סקירה מוקדמת: חרב הכוכבים Sword of the Stars
Sword of the Stars מנסה לשלב בין אסטרטגיה בתורות לבין אסטרטגיה בזמן-אמת, קצת בדומה לסדרת Total War - אך במקרה הזה, מדובר בחלליות.
לז`אנר האסטרטגיה-בתורות בחלל יש היסטוריה מפוארת מאוד, שכוללת שמות מוכרים כמו Master of Orion ו-Star Control. היו שנים בהם שום גיימר שכיבד את עצמו לא ויתר על יציאה למרחבי הגלקסיה, בניית ציי ענק של חלליות, חיפוש אחר משאבים נידחים בכוכבים שוממים וחיסול היריב הממוחשב שנגדו.
היום, לעומת זאת, הז`אנר נדחק לשוליים, וחובביו צריכים להסתפק בכותרים מעטים שלא זוכים לתשומת לב תקשורתית. Sword of the Stars, שהדמו
שלו יצא לרשת לפני כשבועיים, מקווה לשנות את המצב הזה. מפתחי המשחק מנסים להגיע לקהלים חדשים באמצעות ויתור על כמה מהמאפיינים המתישים של הז`אנר, והוספה של קרבות חלל מהירים ומלהיבים בזמן-אמת בנוסח Homeworld.
המטרה ב-Sword of the Stars, כמו בכל משחק מסוג זה, היא לחקור את הגלקסיה, לכבוש לעצמנו פיסה גדולה כמה שיותר של החלל המוכר, לנצל את המשאבים העומדים לרשותנו בצורה היעילה ביותר, ולהשמיד את כל מי שמפריע למאמצי ההתפשטות שלנו, או סתם מסתכל עלינו לא יפה.
כשנתחיל משחק חדש יעמדו בפנינו כמה בחירות, שהראשונה והמשמעותית שבהן היא הגזע שברצוננו לשחק. ישנם במשחק ארבעה גזעים שונים: בני האדם המוכרים, ה-Tarkas המיליטנטיים, ה-Hivers דמויי החרקים, וה-Liir, מין סוג של דולפינים אינטליגנטים במיוחד. לכל גזע יש דרך ייחודית משלו לנוע ברחבי הריק שבין הכוכבים השונים, אשר משנה לגמרי את הדרך שבה נשחק.
בני האדם, לדוגמה, הם המהירים ביותר, אבל מוגבלים בתנועתם לשבילי העל-חלל הפרושים בין הכוכבים השונים, ולא יכולים לנוע מחוץ להם. ה-Hivers, לעומת זאת, איטיים באופן משמעותי מכל השאר, אבל ברגע שהם מגיעים לכוכב חדש הם יכולים להקים בו שער שמאפשר לכוחותיהם לנוע מיידית לכל כוכב אחר שבו יש שער.
מלבד בחירת הגזע קיימות עוד כמה אפשרויות, כמו גודל הגלקסיה, צורתה, כמות השחקנים ותנאי ההתחלה, וכדומה. זה לא מתקרב לרמת ההתאמה האישית של GalCiv II, או אפילו Civ IV, אבל כמו שאמרתי, אחת ממטרות המפתחים היא פשטות.
הפשטות הנסבלת של היקום
הפשטות הזו באה לידי ביטוי במשחק עצמו בעיקר בממשק ניהול הכוכבים
והקמת המושבות. לכל כוכב שלושה פרמטרים: גודל, שקובע את כמות האוכלוסייה המקסימלית שיכולה לשהות עליו; משאבים, שקובעים את מידת ההכנסה שהוא מסוגל לספק לנו; ואקלים. אם האקלים בכוכב נמצא מחוץ לטווח המתאים לגזע שלנו, לא נוכל להתיישב עליו.
אם הוא בטווח המתאים, נוכל להקים עליו מושבה, אבל לפני שנוכל להפיק ממנה רווח, נצטרך להביא את האקלים לרמה האידיאלית, מה שלוקח זמן רב ומשאבים. לכן, כוכב קטן עם מעט משאבים ואקלים נוח יכול להיות עדיף על כוכב גדול עם הרבה משאבים ואקלים קטסטרופלי, שיכול אמנם להפיק רווח גדול הרבה יותר, אבל רק לאחר השקעה גדולה וארוכת זמן.
מעניין לציין ששיקולי האקלים שונים לכל גזע, כך שכוכב שבשבילי נראה כמו גיהינום עלי אדמות, יכול להיות פיסת גן עדן בשביל השחקן היריב. כל זה נשמע מסובך אמנם, אבל למעשה הכול מתבצע באופן אוטומטי מרגע שהקמנו את המושבה, ואנחנו שולטים רק על היחס של הקצאת משאבי הכוכב בין שינוי האקלים, בניית תשתיות למושבה, וייצור ספינות חדשות.
תכנון הספינות ובנייתן מזכירים קצת יותר את המורכבות לה אנחנו רגילים ממשחקי 4X, עם אפשרויות רבות ומגוונות ליצירת ספינות מסוגים שונים. קיימים שלושה גדלים של ספינות, שמורכבות משלושה חלקים: מנוע, משימה ובקרה. המנוע הוא כמובן זה שקובע את מהירות הספינה, ובלעדיו לא נגיע רחוק. זהו החלק הכי פשוט לבחירה, מפני שאין ממש הבדל בין מנועים שונים מלבד העוצמה שלהם.
