זהירות, תופעת הסַבּוּבּיזם מדבקת

"לפני שנתיים חזרתי מטיול בהודו. אלה היו ימי ההתנתקות ואני זוכרת שישבתי באוטו, בפקקים, היה לי חם ובכל מקום ראיתי רק מחאה וייאוש", נזכרת רוני פיבלוביץ (24), סטודנטית לניהול באוניברסיטת בן-גוריון איך החליטה לנער את שריר האופטימיות בגופה. "חשבתי לעצמי באותו רגע שחייבים, פשוט חייבים, להתעודד. הרעיון המקורי היה ליצור גרסה חילונית של מדבקת 'נ נח נחמן מאומן' - וכך הסטיקר 'הכל סבוב חבוב' בא אל העולם". פיבלוביץ הלומת הפקקים שבה הביתה, שירטטה בקווים גסים את דמותו של הסבוב, פנתה לגרפיקאית ובהמשך הנפיקה כ-10,000 סטיקרים מעוררי חיוך שמימנה מכספה. וככה, תוך כמה ימים, נוצר הסַבּוּבּיזם. 

תנועת הסבוביזם יוצאת לדרך 

ספק אם האקדמיה ללשון תאשר את הלקסיקון החדש שהגתה, אך לזכותה של פיבלוביץ ייאמר שהקדישה למילים שטבעה לא מעט מחשבה. "השאלה הראשונה ששואלים אותי תמיד היא 'מה זה סבוב?'. הרעיון היה ליצור מילה שלא קיימת עדיין בשפה העברית, כזו שתהיה נקייה מקונוטציות ותאפשר לכל-אחד להתאים לה את הפרשנות שלו", היא מבהירה בחיוך. "השורש של המילה נטוע במילה סבבה, אז במובן הזה כבר יש לה הקשר חיובי, אבל זו עדיין מילה שכולם יכולים לעשות בה שימוש חופשי".

את המילה החדשה שהוטבעה על גבי סטיקרים, יצאו להפיץ פיבלוביץ וקומץ מחבריה ברחובות. להפתעתם, פרץ האופטימיות האותנטי נתקל בסדרת גבות מורמות. "בהתחלה אנשים ממש לא הבינו מה אני רוצה מהם", היא משחזרת. "הייתי צריכה לשכנע אותם שאין פה פרסום או כוונת רווח, רק רצון להעלות חיוך

על פניהם. החזון שלנו היה רק שכל מי שמדביק את הסטיקר יגיד 'אני ישראלי שאוהב לחיות פה', זה הכל, אבל אנשים היו בטוחים שאני מרוויחה מכך כסף. אחד מהם אפילו אמר לי שלדעתו אני צריכה לשלם לו כדי שידביק את הסטיקר".

בהמשך, לאחר שגברה על הספקנים וחילקה את כל הסטיקרים, פיבלוביץ החלה להפנים את כוחה של המדיה והחליטה לקחת את הסבוביזם צעד אחד קדימה. הגרפיקאית מאיה משל, שעיצבה עימה את הסטיקר הראשון, סייעה בעיצובם של הבאים בסדרה.  בהדרגה נבנה גם אתר אינטרנט הנושא את הכותרת "מילים משפיעות" ומנקז אליו את כל הסבוביסטים המכורים. "התחלתי לקבל מיילים מאנשים שהתלהבו ואמרו שהם מבינים את המסר ומסכימים איתו, וזה דחף אותי להמשיך", פיבלוביץ מסבירה. "לקראת יום העצמאות הוצאתי סטיקר עם המשפט 'אני ישראלי סבוב', שפירושו אני הישראלי החדש, שגם הוא הצליח להעלות חיוך על פנים רבות". 

דרוש: זהבי חייכני - לא עצבני  

ומה הלאה? פיבלוביץ מודה כי "מאז שהפרויקט החל הוצאתי מכיסי אלפי שקלים ואינני מרוויחה מכך כלום, אבל אמשיך כל עוד העשייה תהיה מהנה". במקביל לפניות רבות שקיבלה מסבובים וחבובים רבים, היא מקפידה להנפיק סטיקרים נוספים שבכולם מככבת דמות הסבוב. "סטיקר שאני גאה בו במיוחד כולל גרסה נשית של הסבוב עם הכיתוב 'כמו שאת זה הכי סבוב'. הרעיון הוא לשדר לנשים שהם מצוינות כמו שהן - ושהן לא צריכות להשתנות בשביל החברה", היא אומרת. "הפניתי את זה כנגד האנורקסיה, הניתוחים וכל השינויים שנשים כופות על עצמן".

פיבלוביץ, מאמינה גדולה בכוחן של מילים, חולמת לגייס את המדיה לטובת הנושא ולהפיץ את בשורת הסבוביזם בארץ ובעולם. "החזון הוא לגייס אנשים כמו יהונתן גפן או נתן זהבי - אנשים שמשפיעים עלינו במילותיהם ובדרך-כלל משתמשים בהן לתיאורים שליליים של המציאות - לטובת הפרויקט. מה יש? שיהונתן גפן יכתוב פעם אחת שדווקא טוב פה, או שנתן זהבי יגיד כמה מילים חיוביות ולא יתמקד רק בכמה חרא לחיות כאן".

זירה נחשקת נוספת היא זירת הפרסום. "התחלתי לחשוב על תערוכת פרסום חיובי, שאותה אנסה לערוך בשיתוף עם בתי ספר לקופירייטינג. המטרה היא ללמד פרסומאים לעתיד כיצד להפיץ מסרים חיוביים". בינתיים, עד שהסבוביזם יכבוש את המדינה, פיבלוביץ מסתפקת בשגרירים של רצון טוב שמפיצים את הסטיקרים בכל העולם (דגימות? מימינכם) ומשגרת מסר של רצון טוב. "כל מה שאנו זקוקים לו הוא עוד אנשים שיצטרפו לנסיעה, יכתבו לאתר, יעלו הצעות ויסייעו ביוזמות החברתיות שלנו", היא מסכמת.