"דן חלוץ, I don’t care מה אתה חושב עליי"

עכשיו, כשיש תקווה לשקט, אני מכינה רשימה של הדברים הטובים שיש לי בחיי, בכדי לאסוף כוח להמשיך כמעט מאותה נקודה בה הכל "קפא". יש לי בן זוג נהדר, אוהב, מבין, תומך ודואג. יש לנו חברים טובים מאוד, כבר כמו משפחה אחת גדולה. יש לי חברות אהובות, מדהימות ונפלאות, כולנו ביחד יצרנו בחודש האחרון רשת תקשורת של תמיכה ודאגה. אני אף-פעם לא לבד. יש לנו בית שלנו, גדול ונוח, ובעיקר יש לנו ממ"ד. ממ"ד גדול ומסודר.

ובממ"ד, פיזית אני לבד, אבל בהרגשה כל רדיו חיפה איתי! מכיוון שעיסוקיי הם מהסוג שהושבת לגמרי בימים קשים אלו, ואילו האיש שלי עובד כרגיל, הרי שברובן הגדול של האזעקות ננעלתי לי לבדי בממ"ד. ובממ"ד יש לי מים, וינטלטור, פנס, טלפונים - כל מה שצריך. ובעיקר יש לי רדיו. הרדיו שלי מכוון ל-107.5 - רדיו חיפה.

דני נישליס, יוסי פישר וכל הכתבים בחיפה ובקריות היו הקשר שלי למה שקורה בחוץ. יחד איתם ספרתי את הבומים, בזכותם שמעתי מהן הוראות המשטרה ובאמצעותם ידעתי, ככל שניתן, איפה פגע טיל ומה קרה. כשיודעים - קל יותר. האופן הנפלא בו הם תיפקדו גם בשעות קשות, גם בלחץ ומהומה, עזרו לי ובוודאי לרבים כמוני בחיפה ובקריות.

בזמן לחץ צריך קול שלו וסמכותי כאחד. נעים היה לשמוע את דני ואת יוסי לוקחים את הענינים בידיים ומורים לציבור איך לנהוג. דני, יוסי וכל הכתבים - תודה גדולה לכם. אתם מילאתם את תפקידו של המרגיע הלאומי, וראויים לכל תודה והערכה. רדיו חיפה - אתם "הנחמן שי" שלי! איזה יופי שלא התחשבנתם עם מי שצריך היה לעשות את זה, אלא פשוט עשיתם. ובעשייתכם הקלתם על אזרחים רבים. 

ולדן חלוץ, I don’t care מה אתה חושב עליי, אני פשוט לא מעונינת בהסברים שלך למה פיקוד העורף לא טיפל בעורף. אולי זה בגלל שאתה couldn’t care less.  

• חוה שטרן-לובלינר, מתגוררת בקריית-ביאליק