למה קורסות חברות האבטחה בהמוניהן?

ענף האבטחה במשבר. מנתונים שנאספו על ידי ynet, לפחות 6 חברות אבטחה ושמירה גדולות נקלעו לקשיים מאז שנת 2004. רוב החברות הללו נסגרו והפסיקו לפעול.

מדובר בחברות גדולות, שכל אחת מהן העסיקה מאות עובדים, חלקן העסיקו אף יותר מ-1,000 איש. בנוסף להן, נסגרו בשנתיים-שלוש האחרונות מאות חברות אבטחה קטנות ובינוניות. להערכת גורמים בענף השמירה, גרמה קריסת חברות האבטחה להפסקת עבודתם של יותר מ-10,000 שומרים ומאבטחים, שחלקם הגדול אפילו לא קיבלו פיצויי פיטורים. 

ואלה 6 החברות שנסגרו

• שירותי השומרים. החברה נכנסה בתחילת השנה לקשיים, עקב חוב של כ-18 מיליוני שקלים לבנקים, לספקים ולעובדים. ביוני השנה מינה לה בית המשפט המחוזי בתל-אביב כונס נכסים קבוע. החברה העסיקה  כ-2,000 עובדים.

• צוות ביטחון. בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה בינואר את רו"ח אבי פונס כמפרק זמני לחברה. זאת, לבקשת עובדי החברה, שלא קיבלו את שכרם. לחברה היה חוב של עשרות מיליוני שקלים. עובדים בחברה טוענים כי הודיעו להם שהחברה מפסיקה להתקיים ופיטרו אותם.

• אנוש. בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה לחברה בפברואר 2005 מפרק זמני, עו"ד דן אלון, לבקשת רשות המסים. החברה, שהעסיקה מאות עובדים, שקעה בחובות של כ-50 מיליון שקלים לבנקים ולרשויות המס.

• סיירת לבוק. החברה, שפעלה באזור חיפה והעסיקה קרוב לאלף עובדים, נקלעה לקשיים בשנת 2003 ובית המשפט מינה לה את עו"ד שאול ברגרזון כמפרק זמני. במהלך 2004 מכר ברגרזון את החברה לקבוצת כפיר.

• מגמה. בית המשפט המחוזי בחיפה הוציא צו פירוק לחברה בנובמבר 2005. החברה העסיקה כ-500 עובדים. 

• תמנון ביטחון. בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה ביוני את רו"ח אבי פונס כמפרק זמני לחברה, לבקשת עובדי החברה שטענו כי החברה לא שילמה את שכרם במשך חודשים. החברה הפסיקה חלק גדול מפעילותה ברשויות המקומיות, ועובדים בחברה טוענים כי לא קיבלו שכר בטענה שהחברה קרסה. עם זאת, בדיקה שערכנו השבוע העלתה כי החברה עדיין פעילה. החברה העסיקה בתקופת השיא שלה 400 עובדים.

כלכלני התמ"ת: "בגלל הרגיעה הביטחונית"

לפני כשנתיים ערך מינהל תכנון וכוח אדם במשרד התמ"ת, בראשות בני פפרמן, סקר שצפה כי "הרגיעה הביטחונית תביא לפיטוריהם של כ-20 אלף עובדי אבטחה" (ראה מסגרת).

לפי הסקר, עלה בשנות השיא של האינתיפאדה (2003-2000) מספר המועסקים בענף האבטחה בכ-37% - מ-35 אלף ל-46 אלף איש. בהתחשב בגידול שחל באותן שנים בכוח העבודה, מגיע שיעור עובדי האבטחה מכלל האנשים שהצטרפו למעגל העבודה מאז שנת 2000 לכ-11%.

"אם המצב הביטחוני ימשיך להירגע, אני חושש שנגלה בקרוב שהיקף המועסקים בענף האבטחה גדל מעבר לצרכיו האמיתיים של המשק", צפה פפרמן לפני שנתיים.

מה אומר על כך פפרמן היום? "על פניו, נראה שאכן חזינו, למרבה הצער, את מה שקרה במציאות", אמר פפרמן השבוע ל-ynet. "בענף האבטחה צמחה בתקופת האינתיפאדה בועה שהתנפחה והתנפחה. אין ספק שהרגישות הביטחונית ירדה

בשנים האחרונות וגופים מזמינים פחות אבטחה. כאשר הביקוש התמעט, בגלל הרגיעה הביטחונית היחסית, נוצרה בעיה של עודף היצע.

"המדינה נמצאת מול חברות האבטחה במצב מסובך: מצד אחד, היא מקבלת שירותים ורוצה לשלם כמה שפחות. מצד שני, היא מחוייבת לאכוף את החוק. זה לא סוד שבעבר חברות השמירה נהנו מכך שהמדינה התנהגה כמקבלת שירותים בלבד. עכשיו, דורשים מהם לקיים את חוקי העבודה, וחלקן אינן עומדות בכך".

כשחברות נסגרות עובדים נשארים בלי עבודה בכלל. הייתכן שאכיפת חוקי העבודה פוגעת בעובדים?

