"המילואימניקים הם אנשים קדושים"
נתי רביץ, כוכב הסדרה "מילואים" שחוזרת עם עונה שנייה אחרי שנקטעה עם תחילת המלחמה, חושב שעכשיו זה בדיוק הזמן להעלות את קרנם של המילואימניקים. "זה עדיין טרי ועדיין מאוד חופף למציאות"
בעונה הראשונה שלה, "מילואים" של האחים ברבש (אורי כבמאי ובני כתסריטאי), היתה קצת פאסה. מן סדרת חאקי מאובקת שמתארת את קורותיו של מגזר אקזוטי, הולך ונכחד. "טירונות", המיזם המצ'ואיסטי הקודם של הברבשים, היתה פופולרית הרבה יותר, אם כי גם בטירונות הולך ופוחת הדור והולך וגובר הפטור.
לעונה השנייה קרה בדיוק ההפך. פרק אחד בלבד שודר ממנה ואז פרצה לחיינו המלחמה. "מילואים" הפכה לפתע ליותר מדי רלוונטית, קרובה למציאות עד כאב. מלחמת לבנון השנייה, "מילואים" עונה שנייה, מבזק חדשות כל שנייה – הכל היה מעורבב וטעון מדי ושידור הסדרה נדחה למועד נוח יותר לעיכול.
ובאמת, הפרק הראשון, שישודר שוב היום (ראשון), מזכיר במובנים רבים את האירועים שקדמו לחטיפתו של גלעד שליט. רק את פרשות ההטרדות המיניות הם פספסו בסדרה, למרות ששם הכל התחיל, בצבא, כפי שוודאי זוכר היטב האזרח איציק מרדכי.
"יש הרבה דמיון בין הסדרה למציאות"
"מילואים" יכולה להתגאות באסתטיקה קולנועית א-לה אוליבר סטון, בתסריט בנוי היטב ובשחקנים מדויקים, כמו אסנת וישינסקי ודרור קרן, אבל אין בה כוכב מסדר גודל של אקי אבני ב"טירונות" ואף אחד בה לא מתקרב אפילו למעמד בו יקראו חגיגית לפוני על שמו. השם הכי מוכר בה הוא נתי רביץ, שהציבור מכיר ומוקיר בעיקר מהופעותיו במבחר טלנובלות.בימים אלה הוא משחק בהצגה "חתונה מושלמת" בהבימה, לומד את שיטת ימימה והחל גם ללמוד קבלה לאחרונה. הוא אמור להצטלם לשתי סדרות חדשות בערוץ 2 ולסרט קולנוע ועובד במקביל על אלבום, שאמור לצאת בקיץ הקרוב, ושאת החומרים לו הוא כותב ומלחין בעצמו.
דרור קרן נתן רביץ נתי רביץ (צילום: יוני המנחם)
"תענוג לעבוד עם הברבשים. זו חתיכת חוויה נפלאה, זה בית ספר", אומר רביץ, שמשחק בסדרה את ג'רי, קצין מילואים בצנחנים. "אני עובד איתם כבר שנתיים בערך. שיחקתי בעונה הראשונה של 'מילואים' ועשיתי איתם את הסרט 'מלח הארץ'. הלוואי שהרומן הזה יימשך לעד. גם השחקנים בסדרה הם ליגה אחד אחד. זה נחמד לשחק בסדרה שהיא לא מלאה בדרמות גדולות או התאהבויות, אלא סדרה עם אמירה, עם מסר, שבאה להגיד משהו על אנשים שיש להם חיים נורמליים ופתאום מפסיקים אותם, עולים על מדים באמצע הלילה, נוסעים לחודש לאיזה חור, לא ישנים, בקושי אוכלים ומתעסקים בשאלות של חיים ומוות בכל שניה. בעיני זה מבורך להפיח חיים בסוג כזה של דבר ולהביא אותו לצופים כמו שהוא בחיים".
אז לא תעשה יותר טלנובלות?
"כל הזמן פונים אלי וברמה העקרונית אני לא פוסל שום דבר, אבל זו פונקציה של מצב וכרגע זה לא מתאים".
ומה קורה לדמות שלך העונה?
"העונה ג'רי לוקח תחת חסותו, בתור משימה צבאית, את אשתו של פיסטוק (אילנית בן יעקב ואורי קלאוזנר - מ.ק) שמגיבה מאוד קשה למותו של בעלה בהיתקלות במחסום שפותחת את הפרק הראשון. פיסטוק נהרג בדיוק כשהם היו באמצע ניסיונות אינטנסיביים להיכנס להריון. ג'רי נשלח מטעם המפקד שלו לבשר לה את הבשורה הקשה ולעשות עליה סוג של מעקב, כדי לוודא שהיא לא מאבדת את השפיות. אי אפשר להגיד שהוא מתאהב בה, אבל היא מקסימה אותו באיזשהו אופן והוא ממש פורש עליה חסות. הוא מבלה בחברתה מעבר לשעות שהוא אמור להיות איתה, הוא מחזיק לה את הבית, הוא ישן אצלה כדי שהיא תרגיש בטוחה. חוץ מזה, הוא מסתבך עם הנשים האחרות בחייו - עם גרושתו ועם אשתו של בנצי, אבל זה ג'רי. הוא מנסה לעשות טוב ויוצא שהוא מסתבך".
היה נכון להשהות את שידור הסדרה עד שוך הקרבות?
"כן, כי יש הרבה דמיון בין הסדרה למציאות. יש בעונה הזאת הרבה מאוד התעסקות, מאוד ישראלית אגב, סביב התגובה של המשפחות השכולות ומשפחות הפצועים. בגלל זה הורידו את הסדרה מלוח השידורים במלחמה".
