מי עשה ברית מילה ל-27,000 ילדים יהודים?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. חלקן מעניינות כנראה מעט מאוד גולשים (ואלה יקבלו את התשובה לתיבת המייל הפרטית שלהם), אבל אחרות חושפות עובדות מעניינות ומפתיעות ועשויות לדבר אל יצר הסקרנות של רבים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, ייסדנו מדור חדש ובו נציג מדי שבוע חמש שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. טוב, אולי לא ממש אותן תשובות כי במציאות אנחנו הרבה יותר מנומסים, אבל הבנתם את הרעיון הכללי.

שאלה 1: קראתי בקפידה את כל הערכים "המתעדים" את הלחימה בלבנון. מי שכתב אותם, הינו ללא ספק אדם בעל השקפות פוליטיות שמאלניות ועמדתו שהלחימה הינה מיותרת ועקרה - בולטת להפליא. דוגמא קטנטונת: "אופן ביצוע הנסיגה, שנראה בעיני אחדים כ'בריחה מבוהלת'" - בעיני אחדים??? נו באמת!

ברור לי דרך אגב, שאתם לא תעשו דבר ולא תשנו את הנימה העולה מן הערכים. אבל בכל זאת רציתי לפחות להגיד לכם - וואו כמה זה שקוף. ואתם אמורים להיות אנציקלופדיה?

תשובה: לגולש היקר שלום. בעקבות הערתך נבדקו הערכים אותם ציינת פעם נוספת וגם לאחר בדיקה זו אני מודה ומתוודה (כמו שחזית היטב) שלא מצאתי הצדקה לשינוי. לעניין הדוגמא שהעלית - למותר לציין שהמילה "אחדים" המופיעה בערך - היציאה מלבנון, אינה מייצגת את מספרם הכמותי של המחזיקים באותה דעה, אלא נועדה להמחיש כי העניין שרוי במחלוקת, וכי לעומת אותם "אחדים" היו "אחדים" שסברו אחרת.

בהקשר זה אני מרגיש להבהיר שוב כי מערכת האנציקלופדיה מחויבת לעקרונות האתיקה ולהצגת מידע אובייקטיבי ללא הטיות פוליטיות או אחרות. עניין זה מורכב במיוחד כאשר עוסקים באירועים בני זמננו השרויים במחלוקת. במקרים מעין אלה מדיניות האנציקלופדיה היא שיקוף ענייני של הדיון הציבורי ללא הטיה לצד זה או אחר.

לגבי הערתך בנוגע לשמאלניותו האפשרית (חס וחלילה) של כותב הערכים המדוברים, האמת? אין לי מידע ממשי בעניין, הוא מאוד מעורפל בקשר לזה. אבל אתה צודק, שווה בדיקה.

שאלה 2: האם מרקו פולו באמת הגיע לסין? ישנם מחקרים לא מועטים המעלים ספקות בשאלה האם מרקו פולו אכן הגיע לסין. ישנן נקודות תמוהות רבות סיפוריו - הוא, למשל, לא מזכיר את כתב הסימניות הסיני, את השימוש במקלות אכילה או את החומה הגדולה, והוא גם אינו מוזכר ברישומי הסינים שהיו מפורטים ביותר בדרך כלל. ישנה השערה כי את הסיפורים שמע בזמן שהותו בכלא.

תשובה: לגולש היקר שלום. הערתך מהווה דוגמא לא רעה לרוויזיוניזם היסטורי בפעולה. אין ספק בכך שמרקו פולו שהה בסין. הוא אמר אחרי שובו (וזה ידוע לנו ממקור אחר, לא ממנו) שסיפר רק עשירית ממה שראה, מחשש שלא יאמינו לו, ואכן לא האמינו גם לעשירית הזאת בשעתו. אז אי הכללת פרטים אלה ואחרים אינה ראיה. אשר לרשומות הסיניות, הוא בהחלט נזכר בתעודות מימי שושלת יואן.   

שאלה 3: מדוע לא צויינה בערך העובדה כי יוחנן פאולוס השני הוא גם חסיד אומות העולם ונודע גם בשל היותו אחד מן הנוצרים המעטים שהצילו יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה? 

תשובה: ישנן מספר סיבות עיקריות להשמטת עובדה זו מן הערך, אך לא נגזים אם נאמר כי העיקרית מביניהן היא כי העובדה אינה עובדה כלל, וליתר דיוק - זה פשוט לא נכון. 

שאלה מס. 4: לצוות האנציקלופדיה שלום, נתקלתי ברחוב חדש בת"א ע"ש נחום וינשטיין. לצערי לא הצלחתי לאתר בשום מקום מי היה האיש ועל שום מה זכה שיקרא רחוב על שמו. אודה על עזרתכם.

תשובה: לגולש היקר שלום. רבי נחום ויינשטיין נולד בירושלים ב- 1876. במהלך חייו עבד כשוחט, כמוהל וכמלמד. כשהוקמה שכונת אחוזת בית (לימים תל אביב) ב-1909, הצטרף כאחד מ-66 מייסדי השכונה. במשך 45 שנה מל ויינשטיין בחריצות כ-27,000 ילדים יהודים, ולא מעט בשל כך זכה שיקרא רחוב על שמו.

ויינשטיין ניהל ספר שבו רשם את כל הילדים שמל, ובתקופת המנדט הבריטי הסתמכו השלטונות על רישומיו אלה והוציאו דרכונים על סמך תעודות שנשאו את חתימתו. נפטר ב-1956.  

שאלה 5: האם יש סיבה שמים זורמים בנחל יקפאו בטמפרטורה שאינה 0 מעלות צלסיוס?

תשובה: לגולשת היקרה שלום. טמפרטורת הקיפאון של מים, 0 מעלות, מתייחסת למים מזוקקים בלבד. מכיוון שהמים בנחל מכילים מינרלים מומסים מסוגים שונים (ובימינו, למרבה הצער, גם מזהמים שונים), בכמויות שונות מאוד מנחל לנחל, אלה עשויים לשנות את טמפרטורת הקיפאון – לרוב כלפי מטה. מעבר לכך ישנה הדינמיקה של הזרימה עצמה, הפועלת כנגד היווצרות גבישי קרח. שוב, הדבר תלוי בתנאים מקומיים (עוצמת הזרימה, התלויה בשיפוע, בשפיעת המקור וכו'): הזרימה מוסיפה אנרגיה קינטית למולקולות המים, בעוד שקור הסביבה מנמיך את האנרגיה הקינטית שלהן.

לרוב, קפיאת נחלים מתחילה מהגדות, שם הזרימה חלשה יותר, ויש מעטה של שלג או קרח על החוף עצמו, שממנו צומחים הגבישים כלפי חוץ, כלומר לעבר אמצע האפיק. מלבד בטמפרטורות נמוכות במידה קיצונית, מעטה קרח זה מכסה (חלקית או במלואם) רק את פני הנחל, ומתחתיו נמשכת הזרימה (כי גם הלחץ מנמיך את נקודת הקיפאון).

לכן, התשובה הקצרה לשאלתך היא פשוט "זה תלוי" – המצב שונה מנחל לנחל, ואין שום טמפרטורה שעליה אפשר לומר שבה קופא נחל.

בשבוע שעבר שאלנו

 איזה שליט מדינה אחז גם בתואר אלוף אגרוף במשקל כבד של ארצו?

התשובה הנכונה כפי שנכתב בתגובות 1, 20, 21 - שליט אוגנדה, אידי אמין