"יש לי עמדה רומנטית ביחס לחיים"

האם אתה סבור שקיים קשר בין אירועים פוליטיים-מדיניים-צבאיים חריגים, או בין מצב פוליטי והלך רוח פוליטי מתמשך, לבין השפה המדוברת? האם השפה משפיעה על הפוליטיקה? (סתם סופר)

"אני אתייחס לעצמי כי אין לי איזו דעה כללית בעניין. כשאני כותב על פוליטיקה, הכל נהיה יותר חמור, אולי נסיון להיות יבש ומדויק דווקא, ולא מטאפורי או מלא דימויים. באופן כללי נראה לי שבתקופות אלימות הנהיגה בכביש יותר אלימה, והשפה יותר אלימה".

אני קוראת את דבריך בכל סוף שבוע ונהנית מהם הנאה מרובה. אתה מרבה לכתוב על תופעות לשוניות המייחדות את תקופתנו ומעידות על השטחה של השפה העברית. האם נראה לך שיש דרך להילחם בזה? האם יש צורך בכלל? אולי זו דווקא דרכה הטבעית של שפה, שהיא עדיין בהתהוות? (רותי#)

"אותי אישית הירידה שלה שפה, ההשטחה שלה, מפחידות. כי אני מרגיש שמתערער איזה סדר שבלעדיו אי אפשר לחיות. כשאני קורא בעיתון הארץ, כמה וכמה פעמים בכתבות שונות, את המילה "מפוקח" במקום "מפוכח", אני נבהל. פשוט ככה.

כשמתחילים לכתוב בשגיאות, אז סדרי העולם מתערערים. וזו הדוגמה הכי אלמנטרית.

הדרך שלי להילחם במצב הזה היא מידי פעם להתריע על זה, ועל גילויים יותר חמורים, ומצד שני, להיות נאמן לשפה התקנית שאני מעריץ גדול שלה, ולחוקי השפה. אני חושב שכל דיבור על שמירת חוק נוגע גם לחוקי השפה".

בוויכוח שהיה לי עם ידידי הצרפתי, הוא התעקש על כך שהצרפתית היא שפה מתוקה, בעוד שאני טענתי שהיא שפה ירוקה. מעטים האנשים שהבינו למה אני מתכוונת, גם לא הוא. האם אתה חושב שאפשר לייחס לשפות צבעים? אם כן, מהו הצבע של העברית? (ימימה)

"אין לי נטיה לייחס דימויים כאלה לשפות, אבל מאחר שאת שואלת, אני יכול לחשוב שצבעה של העברית במחשבה ראשונה תכלת, ובמחשבה שניה כצבע החול, ובמחשבה שלישית ארגמן כצבע שהפיקו הפיניקים מהחלזונות על חופי הארץ. תכלת וארגמן היו הצבעים שלבשו הכהנים, אני חושב". 

סתם מתוך סקרנות: מי זאת בריז'יט ברדו ומה היא עושה אצלך על המרפסת? (איה)

"בריז'יט ברדו היא הכוכבת הגדולה של הקולנוע הצרפתי בשנות החמישים והשישים, ו"בשיר נבואי קוסמי עליז", היא איכשהו התיישבה לי על המרפסת והשאירה מאחור את הטוב ואת הרע".

מהו השיר שאתה הכי אוהב מהשירים שכתבת? ומהשירים של אבא שלך? (ג'ימי)

"כאן ברור שקשה מאוד להזכיר רק שיר אחד. מהשירים של אבא שלי קרובים לי מאוד "שיר ערש נגבי", ו"רוח סתיו" (זה הסתיו עם הענן...) ו"כרמלית". מהשירים שלי אני מחבב את "העיקר זה הרומנטיקה", "שטח הפקר", ו"אם יוולד לי ילד" ועוד". 

איזו שפה אתה אוהב יותר, צרפתית או עברית? ובכלל, איך זה להיות פרנקופיל בתקופה שבה צרפת לא ממש אהובה על הישראלים (וקצת בצדק...)? (אפי74)

"אני חי בעברית, וזו השפה שאיתה אני עושה הכל.

והיא כמובן אהובה עלי מכל. צרפתית זו השפה שהצליל שלה הכי קוסם לי ואין שום בעיה לאהוב את צרפת גם בתקופה הזו. להפך, זה נותן לך איזו ארומה צרפתית שחצנית, שמתאימה מאוד לצרפתים כידוע".