העונה השנייה מתמקדת בפוסט מורטם, בלקיחת אחריות על הפשלה הצבאית וזה מאוד מקביל למצבנו עכשיו.
"העונה מתמקדת באמת במה שקורה אחרי. בפרק הראשון יש היתקלות, יש מתים ופצועים ורוב העונה מתמקדת במה שקורה ביחידה אחרי כל הדבר הזה. נעשים תחקירים ובדיקות מי אחראי למה".
חתכו קטעים לא נוחים מהסדרה בעקבות המלחמה?
"אני עוד לא ראיתי את העריכה, אבל אני לא מאמין שקיצצו קטעים, אלא אם זה משהו שהוא אכזרי מדי, אבל לא נראה לי".
אתה חושב שעכשיו אנחנו "מוכנים" לצפייה בחומרים האלה? אולי כי המלחמה נשכחה מהר מאוד, כמו כל דבר פה? הרי למרות ההתקוטטות הממושכת על טיב הוועדה שתחקור את המלחמה, הדיון הציבורי בה איבד את העוקץ שלו בגלל החגים...
"כן, אני חושב שזה הזמן להתעסק עם העניין, כי מצד אחד אנשים לא עוברים את זה עכשיו, בזמן אמת, ומצד שני זה עדיין טרי ועדיין מאוד חופף למציאות, כיוון שאפשר לומר שהחזית בדרום עדיין נמשכת. חוץ מזה, זה בדיוק הזמן להעלות את קרנם של המילואימניקים, שהם השחקן הראשי בכל ההצגה. מילואימניקים פועלים גם עכשיו בדרום, והם מבצעים משימות קשות מאוד, נפשית ופיזית. הם אנשים קדושים בעיני".
רוב העם לא ממש עושה מילואים.
"לצערי. נכון לעכשיו גם לא צריך, אבל כשיצטרכו אותם, רוב האנשים יתגייסו, כמו שקרה במלחמה".
"הנשים קיבלו יותר מקום בסדרה"
"מילואים" היא סדרה טסטוסטרונית מאוד, כנראה מפני שהצבא, למרות שילובן של נשים בתפקידים קרביים, נותר במובנים מסוימים מעוז רעוע של גבריות במובן הישן והרע של המילה. תיאור דמותן של הנשים בסדרה מקומם. הן תמיד פחות מסך חלקי גופן ורובן דמויות סטריאוטיפיות: האמא, הפקידה, הכמעט קרבית עם המחשוף, האלמנה, הבוגדנית ששמה את טובתה לפני טובת המדינה. הן חד מימדיות במקרה הטוב ומעוררות אנטגוניזם במקרה הרע.
בשבוע שעבר פורסם מאמר ב"ניו יורק טיימס" שעסק בירידת קרנו של המאצ'ואיזם הישראלי, בד בבד עם חקיקת החוקים נגד הטרדה מינית שהחלה ב-1998. שערוריות קצב ורמון לא היו קורות אלמלא פרשיות דומות נפתחו קודם לכן בצה"ל. מה שנתפס כנורמה בעבר, נשחק בשנים האחרונות, וכוחניות מחוספסת שנחשבה לתכונה הכרחית אצל מפקדי צבא, כבר אינה צו השעה.
"זו סדרה מאוד גברית", מודה רביץ. "היחידה הספציפית שהסדרה מתמקדת בה, היא יחידת צנחנים ואין בה נשים לוחמות. הנשים בסדרה הן או חיילות בסדיר או בנות זוג ובנות המשפחה של המילואימניקים".
ואין בה אף לא מילואימניקית אחת לרפואה, למרות שבמלחמה התוודענו לכמה וכמה כאלה.
"זה נכון, אבל עושה רושם שבעונה השנייה הנשים קיבלו יותר מקום בסדרה, מבחינת נפח התפקידים. ההשפעה שלהן קטנה באמת, כי הצבא מוגבל מבחינת היכולת שלו לתת תפקידים לנשים. הצבא בהחלט מצ'ואיסטי וזה המקום היחידי שגברים שווים בו משהו, שהם לא צריכים נשים בסביבה. הן לא משרתות ביחידות קרביות כמו זאת שמוצגת בסדרה מכל מיני סיבות, משיקולים צבאיים, אנושיים, חברתיים. הטרדה מינית אין בסדרה, למרות שזה יכל להוסיף מימד אקטואלי מעניין".
אגב אקטואליה, ישנה סצינה בפרק השני, בה עיתונאים שואלים את המג"ד (יגאל נאור), האם ההריון של האישה שהמחבלים "השתמשו" בה כהסחה היה אמיתי, והוא עונה: "המחבלת ילדה כאן בזמן ההיתקלות, אז כנראה שזה היה אמיתי. הם לא משוכללים עד כדי כך". יכול להיות שלמרות האדרת הצבא, יש ב"מילואים" סאבטקסט ביקורתי, אולי אפילו מעט ציני?
"כן, ניסינו להראות את כל הצבעים. לא הכל הגיוני בצבא ויש אנשים שלובשים מדים ולא מבינים למה, והם היו מעדיפים שלא ללבוש מדים אבל הם עושים מה שצריך. אגב, התינוק נולד במחסום, על הגבול ומתפתח סביב זה סיפור שלם כי לא ברור חוקית לאן הוא שייך. האמא נהרגה והיא בכלל ברחה מהאבא. היחידה נשארת עם תיק: התינוק הזה וזה מאוד סימבולי למציאות המטורפת שלנו".
נתי רביץ. לא פוסל טלנובלות, כרגע זה לא מתאים
צילום: יוני המנחם
מומלצים