קטע המשימה הוא זה שקובע את תפקידה של הספינה. האם אנחנו רוצים ספינת מתיישבים שתקים מושבה חדשה בכוכב מרוחק, או אולי מיכלית דלק כדי לתדלק ספינה שנתקעה באמצע החלל? ישנם גם מספר סוגים של ספינות קרב, עם קונפיגורציות שונות של מקומות לנשק, שריון, ומיני בונוסים.
קטע הבקרה אחראי על אפשרויות נשקים ושריון נוספות. במשחק כמה סוגי נשקים, שכל אחד אפשר לשדרג מספר פעמים, וכל אחד מהם טוב נגד סוג שריון אחר, ובמצבים מסוימים.
כשנגמור לתכנן את הספינות, נוכל לייצר אותן ולחלק אותן לציים כפי ראות עינינו. צי של ספינות ינוע כיחידה אחת, ובקרבות יכול להשתתף רק צי אחד מכל צד. גודלו המקסימלי של צי הוא קטן בהתחלה, אבל ככל שנקדם במשחק נלמד טכנולוגיות שיגדילו אותו.
יאללה מכות
אם כל זה נראה לכם קצת מוזר בהתחשב בעובדה שהמשחק אמור להיות פשוט כמה שיותר, זה מפני שבניגוד למשחקים אחרים בז`אנר, SotS שם דגש גדול על הקרבות במשחק. בעצם, ברגע שנפגוש באויב, המשחק יהפוך מ-4X מבוסס תורות בסגנון GalCiv, ל-RTS חללי שמזכיר יותר את Homeworld. הקרבות מתנהלים בשדה תלת מימדי רחב ידיים, כשאפשר לשלוט בנפרד בכל ספינה בצי שלנו, או להורות להן לטוס יחד במספר סוגי מבני-קרב.
האמת היא שבדמו בו שיחקתי, הקרבות לא ממש מוסברים כמו שצריך, ואני
לא כל כך הצלחתי לגרום לספינות שלי לעשות את מה שרציתי. קצת מדאיג בשביל מאפיין שאמור להיות כל כך מרכזי, אבל נקווה שבגרסה הסופית יהיה בסדר.
בכל אופן, ניתן גם להורות למשחק לחשב את תוצאת הקרב באופן אוטומטי, אבל זה די מפספס את הנקודה.
כמו כל 4X שמכבד את עצמו, גם SotS מכיל עץ טכנולוגי מרשים. למעשה, ישנם 8 עצים נפרדים שמתחילים כל אחד מטכנולוגיה בסיסית אחרת, וכל אחד מהם מייצג תחום שלם כמו לייזר, טילים, תקשורת, מנועים וכדומה. מאפיין יוצא דופן הוא שאמנם ישנן יותר מ-140 טכנולוגיות במשחק, אבל העץ נבנה באופן חצי אקראי בכל משחק, כך שלא כל הטכנולוגיות יופיעו בכל פעם, וגם אין שביל מחקר אחד שהוא הטוב מכולם.
בדמו ניתן לבחור רק שני גזעים ולשחק בגלקסיה קטנה וכדורית בלבד, ויש גם הגבלות רבות על הטכנולוגיה, ועל סוגי הספינות שניתן לבנות, כך שאי אפשר ממש לדעת איך יהיה המוצר הסופי. לרוע המזל, גיליתי כמה בעיות שכנראה לא ייפתרו עד יציאת המשחק, אבל אולי עם טלאי שישוחרר לאחר מכן.
חוץ מהקרבות הקשים-להבנה שהזכרתי, ישנה גם מפת הכוכבים, שהיא תלת-ממדית לחלוטין, ועל כן קצת קשה להתמצא בה. במפה של 40 כוכבים, הכמות המקסימלית בדמו, זה עוד איכשהו בסדר, אבל מפחיד לחשוב על ניווט במפות שגדולות מזה פי 6 ויותר.
לבעיה הזו תורמת גם העובדה שהכוכבים לא מסומנים בצורה שתקל עלינו לזהות אותם. בכלל, הממשק במשחק הוא מעט בעייתי, בעיקר בגלל מידע לא נגיש, שמחייב אותנו ללכת הלוך ושוב בין כמה מסכים. לדוגמה, במסך תכנון הספינות אין דרך לקבל תיאור של הנשקים השונים. כדי לראות מה כל נשק עושה נצטרך לעבור למסך הטכנולוגיה ולבחור את הנשק שבו אנחנו מעוניינים, ואז לזכור איך הוא ביחס לנשקים האחרים.
בז`אנר יחסית נידח כיום כמו אסטרטגיה-בתורות בחלל, כל משחק חדש הוא סיבה למסיבה, ו- Sword of the Stars הוא, לכל הפחות, משחק מעניין שמראה כמה ניצוצות של הבטחה. נותר רק לחכות להמשך החודש, כדי לראות אם נפתרו הבעיות שבדמו, והאם מדובר בחרב כוכבית משומנת היטב, או בפגיון חלוד ומיושן.
ידיעות וכתבות משחקים נוספות מתפרסמות ב-vgames.co.il
