שתף קטע נבחר

חשמל וצמחים: כך משקמים נחלים ומטהרים שפכים

באמצעות טכנולוגיה המשלבת שימוש בצמחי מים, חיידקים ותהליכים חשמליים שונים, ניתן לשפר את איכותם של מי השופכין ואפילו להקטין את ריכוזי המיקרו-מזהמים לרמה מינימלית ואף להעלימם

אגנים ירוקים מלאכותיים הם טכנולוגיה אקולוגית, אסטטית וידידותית לסביבה שמטרתה טיהור מים. בשיטה זו מוזרמים המים המזוהמים דרך ברכות רדודות ובהם צמחי מים וחצץ מסוגים שונים, כאשר תוך כדי מעבר המים דרך האגנים, מתרחשים בהם תהליכים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים, המביאים להרחקה של חלקיקים ומזהמים מומסים, וכתוצאה מכך לשיפור באיכות המים.

 

למשל, על פני המצע הצמחי והאבני, מתפתחת אוכלוסייה עשירה של מיקרואורגניזמים, המסוגלת לקלוט ולפרק חלק מהמזהמים לתוצרים בלתי רעילים. אמצעי נוסף המשתתף בתהליך הוא האלקטרופלוקולציה - התלכדות חשמלית - שיטה ייחודית לטיהור מים ושפכים עירוניים ותעשייתיים. מדובר בשיטה אלקטרוכימית שמשתמשת בזרם חשמלי להפרדת והרחקת מזהמים מוצקים ומומסים מן השפכים. השימוש בשיטה מונע את הצורך להוסיף כימיקלים למים, מה שמפחית את עלויות האנרגיה וההשקעה בטיפול במים בעשרות אחוזים.

 

השילוב של שתי השיטות המתקדמות למערכת טיהור אחת, מהווה טכנולוגיה חדשנית ישראלית ייחודית. האטרקטיביות של המערכת המשולבת נובעת מיכולתן לטפל בקולחים ביתיים באיכויות שונות וכמו כן במים ממקורות שונים דוגמת: מי שיטפונות, נקז חקלאי ושפכים תעשייתיים. ניתן להרכיב את המערכת מיחידות מודולריות בגדלים שונים, ועלות הבנייה, התפעול והתחזוקה זולות בהשוואה למערכות קונבנציונאליות לטיפול בשפכים. בנוסף לסילוק מזהמים, תורמת המערכת לנוף הסביבתי ולבתי גידול למאכלסי מים שונים ואף מאפשרת פעילות תיירותית.

 

22 בריכות מחקר

הפרויקט החל לפני כשנתיים עם הקמתה של מערכת מחקר בשטחו של מפעל טיהור השפכים של גוש דן (השפד"ן). מערכת המחקר כוללת 22 בריכות של אגנים ירוקים מטיפוסים שונים, ומשולבת עם מתקן אלקטרופלוקולציה. מערכת זו משמשת כפלטפורמה למחקרים ישראלים ובינלאומיים מתחומים שונים. המערכת הוקמה במימון המשרד לאיכות הסביבה של ממשלת איטליה בסיוע בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל-אביב.

 

טכנולוגיה זו מתאימה במיוחד לנחלי ישראל, הסובלים מהטיה של מקורות המים הנקיים והזרמה של קולחים באיכות בלתי מתאימה. הקולחים היוצאים ממפעלי הטיפול בשפכים (מט"ש) הפעילים כיום, אינם באיכות מתאימה לשיקום הנחלים. אולם העברתם דרך המערכת החדישה, יכולה לשפר את איכותם לרמה הנדרשת לשיקום אקולוגי.

 

כך שלמעשה לאגנים הירוקים תפקיד חשוב כתווך מפריד מפעלי הטיפול בשפכים לבין הנחל, גם כאשר האיכות הממוצעת של הקולחים המיוצרים על ידי המט"ש הינה טובה. זאת משום שמערכת אקולוגית של נחל רגישה ביותר לחריגות באיכות הקולחים. ניתן למתן או אפילו למנוע חריגות אלו באמצעות מערכת האגנים הירוקים. כך לדוגמה, המערכת החשמלית מצטיינת בהרחקת תרכובות זרחן שעלולות לגרום לגידול אצות והתדרדרות איכות המים בנחל.

