירו אותי מרופא לרופא ואיימתי שאני לא יכול לתפקד בלי התרופות האלו. האישור הגיע לבסוף מהרוקח הראשי של הקופה אבל הייתי צריך לעבור כמה מכשולים בדרך, לשכנע אנשים שמדובר בעניין דחוף". שמואל בטוח שיש נשאים נוספים במצבו. "אני הצלחתי להשיג תרופות ואישורים כי יש לי פה גדול וכי איימתי להופיע בתקשורת, אבל אני יודע שיש אחרים, במגזר הערבי למשל, שאין להם גישה לאנשים הנכונים".

 

קשישה נותרה במשך שבוע בתוך ארון 

  

אחת האוכלוסיות שנפגעו במיוחד מהמצב היתה אוכלוסיית הקשישים. במרכז הגריאטרי שוהם בפרדס חנה, שקלט קשישים מהצפון, נתקלו במקרים קשים של קשישים שמטפליהם נטשו אותם.

 

תמר ארסטר, מתאמת מערך האשפוז סיפרה: "הגיעה אלינו אישה ממושב באזור שלומי שמתחילת המלחמה המטפלת שלה לא הגיעה לעבודה. היא נשארה כמעט שבוע בלי רחצה ובלי אוכל". במקרה אחר הגיעה למרכז שוהם אישה כבת 80 שנאלצה לשהות במשך שבוע בתוך ארון. "היא חששה מהאזעקה ולא ידעה מה לעשות. היא נכנסה לתוך ארון, את כל צרכיה היא עשתה שם, עד שרשויות הרווחה מצאו אותה". לדברי ארסטר: "רשויות הרווחה לא יכולות לעבור מאדם לאדם. היה בלגן מאוד גדול, אנשים עריריים לא ידעו לאן לפנות".

  

מי שכן פעל בתקופה הזו היו אנשי פיקוד העורף, שמילאו את החלל שהותירו קופות החולים ומשרד הבריאות. בר דיין הסביר: "הבנו שיש אוכלוסייה של שוהים במקלטים שלא יכולה לצאת מהם והקמנו 17 צוותים שעברו ב-700 מקלטים עד כה. בדקנו 4,500 בני אדם ונתנו טיפול ל-500 איש. משרד הבריאות שמח מאד לקבל את השירות הזה והוא נעשה בסיוע מצד קופות החולים שמאפשרות לרופאים שלנו לקבל מידע רפואי לגבי החולים שבהם אנחנו מטפלים במקלט. נתפר נוהל מיוחד למקרים האלו".

 

לדבריו, אחוז או שניים מבין השוהים במקלטים היו במצב קריטי ובזכות הפעילות היזומה חייהם ניצלו: "טיפלנו באשה שסבלה מבצקת ריאות, ובזקן שמצאנו בבית אחרי שעבר אירוע מוחי ולא טופל.

 

בסופו של דבר יש כעס של הציבור ואני יכול להבין אותו. הבעיה היא באחוזים מאד נמוכים ונתנו להם מענה. התחלנו מאוד לא טוב, המשכנו והשתפרנו עוד ואני מקווה שבקרוב נקבל נתונים יותר טובים על שביעות הרצון של הציבור".

 

תגובה

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ככלל, האחריות לטיפול רפואי בקהילה היא של קופות החולים. משרד הבריאות מקיים מדי יום דיונים בהשתתפות נציגי כל הקופות, רופאים מחוזיים ונפתיים ונציגי האגף לשעת חירום. בעיות פרטניות מטופלות".

 

לגבי המידע על בתי המרקחת נמסר כי הוא נמצא בלשכות הבריאות המחוזיות או הנפתיות, במרכזי המידע של קופות החולים ובמרכזי המידע של הרשויות המקומיות.

 

בנושא ההסברה נמסר: "מתחילת האירועים יצאו משרד הבריאות וקופות החולים בהודעות הכוללות מידע רב לציבור. משרד הבריאות משתמש בכל אמצעי המדיה, ובכלל זה באתר האינטרנט של משרד הבריאות כדי לפרסם את רשימת המרפאות ופעילות קופות החולים".

 

לגבי הטענה על העדר הנחיות מסודרות בנושא האשפוז נמסר: "על פי ההנחיות המחייבות המצאות במרחבים מוגנים והימנעות מהתכנסות, נפתחו המרפאות המתאימות בצפון, על מנת להבטיח את מתן השירותים הרפואיים הנדרשים לתושבי הצפון".

 

בנוגע לטענות על כך שמשרד הבריאות אינו אוכף את הפעלת סניפי קופות החולים נמסר: "כל מבוטח המתגורר באזור העימות בצפון ועבר דרומה, יכול לפנות למרפאת הסניף של קופת החולים במקום אליו עבר, ולקבל שירותי רפואה. אם אין ביישוב בו המבוטח נמצא סניף של הקופה בה הוא מבוטח, עליו לפנות למוקד הקופה ועליה לדאוג לו לפתרון. הקופות התבקשו על ידי משרד הבריאות שלא להקשות על המבוטחים ולפנים משורת הדין לסייע למבוטחים ככל שניתן.

 

כל מבוטח המקבל תרופות "כרוניות", יכול להמשיך ולקבלן בכל מקום בו הוא נמצא. חולים באיזור העימות שמקבלים תרופות כאלה, ושוהים במקלטים מבלי יכולת להגיע למרפאות, מקבלים את התרופות גם באמצעות גופים שונים כמו הרשויות המקומיות, פיקוד העורף, מתנדבים ואחרים, כל מקום בהתאם למצב הספציפי".

 

בחודש האחרון מתמודדת מערכת הבריאות עם אחד האתגרים המורכבים שקיימים ברפואת חירום בעורף.

 

תגובה: "הצוות הרפואי פעל במסירות ואומץ לב"

 

אל"מ ד"ר ירון בר-דין, מפקד רפואת העורף, מסר בתגובה כי "מערכת הבריאות בישראל הינה אחת ממערכות הבריאות הטובות ביותר בעולם וכך גם פועלת המערכת בעת הזו. הצוות הרפואי פועל במסירות, מקצועיות ואנושיות. תוך הפגנת אומץ לב, נותנים אנשי הצוות הרפואי טיפול רפואי מקצועי לכל תושבי הצפון, גם תחת מטחי הקטיושות.

 

"צוותי הרפואה של פיקוד העורף שטיפלו בשוהים במקלטים וכן צוותי החוסן שטיפלו בנפגעי החרדה הינם תולדה של יוזמה משותפת של משרד הבריאות, הנהלת קופות החולים, חיל הרפואה ופיקוד העורף וכל אלה נעשו בכדי להביא למיצוי ככל שניתן את הטיפול הרפואי המיטבי. מערכת הבריאות, על כל מנהליה, ורופאיה פעלו במהירות וברגישות מרבית על מנת לתת פתרון לכל בעיה אישית שהובאה בפניהם על ידי צוותי הרפואה שפעלו במקלטים".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לתפקד בלי תרופות (אילוסטרציה)
לתפקד בלי תרופות (אילוסטרציה)
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
לא יודעים לאן לפנות
לא יודעים לאן לפנות
צילום: אביהו שפירא
מומלצים