עצמאות, כל עיר והרחוב שלה
כיכר העצמאות ברמת גן, שהיתה פעם כיכר "כופר היישוב", היא היום מקום מפגש לקשישים; בבאר שבע מרכז רחוב העצמאות את ההיסטוריה הארצישראלית בתקופה העותמנית. גן העצמאות בת"א כבר מזמן הוא מרכז לפעילות מינית סוערת ובבת ים בשדרה היוקרתית עשרות בתי קפה וחנויות. בחיפה אין עוד רוב יהודי ברחוב ובפתח תקוה הפך רחוב העצמאות לציר מרכזי על חשבון פרדסי המושבה. כל עיר והעצמאות שלה
אין כמעט עיר בישראל, שלא בחרה להנציח את עצמאותה של המדינה בשמות רחובותיה המרכזיים, כיכרות או גנים בתחומיה. עם השנים, התפתחו הערים ואופיים של המקומות, הרכבם האנושי וייעודם במכלול העירוני השתנה. עצמאות בארץ - פרוייקט מיוחד לרגל יום העצמאות ה-59 למדינת ישראל.
רמת גן: מ"כופר היישוב" לעצמאות
בצומת הרחובות ביאליק-קריניצי-ארלוזרוב ברמת גן שוכנת כיכר העצמאות המכונה גם "כיכר כופר היישוב". בשנת 1938 נפתח בכיכר הסניף הגדול ביותר של המגבית הציונית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד קום המדינה. כרזה גדולה "כופר היישוב", צבועה בכחול השקיפה מחזית הבניין אל הכיכר ומכאן שמה שרבים מתושבי המקום עושים בו שימוש עד היום. בשנות ה-40 התאפיינה הכיכר בתורים הארוכים של התורמים שהגיעו למקום בכיסים מלאים בתכשיטים ומזומנים לשאת תרומתם למימון פעולות ההגנה ופעילות חומה ומגדל.
בשנת 1954 קיבלה הכיכר את שמה הרשמי - "כיכר העצמאות". במשך השנים התפתחה, ממספר בתים בני קומה אחת וכמה חנויות על אדמה חולית למרכז מסחרי שוקק. נבנה בה בית מלון, גינה ציבורית ובמקום תחנות אוטובוס רבות. היום מהדירות הקטנות שמעל הכיכר משקיפים אל הרחוב הסואן בעיקר תושביה היותר מבוגרים של העיר ומחירי הנדל"ן מסתכמים בממוצע של 180 אלף דולר לדירת 3 חדרים.
"כיכר כופר היישוב סימלה עבורי את תחילת ההתבגרות", מספרת צילה להב שנולדה במקום. "כילדים, היתה הכיכר מקום המפגש עם החברה אליו נסענו באוטובוס. היו בכיכר חנויות קטנות מהסוג של פעם. יש לי זיכרונות נהדרים מן הכיכר הרחבה והגדולה, שממנה נהגנו לרדת, לרחוב ביאליק, אחד הרחובות ההומים והמפוארים עד להקמת קניון איילון".
באר שבע: עוד מימי העותמנים
הרחוב בעיר העתיקה של באר שבע, מרכז בתוכו היסטוריה עוד מתקופת השלטון העותמני. במקום ממוקמים מוזיאון הנגב שנבנה ב-1906 כביתו של המושל הטורקי ולאחר הקמת המדינה שימש כבניין העירייה, ביתו של עארף אל עארף - היסטוריון ואיש עסקים שכיהן כמושל באר שבע בשנות ה-30 וממול "גן אלנבי" שהוא אחד מהגנים הציבוריים הראשונים בארץ.
ברחוב, ששימש ציר תנועה מרכזי ומקום יציאת אוטובוסים לעזה ולחברון, ממוקם גם מסגד אלג'אמע שצריחו מפאר את רקיע הרחוב וחזיתו פונה למכה. המסגד שימש את תושביה של העיר עד מלחמת העצמאות ומאחר ולא נשארו לאחר מכן מתפללים נפתח במקום בשנת 1953 מוזיאון הנגב אשר נסגר לפני שנים אחדות. ברחוב העצמאות נמצאות גם 3 בארות עתיקות, בית קברות בריטי והמלון הראשון של העיר.
במלחמת העצמאות נכבשה העיר והחלה בניית העיר החדשה מצפון לרחוב העצמאות שהמשיך לשמש ציר תנועה מרכזי והפך להיות מרכז סחר שבו עשרות חנויות ושווקים. המבנים ההיסטוריים ברחוב שולטו ושוקמו חלקית על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית באר שבע.
