ביי, ביי ג'ינה
ג'ינה גלוקסן, נערת הרוק הייצוגית של "אמריקן איידול", לא ציפתה שתלך הביתה כה מוקדם. אבל יותר מזה היא הופתעה לדעת שיש מי שבוכה על לכתה גם בישראל. ראיון בלי אף מילה רעה על סנג'איה
אין הרבה צדק בניפוי של ג'ינה גלוקסן מ"אמריקן איידול" השבוע. נערת הרוק החייכנית בעצמה היתה בהלם מוחלט כשקראו בשמה. ומה הפלא? היא נבחרה לצפות לתוצאות במעמד המשפיל מכל: כאחת מהשלישייה שקיבלה הכי פחות הצבעות (מתוך 33 מיליון שנתקבלו במערכת התוכנית), יחד עם היילי ופיל, שניים שראויים היו ללכת לפניה וודאי יעזבו בתוכניות העוקבות (אלא אם כן נס יקרה ואמריקה תתעשת ותמחק את החיוך המפחיד של סנג'איה מהמסך).
"הייתי ממש מאוכזבת כי לא היתה נקודה בזמן בערב חמישי או בהכנות להופעה בערב רביעי שחשבתי שאלך הביתה", אמרה גלוקסן בשיחה עם עיתונאים מרחבי אמריקה ומ-ynet שנערכה ביום חמישי האחרון, כמה שעות אחרי שנתבשרה רעות. המתחרים נדרשו השבוע לעבוד עם הזמר הוותיק טוני בנט על קלאסיקות ג'אז אמריקאיות. היילי ופיל שרו רע, סנג'איה שר רע מאוד ונראה עם שיערו המגורז וחליפתו הלבנה כקפטן של איזו ספינה שוקעת. ג'ינה התמקמה במקום טוב באמצע ובכל זאת נבחרה לעזוב.
"הגענו למסקנה שאין לנו מושג מה אמריקה רוצה". ג'ינה נפרדת
לדבריה, היא חשבה שהיתה לה הופעה טובה ברביעי בערב: "הייתי ממש גאה בשיר שבחרתי ובדרך בה בחרתי להציג אותו. לכן לא חשבתי שאלך הביתה. אף פעם עוד לא קרה שהיתי מדורגת בשלושת המקומות התחתונים ובפעם הראשונה שזה קורה – אני הולכת הביתה, אז זה היה קשה".
כשהמנחה ראיין סיקרסט, הכריז שהיילי, שלאחרונה החלה מרכזת בחוכמה מבטים לרגליים שלה במקום אוזניים לקול שלה, נשארת בתחרות, הקהל הבין שיהיה עליו להיפרד מג'ינה וצעק: "בוז". "זה גרם לי להרגיש כל כך מבורכת לשמוע כל כך הרבה אהבה", אומרת גלוקסן. "את אף פעם לא יודעת כמה אנשים אוהבים אותך בקהל. בין כל השלטים: 'לקישה, מלינדה או ג'ורדן אנחנו אוהבים אותך' היו אחד או שניים שהיה כתוב עליהם 'ג'ינה יו רוק!' ואני ממש נוצרת אותם בליבי. כשהקהל קרא 'בוז' זה היה מתוק-מריר כי אני חברה טובה של היילי ואני שמחה שהיא נשארה שם, אבל הייתי שמחה לו גם אני הייתי נשארת שם".
בישראל, מדינה שמחבקת סוכריות רוק כמוה, היא תחסר מאוד, שכן צופים לא מעטים החלו לחבב את הזמרת בת ה-22 מנייפרוויל, אילינוי, להפתעתה הגמורה. כשהיא נשאלת אם שיערה שהתוכנית נצפית למדי גם בישראל ושיש בארץ הרחוקה כמה וכמה צופים שמבכים את לכתה, היא עונה בתדהמה: "לא היה לי שמץ של מושג, אז כן, אני מאוד מאוד מופתעת! אמרי לכולם שם שאני נורא מודה להם על התמיכה שלהם".
"אני יודעת שתמיד יש מחר"
שאף אחד לא יגלה לה, אבל התמיכה הישראלית היתה מורלית בלבד, שכן יכולת ההשפעה שלנו מכאן על המתרחש שם, במעצמה המוזרה והכאוטית שמצביעה שבוע אחר שבוע לסנג'איאים למיניהם היא אפסית. לחבר שלה, שישב בקהל מדי שבוע וחבק לטאת צעצוע בשם "פיקלס" כקמע למזל טוב, היתה יותר השפעה על התוצאות. כך או כך, ג'ינה גלוקסן היתה מעט פרועה מדי לתוכנית הפנסיונריות והילדות בנות ה-12 ש"אמריקן איידול" הפכה להיות.
