כנס לחקר הספרות העברית בירושלים
הכנס העשרים ושנים לחקר הספרות העברית יבחן השנה כיצד סיפרו הביקורת ומחקר הספרות את תולדות הספרות העברית והאם יש לספרה אחרת
הכנס הבין-אוניברסיטאי העשרים ושנים לחקר הספרות העברית בנושא "תודעה היסטורית בספרות העברית ובמחקרה" יתקיים בימים ראשון-שלישי, 8-6 במאי, בבניין רבין, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
על פני שלושה ימים יפרסו בכנס פני המחקר הספרותי העכשווי על גווניו השונים. הכנס יבקש לעמוד על המגמות החדשות ועל השינויים המתחוללים בימים אלה בתפיסה ההיסטורית של הספרות העברית. חוקרים כדן מירון, יגאל שוורץ, חמוטל צמיר, דרור משעני, טובה רוזן ושלומית זערור ינסו לבחון כיצד סיפרו הביקורת ומחקר הספרות העברית מראשיתם את תולדות הספרות העברית, מהן התפיסות שהנחו והבנו את הסיפורים האלו, והאם יש לספרם אחרת. הכנס יבחן מחדש מוסכמות יסוד כמו "מתי התחילה הספרות העברית החדשה", והאם המהפכות שאנו מתארים בה, ברוח תפיסות ביקורתיות פוסט-קולוניאליסטיות, הן אמנם מהפכות.
הרצאות רבות בכנס יעסקו בהשפעתם של אירועים היסטוריים על פני הספרות, וביחסי הגומלין שבין היסטוריה לספרות. הרצאות אחרות ידונו בתפיסותיהם ההיסטוריות של יוצרים כמו ש"י עגנון, י"ח ברנר, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, משה דור, יוסל בירשטיין, אורי ברבש, ניר ברעם ואחרים. פן נוסף של הכנס יעסוק בהתהוותן של צורות וסוגות ספרותיות, מרשימות הנכנסים לגן עדן בספרות חז"ל, שירת החתונה הארוטית בימי הביניים ועד הפואמה ההיסטורית בתקופת ההשכלה.
השנה אבדו לספרות העברית שני חוקרים דגולים. מושב הפתיחה של הכנס יוקדש לפרופ' גרשון שקד ז"ל ובו ישאו דברים דקן הפקולטה למדעי הרוח ישראל ברטל שייתן הרצאה בנושא "עגנון, ההיסטוריונים וגליציה". כמו כן ירצו איריס פרוש על משמעותן התרבותית של הכתיבה והקריאה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה ה-19; אריאל הירשפלד על "עיר ומלואה" של ש"י עגנון; ויגאל שוורץ בנושא שמאל ימין בהיסטוריוגרפיה של הסיפורת הישראלית.
מומלצים