בשנים האחרונות, עם הקמת הקניונים בעיר, נטשו רבים מהלקוחות את חנויות הרחוב, ובעליהן מתלוננים על הזנחה ופשיעה. התוכניות להעביר את מרכז הסחר מרחוב העצמאות ומרחוב קק"ל המקביל ל"מרכז האזרחי" החדש שבקרבת העירייה נזנחו בינתיים ומעטים מהתושבים המקוריים עדיין מתגוררים באזור. דירת 3 חדרים עולה בממצוע 50-40 אלף דולר.
תל אביב: פעילות לילית סוערת
גן העצמאות שעל חוף ימה של תל אביב משתרע על 150 דונם ממערב לרחוב הירקון בצמוד למלון הילטון. העצים הראשונים נטעו ביום העצמאות הראשון של המדינה והוא נפתח רשמית ב-1952. את הגן תכנן אדריכל הגנים של תל אביב, אברהם קרוון, אביו של הפסל דני קרוון.
הגן מוכר לרבים גם כמקום מושבה של המערה החשמלית מסדרת ספרי חסמב"ה של יגאל מוסיזון ולפני עשור אף עלתה במועצת העיר הצעה (שנגנזה בינתיים) לשנות את שמו לגן חסמב"ה. אחד ממאפייניו הבולטים של הגן הוא מבחר הצמחים המקומיים בו - עצי אשל, חבצלת החוף, אלת המסטיק ואחרים.
בשנת 1942 רכשה העירייה מבעליה הערביים של הקרקע, חלקה קטנה מהגן ועד 1947 השלימה את רכישת יתרת השטח, רכישה שלוותה במאבקים משפטיים מרים. עד מלחמת השחרור היה רוב שטח הגן גבעות כורכר, ומחנה צבא בריטי שהפך בהמשך לבסיס צה"ל - "מחנה יונה". מהמחנה הזה הופגזה ספינת הנשק של האצ"ל "אלטלנה". במלחמת העצמאות נפל בים מול הגן מטוס של חיל האוויר ובמקום הוקמה אנדרטה בצורת ציפור לזכר הטייסים - דוד שפרינצק ומתי סוקניק (אחיו של הרמטכ"ל המנוח יגאל ידין).
היום משמש הגן בבוקר את אוכלוסיית הקשישים והטף בתל אביב ובערב נודע כמקום מפגשה של הקהילה ההומוסקסואלית. גן העצמאות הוא אחת הריאות הירוקות האחרונות בתל אביב ומחירי הנדל"ן באזור גבוהים בהתאם. דירת 3 חדרים תעלה בממוצע לא פחות מ-320 אלף דולר.
בת ים: הנצחת המאבק בערביי יפו
שדרות העצמאות בבת ים, הן ציר עירוני מרכזי מהכניסה לעיר מכיוון יפו ועד לטיילת חוף הים, השדרה מסתיימת באמפיתיאטרון פתוח. בשנת 1926, עלו 13 המשפחות הראשונות על אדמות בית וגן, לימים העיר בת ים. המתיישבים התמודדו עם בעיות ביטחוניות וקיומיות מצד ערביי יפו וכמחווה לתקופה, כמו גם להנצחת עצמאותה של המדינה, שונה שם הרחוב בשנות ה-50 מהמלך ג'ורג' לשדרות העצמאות.
הרחוב גבה את הקורבן הראשון של מלחמת השחרור בבת ים (עמוס רוזנצוויג בן ה-9) אשר נורה על ידי צלף ערבי בפינת הרחוב עת ליווה לעבודתו את אביו העיוור. במרכז הרחוב ניצבת אנדרטה המכונה בפי התושבים ה"מצבה" לזכר בניה של העיר שנפלו במלחמת העצמאות.
בשנים האחרונות שוקדת העירייה על פיתוח השדרה המרכזית בעיר, תשתית הכבישים שוקמה, נשתלה צימחייה וחלק מחזיתות הבניינים שופצו. ברחוב מרכז מסחרי שוקק, חנויות, בתי קפה ובנקים. היום מתגוררת באזור האוכלוסייה החזקה של בת ים וניתן למצוא בה דירה בת 3 חדרים במחיר התחלתי ממוצע של 130 אלף דולר.
חיפה: רחוב הימאים הפך למוקד פשיעה
על רקע המנופים של מפרץ חיפה שוכן רחוב העצמאות. בתחילת שנות ה-30, ייבשו הבריטים את אזורי הים הצפוניים לצד מסילת הברזל והקימו ציר מסחרי שנשא את השם "רחוב המלכים" (לימים העצמאות). מלאכת תכנון הרחוב הופקדה בידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידי שהקנה לרחוב חזות מפוארת (אפילו את תשתית החשמל העבירו הבריטים מתחת לאדמה כדי לא לכער את הרחוב).