 

המטרה: סילוק תכשירי רפואה והורמונים

מחקר חדשני המתקיים בימים אלו במערכת המחקר בשפד"ן, בוחן את יכולתה של טכנולוגיית האגנים הירוקים והאלקטרופלוקולציה לסילוק מיקרו-מזהמים. מדובר במגוון תרכובות הנמצאות בסביבה בריכוזים נמוכים עד כדי כך, שקיים קושי אנליטי לזהותם, דוגמת חומרים בעלי פעילות הורמונאלית ותכשירי רפואה. למיקרו-מזהמים עשויות להיות השפעות מזיקות גם בריכוזים נמוכים מאוד, והמודעות לנוכחותם בסביבה ולהשלכותיה, גדלה בשנים האחרונות בארץ ובעולם.

 

בשלב ראשון מתמקד המחקר בסילוק של מזהמים בעלי פעילות הורמונאלית נקבית (אסטרוגנים). האסטרוגנים הטבעיים (המיוצרים בגוף) והסינטטיים (שמקורם בגלולות למניעת היריון), מגיעים אל מפעלי טיהור השפכים עם הפרשות האדם. חלק גדול מההורמונים מורחק במפעל טיהור השפכים אך השאריות מוצאות את דרכן לסביבה ובכלל זה לנחלים.

 

כאשר נחשפים מאכלסי הנחל אל האסטרוגנים, גם אם לריכוזים נמוכים ביותר, חלים בהם שינויים במערכות הגוף הקשורות ברבייה. למשל, קיימות עדויות רבות על תופעה של הטיה זוויגית בדגים, המתבטאת בהיפוך מין של זכרים לנקבות. לפיכך, הרחקה של מיקרו-מזהמים כדוגמת חומרים בעלי פעילות הורמונאלית מהקולחים, הינה הכרחית.

 

השימוש במערכת אגנים ירוקים מבוסס ביסודו על תהליכים טבעיים המתקיימים בביצות. הטכנולוגיה נרתמה לטובת האדם כבר לפני כ - 50 שנה ובשנים האחרונות עברה אינטנסיפיקציה. הייחודיות שלה היא בהיותה ידידותית לסביבה, בעלותה הנמוכה יחסית ובתרומתה לנוף ולבתי גידול של מאכלסי המים. הייחודיות של המחקר המתבצע במערכת השפד"ן הוא בהתייחסות למיקרו-מזהמים, שחשיבותם כמזהמי הסביבה התבררה רק לאחרונה ובחיבורו לתהליך החשמלי החדשני.

 

על המחקר

עבודת המחקר מתבצעת על ידי הסטודנטים דנה מילשטיין ואלון ברש. דנה דוקטורנטית במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת''א בהנחיית פרופסור גזית ודר' אבישר מאוניברסיטת ת''א. אלון הוא סטודנט לתואר שני, בהנחייתו של פרופסור עדין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. 

 

  • תכנון והקמה של מערכת האגנים הירוקים בשפד"ן: "עפרה צמחי מים". שדרוג המערכת: "מורן יעוץ ופתוח", תכנון והרכבת מערכת האלקטרופלוקולציה: טריטקוב תעשיות מים, ישראל. מתאם הפרויקט הוא פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל-אביב, ועימו שותפים במחקרים השונים: פרופ' אבנר עדין מאוניברסיטה העברית, פרופ' רמי קרן וד"ר דרור מינץ מהמכון הוולקני וד"ר דרור אבישר מאוניברסיטת תל-אביב.

 

פרופ' אבנר עדין הוא חוקר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וחבר בוועדת ההיגוי של כנס ותערוכת WATEC Israel 2007

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איך מצילים את הנחלים? אילוסטרציה
איך מצילים את הנחלים? אילוסטרציה
צילום: אחיה ראב"ד
מומלצים