"אני רוצה לנסות דברים חדשים""

יובל, העזר כנגדי בשנתיים וחצי האחרונות, זימן אותי לא מזמן לשיחת זוגיות צפופה. אמנם לא ציפיתי לטבעת, כי יחסינו היו מבולבלים קמעה לאחרונה, אבל בטח שלא לשיחת "זה לא שאני לא אוהב אותך יותר אבל...". כן, נפרדנו. הוא רוצה חופש, רוצה לפגוש בחורות חדשות, לא רוצה אותי.

בחורה נורמאלית הייתה מכנסת את "פורום החווה" הפרטי שלה עם המון שוקולד (מריר, בטח שמריר), טישואים ולוח מטרה עם התמונה שלו. מזל שאיני כזאת, כך שאני יכולה להפוך את הבעיות שלי לכתבה, למצוא אחיות לצרה ולקבל עצות ממביני עניין. מיכל (25), סטודנטית למשפטים וסוציולוגיה מירושלים, דווקא מבינה את האקס שלי. אחרי שבע שנות חברות היא החליטה לחתוך את הקשר עם אורן, שאותו הכירה לפני הצבא ואפילו טיילה איתו בדרום אמריקה.

"נמאס לי", היא מנמקת. "התחלתי להיחנק. כולם אמרו שאנחנו צריכים להתחיל לתכנן חתונה, ובינינו התחלנו לדבר על ילדים ושמות. אבל מצאתי את עצמי מפנטזת איך זה יהיה להיות חברה של מישהו אחר, האם יהיה מוזר להתפשט לפניו והאם אוכל לאהוב שוב בעוצמות כאלה".

אז מה עשית?

"אמרתי לו שאני חייבת זמן לעצמי, לגלות מה אני אוהבת ואם הוא מי שאני רוצה לבלות איתו את שארית חיי. הוא היה בהלם והבהיר לי שאני לא יכולה לצאת לעשות סיבוב טעימות ולחזור אליו, מבחינתו אם זה נגמר זה סופי. כאב לי לשמוע את זה, אבל הבנתי אותו. הוא הרגיש שהמסלול שלנו בטוח: נסיים את הלימודים ויאללה, חתונה וילדים - מה שכמובן עוד יותר הלחיץ אותי. חשוב לי לציין שלא הפסקתי לאהוב אותו לרגע, זה בכלל לא היה קשור אליו אלא אליי. פשוט מצאתי את עצמי בגיל 25 עם ניסיון רומנטי די מצומצם, והכרתי את עצמי רק דרך פרספקטיבה של מישהו אחד.

"אחרי שנפרדנו טעמתי מכל מה שיש לחיים להציע. בהתחלה הרגשתי שאני משלימה את גיל 19 שפספסתי. הכרתי גברים חדשים, וחברים שפחדו להתקרב כשאורן היה בתמונה התחילו לבלות איתי יותר. גיליתי איך החיים בלי בן זוג קבוע, איך זה שסופי השבוע שלך לא סגורים הרמטית, ולמדתי על עצמי דברים שלא הייתי יודעת אם הייתי נשארת באותה מערכת יחסים, מיוחדת ככל שתהיה".

רק תירוץ

אבל לפעמים הצורך לנסות דברים אחרים הוא רק תירוץ. לרותם (שם בדוי), תל אביבית בת 28, היה חבר אהוב ביותר מגיל 18 עד 22, ואז היא החליטה להיפרד ממנו כדי לחוות סטוצים, נסיעה עצמאית לחו"ל, מגורים לבד במקום זר ושאר ריגושים. רק היום, ממרחק של זמן, היא מבינה שאלו לא היו הגורמים היחידים לפרידה.

"היה לי חשוב להיפתח לעולם ולהכיר לא רק בני זוג חדשים, אלא גם עוד ידידים וחברות, וכשאת בזוגיות קבועה הצורך שלך בעוד אנשים קטן יותר. לכן הסיבה הרשמית לפרידה, מה שסיפרתי לעצמי ולו, הייתה שאני רוצה לחוות דברים ולהכיר אנשים.

