הכל אנשים
העונה ה-13 של "הישרדות" ממשיכה להעלות את הרף, ולא רק שהיא לא הולכת ודועכת, אלא שהיא אפילו משתבחת. סמדר שילוני לא מסכימה להתפנות מהאי
מבוגרים תמיד יחפשו דרך לשחק. ויש סיבה לזה שהעונה ה-13 של "הישרדות" היא אחד מ'המשחקים למבוגרים' הכי טובים שקורים כרגע על המסך. זאת אחת העונות הכי מוצלחות בהיסטוריה של הסדרה. כל פרק שנגמר משאיר אותי מייבבת ברמה כזאת או אחרת, נועצת ידיים במסעד של הספה, לוקחת אוויר לרגע בקטעים "פרום אאוור נקסט אפיזוד". זאת אחת התוכניות היחידות שאני מוצאת את הזמן לצפות בה גם אם אין לי זמן לנשום, אולי כי במהלך התוכנית אני לא נושמת ממילא.
העונה הזאת התחילה תחת מטריית הפרובוקצייה העדתית, משהו כמו מרוקאי, פרסי, פולני ודור-שמיני-בארץ נתקעו על אי בודד. זה לא כל כך הביא את הסחורה ברמה של ההשמצות או הדעות הקדומות, אבל אולי בשלב מסוים ירצה מישהו לתת את הדעת לעובדה שהלבנים הבטלנים על האי הולכים ונכחדים, לטובת ההיספאנים, האפרו-אמריקנים והאסייתים. מה שחשוב בינתיים הוא שהאנשים הטובים נשארים, וזה גם הכוח של הסדרה.
תנו לאוזי לנצח
אני לא אפול ברצפה אם יתברר שגם פה מדובר במניפולציה של עריכה, שמתעסקת לכם בעדינות במוח. כשהפקה יודעת מי ילך הביתה, העורכים מוציאים אותו הכי מעפאן באותו הפרק, ואנחנו נשארים עם התחושה שהברירה הטבעית של הסדרה עושה את העבודה. בכל מקרה אני נשאבת פנימה ברצון, במיוחד לעונה הזאת. לפעמים אני נזכרת בתמהון שמסביב למתחרים האלה, שלבושים בסמרטוטים מינימליים, הולכים ומאבדים במשקל ואוכלים רק דגים וקוקוס, מתרוצץ צוות טכני מצ'וכלל שמתעד את כל האינטריגות, התחבולות והבכי. לרוב אני מעדיפה לשכוח, ולהעמיד פנים שגם אני על האי, במחנה 'תנועת הנוער' שנמשך נצח, מתחרה באתגרי 'קח סיכון' למתקדמים, ורבה עם כולם על מי יקושש עצים ומי יביא את המים.
הפקת הסדרה הולכת ומשתבחת מעונה לעונה. נותנת פוש עדין לגלגלי השיניים של הבלגאן החברתי שמתרחש שם ממילא, כמו בכל מקום שיש בו שלושה אנשים ומעלה. היא מלבה את היצרים (או במילים אחרות – מסכסכת), ויוצרת סערות שטורפות פעם אחר פעם את הקלפים על האי. השנה היא אפשרה למתחרים לערוק משבט אחד לשני; עיכבה את האיחוד כדי להימנע מרוטינה צפויה, הדיחה שני אנשים במועצת שבט במקום אחד ואפשרה לשבט אחד להיות נוכח בישיבת ההדחה של השבט השני. תוסיפו את זה לאי הגלות מהעונה הקודמת ותקבלו את המים הכי רותחים בסיר הקאניבלי הטלוויזיוני הזה, שהמתחרים יעשו הכל כדי להמשיך ולהתבשל בתוכו.
אבל הודות למתמודדים העבודה של ההפקה העונה קלה במיוחד. ההתנהלות על האי מכילה את כל המרכיבים של סיפור טוב: קבוצת אנדרדוג שמנצחת כנגד כל הסיכויים, בוגדים שאוכלים אותה, סינדרלות שמאכילות אבק את ה'אול אמריקן פרינסס', עריקים ששבים הביתה, ובעיקר אנשים שיודעים ונהנים לתחוב את הידיים שלהם אל תוך הג'יפה ולשחק את המשחק, ובתבונה, אם יורשה לי להעיר. בניסוי הסוציולוגי המושכל הזה שנקרא "הישרדות" משתלבים שני אלמנטים כמעט מנוגדים שמחזיקים את התוכנית: משחק חכם, שמצריך ראייה קדימה, עמידות ושיקולים קרים, מול סיטואציות יצריות, הזדהות מיידית כמעט שנוצרת אצל הצופה, ומתמודדים שלוקחים את ההתפתחויות ברמה האישית. וזה כולל אותי. ואולי זה הזמן להבהיר לאנשים שם למעלה, שאני לא חושבת שאני אוכל לסלוח לכם אי פעם, אם אוזי לא ינצח את המשחק. אוזי רולז!!!!!!!1
"הישרדות 13: איי קוק", בכל יום ד', 22:00, "יס סטארז".