כאיש שאמון, מצד אחד, על שמירת העברית התקנית, אך נהנה, מצד שני, ממוניטין של אדם המעודכן באופנות האחרונות, רציתי לדעת מה דעתך בעניין בעיית האינגלוז. האם לדעתך זה עושה הגיון? (אפי74)

"דעתי מורכבת. מצד אחד, אין שפה חיה בלי השאלות ובלי השפעות משפות אחרות, מצד שני, יש הרבה ביטויים שבאים מאנגלית ופשוט או לא נשמעים טוב בעברית או מיותרים. אני לא מבין למה צריך לומר "קיבל רגליים קרות" כאשר בעברית יש "פיק ברכיים", ו"מורך לב", והמון ביטויים דומים שמנצלים איברים אחרים מהגוף. ו"עושה היגיון", לי לפחות עושה חררה, ואני יודע שזה ביטוי ישן ולא תקני. ברור שלהסתגלות יש חלק במוכנות שלנו לקבל ביטוי כזה או אחר. אבל כל הצירופים שהזכרת נשמעים רע בעברית ונראים לי מיותרים".

האם תסכים איתי, שהמגדר בשפה העברית מיותר? (egpd)

"דעתי היא שלכל שפה חוקים משלה וצריך לכבד את החוקים. שום צרפתי לא יאמר על הים שהוא "סוער" כיוון שבצרפתית הים סוערת. טעות כזו לא תיתכן בצרפתית. והכיסא הוא לא שבורה אלא שבור ואם מדובר בשני כיסאות אז שניהם שבורים ולא שתיהן. התשובה הנכונה לדעתי לשאלת המגדר היא הרבה פעמים - "ככה!" כי ככה אומרים את זה בעברית!".

החבר שלי אמר לי כי אתה, עלי, רומנטיקן מהזן הישן. זן ההולך ונכחד. האם בעיני עצמך אתה כזה? מה לדעתך קורה בתקופה הנוכחית שלא מצמיחה לנו רומנטיקנים (כמו פעם)? האם אלה מוראות החיים, או אולי החומרנות ההולכת ופושה? (גת)

"קשה לי לדעת או לומר על עצמי שאני רומנטיקן.

עלי מוהר

כשאומרים לי את זה, אני קצת נבהל, וזה לא נשמע לי כיתרון גדול, אבל כנראה יש לי איזו עמדה רומנטית ביחס לחיים. עם זאת, כל רומנטיקן רוצה בסתר ליבו להפוך לקלאסיקון.

ייתכן שהתקופה היא לא אידיאלית לרומנטיקנים, גם בגלל החומרנות, גם בגלל האלימות, ולכן יש לקוות שהם צומחים ברגע זה במסתרים".

בתור זמר לא מקצועי, אתה מצטרד לפני הופעות? (לילבס)

"לשיר אני מאוד אוהב ולשיר שירים שלי זה אולי נסלח, אבל בהתחלה - לפני 8 שנים - זה היה מאוד מפחיד ומצריד. עכשיו, המצב יותר טוב".

האם אתה חושב שהפזמונאים כבר נעלמו מהעולם? למה זה קורה? (אריאל דיין)

"מה שקרה הוא שרוב האנשים שהם לא זמרים מקצועיים כותבים לעצמם את השירים בלי להיות כותבים מקצועיים, ובכל זאת יוצאים שירים יפים מאוד. הכוונה היא שמאז שנות השישים והשבעים כל השטח הזה הוא יותר דמוקרטי. לוקחים גיטרה, מקימים להקה, כותבים. ולכן כותבי טקסטים מקצועיים הם אולי נדירים יותר".

מה דעתך על מצב המוזיקה הישראלית (החדשה) כיום? על מי מהכותבים הצעירים, יותר או פחות, שמת עין? (ניצן)

"אין לי דעה מגובשת בנושא. האם אביתר בנאי צעיר? אם כן, אז הוא מאוד מוכשר. אהבתי גם את שב"ק ס', ביחוד את שירם "נופל וקם נופל וקם" וגם "הדג נחש" מנגנים יפה. והצעיר מכולם - אלון אולארצ'יק".

כמי שגדל עם שם יוצא דופן - מה יחסך לשמות יוצאי דופן לילדים? (לילבס)

"שם יוצא דופן יכול לפעמים להקשות, אם כי כבר לא מפריע לי שקוראים לי עלי בפתח, רק בשדה התעופה, מאז שהחמירו את הבדיקות קשה לי לפעמים עם אנשי ביטחון שלא מכירים את הטורים שלי, ומתחילים לשאול אותי כמה ילדים יש לי, בתקווה שאני אגיד "עזיז, לטיפה, חמיד, מחמוד וסלאח". האמת היא שאני אוהב שמות מהתנ"ך ויש לי גם בעיה מסוימת כשקוראים לילדה יוסק'ה. תודה שאירחתם אותי. היה נעים מאוד".

• נפרדים מעלי מוהר בפורום השפה העברית ובפורום כדורגל