"יש דילמה תמידית בין זכויות עובדים לבין שמירה על קיומם של מקומות העבודה שלהם. אבל שבעלי חברות השמירה לא יבלבלו את המוח: אף אחד לא דורש מהם להעסיק עובדים בתנאי היי-טק. כל מה שדורשים מהם הוא שיקיימו את החוק. מי שחושב שחוקי העבודה לא בסדר, שיואיל בטובו לפנות לכנסת ולשנות אותם. אם לא נשמור על החוק, תהיה פגיעה דרמטית בציבור החלש ביותר במשק: העובדים העניים".

מה לדעתך יעלה בגורלם של אלפי המאבטחים שפוטרו?

"אוכלוסיית המאבטחים אינה הומוגנית. יש ביניהם חבר'ה צעירים, שלא סבלו מקושי מיוחד למצוא עבודה, במיוחד בשנתיים שבהן האבטלה ירדה. לעומתם, יש אוכלוסייה מבוגרת שמתקשה למצוא עבודה חלופית וצפויה להצטרף למעגל האבטלה. הבעיה היא שחברות האבטחה נוטות לפטר, במקרים רבים, את המבוגרים. בעיה נוספת היא שהירידה באבטלה נגמרה, וכיום גם מאבטחים צעירים שמפוטרים מתקשים למצוא עבודה".

"הממשלה מוציאה מכרזים במחירים מגוחכים"

מנכ"ל ארגון חברות השמירה, פיני שיף, אינו מסכים עם ההסברים שמספק פפרמן למשבר בענף האבטחה. "הרגיעה הביטחונית אינה יוצרת שום בעיה למאבטחים", אומר שיף. "ייתכן שמסעדות וחנויות מעסיקים היום פחות מאבטחים, אבל למרבה המזל, יש כיום הרבה פרוייקטים חדשים ששומרים עלינו, כמו המעברים בגדר ההפרדה, שמגייסים אלפי עובדים חדשים".

אז מה הבעיה? 

"הבעיה היא שהגופים שמזמינים אבטחה, ובראשם כמובן הממשלה, בונים את המכרזים בצורה שמחייבת את החברות גם לעשוק את העובדים וגם להפסיד.

"החברה למשק וכלכלה, לדוגמה, פירסמה מכרז גדול לאבטחת מוסדות החינוך, וקבעה תעריף מקסימלי של 27 שקלים בשעה לחברה. ואולם, בשביל שחברה תשלם לעובדים שכר ותנאים סוציאליים מינימליים כפי שמחייב החוק ותרשום רווח של 0.5%, היא צריכה לקבל לפחות 34 שקלים בשעה. יש חברות שמסכימות להפיל את המחיר לרצפה ולזכות בפרויקט הזה בלי רווח רק כדי להכניס אותו ל'רזומה' שלהן".

האם יש חברות ש'מפילות מחירים' ומרוויחות בכל זאת, באמצעות פגיעה בזכויות העובדים?

"אני מסכים אתך לגמרי שקיימת תופעה כזאת ושהיא חמורה. היא פוגעת לא רק בעובדים אלא גם באותן חברות אבטחה שמקפידות לשמור על החוק. אני חושב שהממשלה חייבת לשנות את תנאי המכרזים, כך שהמכרזים לא יעודדו את החברות לעבור על החוק אלא להיפך, יכפו על החברות לקיים אותו. בגלל זה, מהרגע שנכנסתי לתפקידי לפני 3 חודשים, יזמתי הסכם עבודה חדש שיחייב את הממשלה והעסקים הפרטיים לערוב לחוק (ראה מסגרת). בטווח הארוך, התקווה הגדולה של חברות האבטחה היא דווקא שההפקרות תסתיים".

מרכז השלטון המקומי: "האוצר אשם"

ממלא מקום מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שרון עזריאל, מסר בתגובה לטענתו של שיף על המכרז לאבטחת מוסדות חינוך: "החברה למשק וכלכלה נאלצת לשלם לחברות האבטחה מעט מדי בגלל מדיניות האוצר. החברה מקבלת 64% מקתציב אבטחת מוסדות החינוך מהממשלה, באמצעות המשרד לביטחון פנים, ו-36% מהרשויות המקומיות. מובן שלרשויות אין כסף להוסיף לאבטחה. ואילו הממשלה נותנת תקציב קטן מדי".

"אני מוריד את הכובע בפני שיף. הוא צודק לגמרי וצועק את הצעקה שאנחנו צועקים מזה זמן: המחירים שאנחנו נותנים למאבטחים הם מגוחכים. העוול כאן זועק לשמים, וגם ההפקרות. לא ייתכן שהמאבטחים השומרים על חיי ילדינו מקבלים פחות מ-20 שקל בשעה וגם חשופים לסכנת פשיטת רגל של החברות המעסיקות אותם, כלומר, לפיטורים. זאת בושה וחרפה, ואני זועק זאת שוב ושוב", אמר עזריאל.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "האחריות על ביצוע האבטחה היא של משרדי הממשלה עצמם ועליהם לבצע אותה ולהקצות תקציבים בהתאם, לפי סדרי העדיפויות שלהם. המשרד לביטחון פנים התחייב לבצע עבודת מטה שתאפשר לו לעמוד במסגרת תקציב האבטחה, אך העבודה טרם סוכמה. בנוסף, לאחרונה החליטה הממשלה על תוספת תקציבית של 12 מיליון שקלים לאבטחת מוסדות חינוך".