אולה! הכירו את השוורים
אדמה, יציבות ועקשנות, אבל גם יצירתיות, עסקים ורכוש. הם נולדו בין ה-20.4 ל-20.5 ומדינת ישראל גם היא נמנית עליהם: הכירו את בני מזל שור
השור היווה את אחד מסמלי המפתח של מצרים העתיקה: הפר המקודש הופיע בפולחן האל סרפיס, ההמנון המצרי עסק בשור שפותח בקרניו את דלתות האביב ושוורים היו אלה שסחבו אבני ענק לבניית הפירמידות – אבנים המסמלות את הכוח והמאסיביות של מזל אדמה זה.
הפירמידה אף מקפלת בתוכה רעיון מיסטי-רוחני עמוק, ומהווה ייצוג רב-עצמה של מבנה ההפכים המשלימים השזור בגלגל המזלות האסטרולוגי. המזל המשלים (קוטבי) למזל שור הוא מזל עקרב, המייצג הרס, בניה, מוות והתחדשות.
במצרים העתיקה באו האנרגיות העקרביות לידי ביטוי בעיסוק האובססיבי במוות. פולחן המתים העסיק רבות את הפרעונים והפירמידה, קברו של הפרעון, יחד עם טקס החניטה, מהווה ביטוי לתקוות ההתחדשות העקרבית הטמונה במזל שור. הפרעונים אף טמנו בקברם רכוש, המייצג את מזל שור, בכמויות המצביעות על אמונתם העזה בהתחדשות ובתחייה העקרבית.
הכיבוש השוורי, הזעם העקרבי. היטלר (צילום: איי.פי)
בתקופה הפיאודלית, בין המאות ה-10 ל-12, קיבלה האנרגיה השוורית ביטוי נרחב, כאשר המימד האדמתי-טריטוריאלי-חקלאי עמד במרכזה של התקופה. כך למשל בטקס המרכזי של התקופה, בו נשבע הווסל אמונים לאדונו ונשבע לעבד את אדמתו, באים לידי ביטוי שניים ממאפייניו של השור: רכוש וקניין.
מין, מקרא ושור
כאשר משה המקראי מנפץ את עגל הזהב, הוא בעצם מנפץ את האנרגיה השוורית-חומרנית של מצריים העתיקה. הקשר בין המיניות העקרבית לאדמה השוורית מתואר אף הוא במקרא, בסיפור המרגלים, שהרי השליחים באו "לגלות את ערוות הארץ".
הצורך להיזהר מחומרנות יתר, המאפיינת את השור, מופיע בסיפור המקראי אודות קורח ובניי עדתו. זאת, כאשר בסופו של דבר הם נבלעים במעמקי האדמה – מוות עקרבי למדי. המקרא אף מתייחס לשור כאשר אוסר על החמדנות: "לא תחמוד בית רעך, אשת רעך... עבדו, שורו...".
גם במסורת ההודית ישנו שילוב בין שור לעקרב, כאשר האש העקרבית מעלה באש אלמנות, שנחשבות לרכושו השוורי של הבעל.
הקוטביות שור-עקרב באה לידי ביטוי גם בתיאוריה היונגיאנית המודרנית. כך למשל הפסיכולוג אריך נוימין, שכתב בספרו "אמור ופסיכה" אודות טקסים בהם שולבו מאפיינים עקרביים של פריון ומיניות עם חקלאות שוורית. יונג עצמו טען כי המנהג היווני העתיק של משכב כלולות בשדה נובע מהצורך להפרות את האדמה.
שור של מדינה
מדינת ישראל נולדה ב-14.5.1948. כבת מזל שור מובהקת, צמחה מדינתנו מהשריפה העקרבית של השואה, ובמהרה מצאה עצמה במטוטלת שור-עקרב של ריבים על טריטוריה, גילויי קיצוניות ואידאולוגיה קנאית לפיה האדמה מעל לכל.
משה דיין וגולדה מאיר הם שוורים שניהם, אך הכשל המודיעיני של מלחמת יום כיפור הוא עקרבי מובהק. כיבוש האדמה, השוורי בטבעו, זוכה לתשובה עקרבית בדמותם של המחבלים המתאבדים.
מנהיגה שוורית, כשל עקרבי (צילום: לע"מ)
ובכלל, מיתוס ההתיישבות כולו הוא שוורי, ונטוע עמוק באדמה. הקרן הקיימת לישראל, חגיגות הנטיעות, ייבוש הביצות ועלילות החלוצים – שוורים כולם. עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהמיתוס העקרבי של מדורות הפלמ"ח בלילות הסוערים של קום המדינה.
ישראל, אגב, אינה המדינה היחידה שנולדה במזל שור. יחד עמה במזל זה מצויה, כמה "מפתיע", ספרד. מולדת מלחמת השוורים נולדה ב-2 במאי ומכילה בתוכה אנרגיות שווריות של מוזיקה ושירה. מבחינה אסטרולוגית, הן העינויים במרתפי האינקוויזיציה והן מלחמות השוורים העקובות מדם, מהווים את אותה אנרגיה עקרבית המתכתבת עם זו של השור.
מזל של טוטליטאריים
אבי הקומוניזם, קרל מרקס, נולד במזל שור (5.5.1918). עיסוקו בהליכי צבירת הון ובהתרוששות הפרולטריון הוא שוורי מובהק. עם זאת, המהפכה הקומוניסטית לה הטיף היא עקרבית באופייה.
אדולף היטלר, שור אף הוא (20.4.1889), עשה שימוש בקיצוניות ואובססיה עקרבית בדרכו לכבוש את העולם. סדאם חוסיין, שור אף הוא (28.4.1937), ניהל מלחמות עקרביות מדם אך סופו בתליה – כשור.
זיגמונד פרויד (6.5.1856) שלף את הפסיכואנליזה העקרבית ממעמקי תת המודע השוורי. הצלילה של פרויד השור לעקרביות כללה עיסוק בחרדות ובמשאלה האדיפאלית של רצח אב.
מקומם של השוורים לא נפקד בעולם האמנות, כך הזמרת ברברה סטרייסנד (24.4.1942), השחקן גק ניקולסון (28.4.1937), הצייר סלבדור דאלי (11.5.1904), אומה טורמן (29.4.1970), פירס ברוסנן (16.5.1953) ועוד.