מסתבר שעוד בראשית ימיה בתוכנית, היא התבקשה על ידי מפיקי "איידול" לשלוף את העגיל מלשונה לאלתר, אבל בצעד שבערב הסעודית או במערכת קשוחה כמו "אמריקן איידול" ניתן לכנותו "מרדני" בצמד התוכניות האחרונות היא החליטה לתחוב את העגיל ההוא בחזרה לפיה בהפגנתיות.
"אם מישהו לא הצביע עבורי בגלל זה, אז אני בסדר עם זה, כי הסיבה שהחזרתי את העגיל היא כדי להיות מי שאני", היא מסבירה את חריצת הלשון הפומבית שלה. "יש לי את העגיל בלשון כבר שלוש שנים ולהוציא אותו בשביל כמה תוכניות נראה לי מוזר. זו מי שאני ולכן אנשים אוהבים אותי ולכן כמה אנשים לא אוהבים אותי, ואני בסדר עם אלה ועם אלה.
"בסוף היום את לא יודעת מה אמריקה רוצה ומה עושה לה את זה: השיער, הסטייל או הבגדים. את צריכה להישאר נאמנה לעצמך ולוודא שאת ממוקדת במה שבאת לעשות וזה להראות את הכישרון הקולי שלך. המתחרים תוהים כל הזמן מה הצופים רוצים, אבל תמיד הגענו למסקנה שאין לנו מושג מה אמריקה רוצה, לכן אנחנו מוודאים שאנו לוקחים לתשומת ליבנו את הערות השופטים ונשארים נאמנים לעצמנו".
את באמת רוקרית או שהתדמית הזאת נכפתה עלייך בתוכנית?
"אני אוהבת מוזיקת רוק ואם היה משהו שרציתי להביא לתוכנית זה את 'הבחורה ששרה רוק'. אבל אני מאוד ורסטילית, אני שרה בלהקת קאברים מאז שהייתי בת 16 ולמרות שהכי נוח לי כנערת רוק, אני יודעת לשיר בהרבה מאוד סגנונות".
גלוקסן עזבה את הלהקה שלה ("Catfight") כדי להתמסר להכנות ל"אמריקן איידול", ולא פלא: היא הצליחה להשתחל לעונה הנוכחית אחרי לא פחות משלושה ניסיונות קודמים (באחרון כינתה את סיימון "יפה עד דמעות"). אחרי מסע ההופעות של "איידול", בו תשתתף מתוקף היותה בוגרת העשירון העליון של העונה, גלוקסן מתכננת לעבור לאל.איי, לחתום על עסקה עם חברת תקליטים ולנסות למכור אלבומים. היא ממלאה פיה דבש בכל הנוגע לתוכנית: לקישה היתה השותפה שלה לחדר, אבל כל המתחרים היו "ממש קרובים אליה". סיימון היה עבורה "דמות אב שאוהב אותך אהבה קשוחה. הוא היה אומר שהיתה לי הופעה רעה רק כדי לדחוף אותי לרמה הבאה". ועל סנג'איה, המתמודד שמחולל מהומות מחוץ לתחרות, היא ממטירה רק מחמאות.
איך הרגשת כשסנג'איה הצליח יותר ממך?
"זה היה קשה שכל השמונה האחרים עקפו אותי, לא רק כשסנג'איה עקף אותי".
אבל יש תחושה שהוא פחות טוב מהאחרים.
"הוא סנג'איה, הוא שונה, זה לא שהוא טוב יותר או גרוע יותר הוא פשוט מי שהוא. הוא בדיוק מה שאתם רואים בטלוויזיה, לא אכפת לו מה שכולם חושבים עליו הוא עושה את שלו. ואני גאה בו - ביטחון עצמי זה דבר מעולה. הוא לא נותן לשום דבר להשפיע עליו".
האם כולם מרגישים כמוך בקבוצה?
"אני חושבת שכולם מאוד הוגנים. בכל מקרה, אני חברה של סנג'איה אז הם יודעים לא ללכלך עליו מולי".
"Smile", השיר ששרת בתוכנית האחרונה, התאים מאוד כשיר פרידה. חשבת על זה בכלל כשבחרת בו?
"מעולם לא חשבתי שאשיר את השיר הזה שוב בתוכנית. אחרי ששרתי אותו בשנית פתאום התבהר לי, אחרי כמה שורות, ש'וואו, אני בעצם שרה כאן על עצמי' ושיניתי את אחת המלים, כך ששרתי 'כשיש עננים בשמיים - אני אסתדר', במקום 'אתה תסתדר', כי אני יודעת שתמיד יש מחר. השיר הזה יהיה מעכשיו ועד סוף ימי שיר מאוד מיוחד עבורי. רנדי אמר לי בסיום התוכנית: 'אם היית שרה את זה ככה בלילה שעבר, היית עוברת בקלות לתוכנית הבאה".