עם הקמת המדינה קיבל הרחוב את שמו הנוכחי ולמרות שחיפה התחילה להתפתח במעלה ההר, המשיך לשגשג בהיותו עורק תחבורה מרכזי המחבר בין פרבריה הצפוניים של חיפה למרכז הארץ.
אחיה ראב"ד כתב ynet בחיפה מספר כי עד לתחילת שנות ה-80 היה רחוב העצמאות עמוד השדרה הכלכלי של העיר התחתית, "הוא כונה רחוב הימאים וניתן היה להשיג בו סחורה מוברחת מכל סוג: סיגריות, משקאות חריפים, מכנסי ג'ינס ומציתי זיפו, משאת נפשם של הצעירים באותה תקופה".
אין רוב יהודי
ב-20 השנים האחרונות ננטש הרחוב על ידי תושביו היהודיים לטובת שכונות "נחשבות" יותר ואת מקומם תפסו ערביי העיר. האזור ננטש, הוזנח וערכן של הדירות בו ירד בעשרות אחוזים. (היום ניתן למצוא בו דירת 3 חדרים במחיר ממוצע של 55 אלף דולר בלבד) בשנים האחרונות הפשיעה ברחוב עלתה והוא מזוהה עם פעילות מינית לילית סוערת. גם העברת קריית הממשלה לאזור לא תרמה לשיקומו.
בשל מיקומו האסטרטגי מקווה עיריית חיפה לשים קץ לדעיכתו המתמשכת של הרחוב אומר ראב"ד "מזה כשנתיים מניחים ברחוב תשתיות לשימוש הרכבת הקלה, אוטובוס משולש שינוע במסלול משלו מהקריות ועד דרום חיפה ובנוסף מכינים את מעברם של קמפוסים מאוניברסיטת חיפה לאזור".
מי שאינו קונה בינתיים את הבטחות העירייה הם הסוחרים "הבטיחו לנו שהעבודות בכביש יימשכו שנה וחצי והן נמשכות כבר שלוש שנים וחוץ מזה- מה לנו ולסטודנטים? הם ירצו בתי קפה, מסעדות. זה רחוב של מסחר, לא של בילויים. רק אם יחזרו הימאים לחיפה והתיירים יש לרחוב הזה סיכוי".
פתח תקוה: במקום הפרדסים הירוקים
רחוב העצמאות בפתח תקוה נחשב שנים לקצה של העיר. הרחוב שהוקם על שטחים חקלאיים סיגל לעצמו את אופיו העכשווי בשנות ה-90, עם השלמת בנייתה של שכונת "פתח תקוה הירוקה", מדובר באחד מעורקי התחבורה המרכזיים של העיר ובאזור בעל ערך נדל"ני רב (מחיר דירת 3 חדרים עומד על ממוצע של 200 אלף דולר).
דוד הכהן (50), שהתגורר שנים ליד רחוב העצמאות זוכר נוף אחר. "זה היה אזור פרדסים ענק עם בריכת מים להשקיה, 'בריכת שכטר'. לא פעם היינו מגיעים אליה לשחות. באביב כל האזור היה מלא בריח המשכר של פרחי ההדר. קשה להאמין שבתוך כמה שנים נמחק לחלוטין זכר הירוק של הפרדסים ורחוב העצמאות הפך לנתיב נסיעה מרכזי בשכונה החדשה של פתח תקוה".
ה"סליק" הגדול בארץ
גם ליאיר אסיסקביץ (75), מוותיקי האצ"ל זיכרונות דומים. "לסבי אלעזר ראב, היה את אחד הפרדסים באזור והוא היה בין הראשונים שהתחילו בייצוא פרי הדר לחו"ל. שמם הטוב של פירות ההדר בעולם, נעוץ היסטורית באותו הייבול של שנות ה-30 מהפרדסים שעליהם יושב היום רחוב העצמאות".
אך מתבר כי מתחת לחזות הפסטורלית התרחשה פעילות תת קרקעית בעלת אופי שונה לגמרי. "לא הרבה אנשים יודעים", אומר אסיסקביץ, "כי הסליקים של כל אזור המרכז שכנו מתחת לפרדסים שהם היום רחוב העצמאות, מדובר היה במצבור הנשק התת קרקעי הגדול בארץ. בתקופת המנדט הבריטי נהגו תושבי המקום ובראשם מוטקה ציפורי שלימים הפך לסגן שר הביטחון ולשר התקשורת בממשלת בגין השנייה להפחיד את הבריטים ולמנוע מהם מלהתקרב לאזור על ידי הפצת שמועה כי במקום מתקיימת מחתרתית של האצ"ל".
סייעו בהכנת הכתבה: אחיה ראב"ד וענת ברשקובסקי
