שירו שיר שיר שיר

"איך מתגלגלת הגלות לגבורה". ד"ר ברוך בן יהודה (ערוץ 1)

בתחילת המאה ה-20 גימנסיה הרצליה היתה המוסד החינוכי המרכזי בתל אביב הקטנה ובית ספר בעל קול תרבותי ייחודי שהדהד ברחבי היישוב כולו. אין ספק שלגימנסיה היתה תרומה גדולה לעובדה שהמוסיקה החלה לשחק תפקיד מכריע בחינוך העברי של אותה תקופה. היתה בה מקהלה ותזמורת שונות ומי שניצח על כל אלה היה חנינא קרצ'בסקי, המורה הפורה והאהוב למוסיקה שהיה גם מלחין, מעבד ומפיק.

היו בגימנסיה מורים אחרים למוסיקה, אבל קרצ'בסקי היה מורה של גדולות ונצורות ונראה שבהשפעתו הישירה הפכה הזמרה העברית לפסקול של הציונות, ולא היה צליל מכריע ובולט בפסקול הזה מהשיר "פה בארץ חמדת אבות".

את "פה בארץ חמדת אבות" יצר חנינא קרצ'בסקי בחופשת פסח 1922 כשיר לכת לכבוד הטיול השנתי של תלמידי הגימנסיה למטולה. המורה ישראל דושמן, אחד המחנכים בה, כתב את המלים. השניים נטלו שיר על חורבן וצער גלות האומה שכתב מוריס רוזנפלד ("גולעס מארש","מצעד הגלות"), מחקו את הייאוש הנצור בו והפכוהו למארש של תקווה כדי שיפאר את השינוי שעבר העם היהודי בהגיעו למולדתו.

השיר הפך להמנון הגימנסיה וללהיט העברי הראשון שכבש גם את הקהילות שמעבר לים. זו היתה ראשיתה של שירה חדשה שניסתה להתעצב בדמותו ולעצב את רוחו של עם מחודש. "פה נחיה ופה ניצור, חיי זהר חיי דרור", הבטיח השיר. "ובכן, איך מתגלגלת הגלות לגבורה", יאמר לימים מנהל הגימנסיה ד"ר ברוך בן יהודה על ההימנון הסוחף שנכתב בבית ספרו. 

ד"ר ברוך בן יהודה ז"ל (אביה של נתיבה בן יהודה, אין קשר לאליעזר בן יהודה), מורה למתמטיקה והמנהל המיתולוגי של הגמנסיה, הופיע בשנת 1974 בתוכנית "שרתי לך ארצי" בהנחיית דן אלמגור ומתעד המוסיקה העברית אליהו הכהן. בקטע שלפניכם הוא מתאר כיצד נולד השיר ואיך התפרסם."עלי להגיד לכם כי כעבור שנה לא יותר, שרה כל הארץ 'פה בארץ חמדת אבות'", אומר בן יהודה, "ולא עברו שנים רבות וכל הגלות היהודית ובכל העולם שרו 'פה בארץ חמדת אבות'".

קרצ'בסקי התאבד כשהיה בן 49. ד"ר בן יהודה קרא לבתו האמצעית צלילה, לזכרו.

• את כל התוכניות מתוך "כך היה" ניתן למצוא באתר רשות השידור
• לקטע הקודם מתוך "כך היה" החתול שמיל שמן כמו פיל