"אבל יש עוד סיבה, והיא שבעצם די נגמר שם משהו. ההתלהבות ירדה, לא התחשק לי לשכב איתו ומצאתי את עצמי פוזלת לצדדים. היו לי חברות שאמרו שאם הייתי אוהבת אותו באמת - לא היה לי דחף לעשות דברים בלעדיו".

אז יכול להיות שהרצון להתנסות בדברים חדשים היה מסווה לדברים שהפריעו לך?

"זו שאלה מעניינת שאין עליה תשובה. יכול להיות שזה פשוט לא היה זה. כי אם כן - היינו מתאמצים ושורדים את התקופה הזאת. עובדה שכשיזמתי חידוש של הקשר, אחרי כמה שנים, לא הצלחנו לשחזר את הקסם. עד היום אני שואלת את עצמי בוקר, צהריים וערב אם נפגשנו מוקדם מדי, והשאלה הזאת כנראה תישאר פתוחה לנצח".

יעל דורון, פסיכולוגית, מטפלת אישית וזוגית ומנהלת מכון "זוגות", מאשרת שלעיתים מאחורי הפרידה מסתתרות בעיות אחרות. "אם מישהו רוצה שינוי, סימן שמשהו חסר", היא אומרת. "בני האדם בנויים כך שהם לא מחפשים שינויים מהסוג הזה כשטוב להם. פרויד טען שבטבע יש חתירה לשיווי משקל – הומיאוסטזיס. אנשים רוצים להישאר במצב מאוזן ויציב ויעשו כך כל זמן שטוב להם.

"לפעמים יש בעיות שבני הזוג לא מודעים אליהן, בעיות ידועות שלא רוצים לדבר עליהן, או שחושבים שאי שאפשר לפתור אותן. יחד עם זאת, צריך לסייג את הדברים: השינוי שאנשים מחפשים לא בהכרח מעיד על בעייתיות בקשר. מי שמרגיש שלא מיצה את עצמו לבד לפני שהפך לזוג ירגיש שמשהו חסר לו בלי קשר לאיכות הקשר".

אבל איך אפשר לדעת אם כדאי להתאמץ ולעבוד על הקשיים? איך אני אדע ש"זה זה" אם אין לי למה להשוות?

"גם בלי השוואה לאחרים, השאלה אם הבחור שלך הוא 'האיש הנכון' היא שאלה קשה, שלפעמים לוקח זמן לענות עליה. התשובה לא טמונה בהשוואה לאחרים אלא בהרגשה הפנימית: מה הוא עושה לך? מה יש בקשר? מה חסר? מה אפשר לשנות ועל מה צריך להתפשר? כדאי לזכור שבבסיס כל בחירה שלנו עומד ויתור. במערכת יחסים ארוכה אנחנו מוותרים על התענוגות, האמיתיים או המדומיינים, לגבי מה שיש 'בחוץ'.

"הייחוד של הקשר המשמעותי הראשון הוא דווקא בהיותו נטול השוואות לעבר, אבל לאחר תקופה ממושכת, אם אחד מהצדדים מרגיש שאולי הוא מפסיד משהו, העובדה שאין בסיס להשוואה עומדת לרועץ. ספק עשוי להתעורר כבר אחרי כמה חודשים או שנה, כשנכנסת לקשר שגרה, שהיא חלק מכל קשר, ואיתה גם יורדת תדירות הסקס. אבל לא פעם הספקות מתעוררים רק שנים ארוכות אחר כך".

אולי דווקא כשמדובר בקשר משמעותי אנשים מעזים להטיל ספק, בהנחה שיוכלו להתחרט ולחזור לבן הזוג

"מותר להתחרט תמיד, אבל לא תמיד אפשר לתקן. יכול להיות שמחיר הבדיקה הוא שהקשר ילך לאיבוד. זה סיכון שלוקחים כשהולכים".

דורון מציינת זרז פרידות נוסף: "כשהקשר מעמיק מתווספים עוד אנשים למעגל הקרוב: בני משפחה וחברים משותפים. עם הזמן הם הופכים לאחד השיקולים אם להישאר בקשר או לעזוב".

ולמרות זאת, דורון מזכירה שלא כולם להוטים לנסות דברים חדשים: "יש אנשים שרוצים להמשיך לאכול את אותו האוכל שנים, לצפות באותה סדרת טלוויזיה ולהישאר באותה עבודה. הם מרגישים בטוחים בשגרה, ומה שקיים בכל תחומי החיים מתבטא גם בזוגיות".

