שתף קטע נבחר

למי עדיף להיתפס מסיע פלסטינים?

חסן צבח, מובטל בן 44 ואב לארבעה, נתפס מסיע פלסטינים ונשלח למאסר של 31 ימים בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקל. יעקב כהן מהרצליה נתפס מסיע פלסטיני ונענש בחצי שנת מאסר, מאסר על תנאי וקנס של 3,500 שקל. טלי לטוביצקי, מרצה באוניברסיטה בת 30, גם כן נתפסה מסיעה פלסטיני אך קיבלה עבודות ציבור, ללא הרשעה. לשיפוטכם

איזה עונש מטיל בית המשפט על "בוזגלו" כאשר הוא יעמוד לדין בגין עבירה על חוק הכניסה לישראל (ניסיון להבריח אזרחים למדינה, ללא אישור)? נכון, ברוב הפעמים הוא יורשע ויקבל מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. אבל מה תקבל מרצה באוניברסיטה וחברה באקדמיה, שאף דואגת לתרום עשרת אלפים שקל לפני גזר הדין? נכון, שעות עבודה לתועלת הציבור מבלי כתם ההרשעה. מוזר.

 

חסן צבח בן 44 ואב לארבעה, הועמד לדין בבית משפט השלום בכפר סבא על הסעה של שני פלסטינים. צבח, מובטל שמתפרנס מקצבת ילדים ועבודות מזדמנות, ללא עבר פלילי, הודה במיוחס לו, הורשע והביע חרטה בבית המשפט - אך זה לא עזר לו הרבה. השופטת נאווה בכור קבעה בגזר הדין שניתן בחודש דצמבר 2006 כי מעשיו של צבח היוו סיכון לבטחון תושבי ישראל, גם במישור הביטחוני וגם במישור הפלילי.

 

"חומרת העונשים הנגזרים על עבריינים על חוק הכניסה לישראל נגזרת מהנפיצות הבטחונית השוררת בישראל והחובה בנקיטת החמרה עם עבריינים אלה לצורך הרתעתם והרתעת עבריינים בכוח", קבעה השופטת והחליטה לגזור על צבח 31 ימי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 שקל.

 

גם יעקב כהן מהרצליה לא יצא בזול מתיק על הסעה של פלסטיני. כהן, שלו עבר פלילי - אך לא בעבירות חוק הכניסה לישראל, הורשע בגין הסעת פלסטיני. הוא לקח אחריות על מעשיו, הבין את חומרתן והביע חרטה. חרף חובותיו הכספיים וקיומו של צו פינוי מביתו, למרות שטען כי הסיע פלסטיני שהיה ברשותו בעבר אישור שהייה בישראל ועל אף ששירות המבחן המליץ להסתפק בעונש של שעות עבודה לתועלת הציבור - החליטה השופטת בכור להחמיר איתו וגזרה עליו חצי שנת מאסר בפועל, שאם יתאפשר תרוצה בעבודות שירות.

 

עוד נגזרו עליו חצי שנת מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה לחמישה חודשים וקנס בסך 3,500 שקל. השופטת הזכירה בגזר דינה פסקי דין של בית משפט העליון, שקוראים להחמיר עם מי שעובר עבירות על חוק הכניסה לישראל.

 

עתיד מזהיר, עונש זהיר

אבל מתברר שישנם נאשמים שבית המשפט מגלה התחשבות כלפיהם, לפני שהוא מרשיע אותם. אתמול (ג') ניתן בבית משפט השלום בכפר סבא גזר דינה של טלי לטוביצקי, בת 30 מתל אביב. מהתיק עולה כי לטוביצקי נסעה לשטחי הרשות לסייע במסיק זיתים למשפחה פלסטינית, שהיא חברה של משפחתה. בדרך חזרה היא הסיע את בן המשפחה, שעליו העידה ש"שהוא כמו אח שלי", אך הם נעצרו במחסום הכניסה לישראל. בעקבות זאת, לטוביצקי הואשמה והורשעה בסיוע לנסיון כניסה לישראל.

 

לאחר הרשעתה בבית משפט הופנתה לטוביצקי לשירות המבחן, שהמליץ להטיל עליה שעות עבודות ציבור ולא להרשיעה כדי שלא לפגוע בעתידה. שירות המבחן אף הביא את דבריו של ראש המחלקה לספרות עברית בבן גוריון, שסיפר על "צעירה מוכשרת, חוקרת צעירה שמזומן לה עתיד מזהיר". כמו כן צוין בפני בית המשפט כי לטוביצקי כבר זכתה במספר פרסים יוקרתיים.

 

לטוביצקי, כך מתברר, היא חברה באקדמיה של אוניברסיטת בן גוריון, לומדת לתואר שלישי, מרצה נערצת על ידי הסטודנטים ואף מייצגת בכנסים בחו"ל את המדינה. לפני הדיון על ביטול ההרשעה דאגה לטוביצקי לתרום עשרת אלף שקלים מיוזמתה לאגודה למלחמה בסרטן, כמעין עונש עצמי.

 

בדיון בבית המשפט הביעה התביעה התנגדות להמלצת שירות המבחן ודרשה להתיר את הרשעתה על כנה. אלא שהשופט חנוך פדר מבית משפט השלום החליט לבטל את ההרשעה והטיל עליה 500 שעות עבודה לתועלת הציבור. בעוד שהשופטים שגוזרים עונש מאסר בפועל מציינים את החומרה שבמעשים, השופט פדר כתב כי למרות שציין בעבר את חומרת העבירות מסוג זה, הוא ציין מקרים שבית משפט העליון אמר שיש להתחשב במי שזאת העבירה הראשונה שלו, ובמידת השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

 

סניגורה של לטוביצקי, עו"ד רוני הרניק, מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה אמיצה של בית המשפט, צריך גם לדעת לצייר את הקו התחתון של ההרשעה. מקרה זה הוא על גבול אי ההבנה, כשהנאשמת, בעלת אוריינטציה בטחונית מובהקת ושירתה במערכת הבטחון שירות יוצא דופן למדינה רוב החייה הבוגרים. בנסיבות המקרה לא הוכנס שב"ח לישראל".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מעצר שב"חים
מעצר שב"חים
צילום: א.א
מחסומים בדרך לישראל. ארכיון
מחסומים בדרך לישראל. ארכיון
צילום: גיל יוחנן
מומלצים