דרוש חבר, ניסיון הכרחי

לפעמים נדמה שמקור הפרידות האלו הוא מוסכמה חברתית חילונית מודרנית, שלפיה לא מתחתנים עם בן הזוג הראשון, שווה ככל שיהיה. עלמה, למשל, בת 23, מאמינה שהחבר שלה נפרד ממנה רק כדי להוסיף עוד כמה בנות לקורות החיים שלו.

"כשנפגשנו הייתי אחרי שתי מערכות יחסים רציניות ואני הייתי החברה הראשונה שלו", היא מספרת. "אחרי שלוש שנים הוא החליט שהוא רוצה 'לעשות שטויות'. בהתחלה הרגשתי אשמה, חשבתי שאולי שעממתי אותו. אחר כך כעסתי. היינו ביחד שלוש שנים, מה קרה שהוא נזכר? עכשיו אני מבינה שהוא לא רצה שברזומה שלו יהיה רשום רק השם שלי, כי ככה הוא מרגיש פחות גבר. העובדה שלי יש יותר ניסיון ממנו איימה עליו" .

"השוני במקום בחיים עלול לאיים על אחד הצדדים", מאשרת ד"ר צאלה זרבין, פסיכולוגית ופסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש של שירותי בריאות כללית ברמת גן. "הצד הפחות מנוסה עלול לפחד שהוא מפספס משהו. הוא גילה משהו חדש וטוב, אז למה לא לנסות את זה עם אנשים אחרים? לצד המנוסה, לעומת זאת, יש יותר ידע לגבי מה שהוא רוצה והוא מרגיש בשל למערכת יחסים ארוכת טווח.

"ההרגשה היא אישית ולא בטוח שהיא הדבר היחיד שמכריע לכאן ולכאן, אבל בן זוג שרוצה להתקדם מהר בקשר יכול להרתיע את בן הזוג האיטי, או להיפך. השחיקה בגילאים צעירים איטית יחסית, אך לעומת זאת גם הבשלות לעמוד בשחיקה קטנה יותר. הציפיות מהזוגיות גבוהות, ומצד שני רובנו עדיין לא מוכנים לחיים משותפים ולקביעות, כך שהצורך בביטחון מתחרה ביצר ההרפתקנות".

אז מה קובע את תוחלת החיים של הקשר?

"שילוב של הרבה דברים: טיבו של הקשר, אורך הנשימה של בני הזוג, הציפיות שלהם, השלב בו הם נמצאים בחייהם והנסיבות החברתיות. למרות שכל קשר הוא אחר, הסיכוי שקשר ראשון יהיה האחרון הוא קטן. הפרידה היא כמעט חלק ממהות הקשר, והשאלה היא תוך כמה זמן זה יקרה. כשמדובר באהבה ראשונה האוהבים מבשילים ביחד, אבל גם כל אחד לחוד, ומה שהתאים בהתחלה לא בהכרח מתאים גם בהמשך".

ואילו דורון מצביעה על פרדוקס: "מצד אחד החברה הישראלית דוחפת אותנו לזוגיות. גם כיום, כששליש מהזוגות שמתחתנים מתגרשים, חצי מהם חוזרים ומתחתנים – כלומר, עדיין יש אמונה גדולה במודל הנישואים. מאידך, החברה דוחפת אותנו להישגיות ומחנכים אותנו לשאוף ליותר - יותר כסף, יותר אושר. חז"ל אמרו 'איזהו עשיר? השמח בחלקו', והיום התפיסה היא לא להסתפק במה שיש, כי זה 'בינוני'. התפיסה הזו עשויה להיכנס גם לתוך הקשרים: האם הקשר שיש לי הוא 'הכי טוב שיש', או שאפשר להשיג 'יותר?".

והאמת היא שגם בעקבות פרידה אפשר להשיג יותר, זה מה שהופתעתי לגלות לאחרונה. אחרי שהתגברתי על ההלם הראשוני החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהפוך לרווקה הוללת. מסתבר שיש מספיק גברים שכבר צברו "רזומה" בחיים והם יכולים להיות הרפתקאה נהדרת.