ביקורת: צבי הנינג'ה לפלייסטיישן 2

צבי הנינג'ה חוזרים אלינו, במתקפה משולבת שכוללת סרט קולנוע חדש ומשחק מחשב נלווה. בניגוד למקרים דומים של משחקים מבוססי-סרטים, הפעם המפתחים לקחו את העסק ברצינות והרימו משחק מהנה למדי, שפונה בעיקר לילדים.

עוד ב-vgames: הביקורת של Prince of Persia: The Two Thrones

הוא קצר, הוא לא ממש מאתגר והוא די חוזר על עצמו, אבל הוא בהחלט נותן תמורה עבור הכסף: כמה שעות של אקשן לא מתוחכם בחברת הצבים הציניים חובבי-הפיצה.

תמימות כבושת

ההצלחה של הסרט החדש מוכיחה שיש עדיין מקום בעולמנו לצבי הנינג'ה הצעירים, העולצים ומלאי שמחת-החיים, שלא לוקחים את עצמם ברצינות אבל תמיד יודעים שבסוף הטוב ינצח.

התמימות הילדותית והכובשת הזו מזכירה לנו שפעם, בסוף שנות השמונים, גם אנחנו חשבנו שהטוב ינצח.

אבל אז הגיעו האינתיפאדות ואירועי ה-11 בספטמבר, ואיתם סדרות טלוויזיה אפלות ופסימיות כדוגמת "אבודים", "נמלטים", "גיבורים" ודומיהן. מזל שהצבים כאן, כדי להזכיר לנו ימים מאושרים יותר.

האם לצד הסרט יש מקום גם למשחק מחשב? בהחלט. TMNT הוא משחק פעולה ואקרובטיקה יפה מאוד לעין, שמצליח להוציא מהפלייסטיישן 2 הוותיקה גרפיקה מרשימה.

אנחנו מגלמים את ארבעת הצבים המוטנטים, כל פעם מישהו אחר, ויוצאים לרדוף אחר הרפתקאות ברחבי העיר. עלילת המשחק עוקבת במידה כזו או אחרת של קפדנות אחר עלילת הסרט, המגוחכת למדי, ששומרת על רוח השטות של הסדרה מאז ימיה הראשונים.

ארבעת הצבים חמושים כל אחד בנשקיו האופייניים, ולכל אחד מכות משלו. המוט של דונאטלו יכול לפגוע באוייבים ממרחק רב יחסית, אבל הוא איטי. רפאל, לעומתו, מהיר מאוד עם זוג ה-סאי (מעין פגיונות משולשים) שבו הוא משתמש.

כל הצבים קטלנים ויכולים, בעזרת שרשרת של מכות וקפיצות, להתמודד עם חמישה או יותר אוייבים בו זמנית. השליטה בצבים פשוטה מאוד, אולי פשוטה מדי: לחצן אחד למכה ולחצן שני לקפיצה, שלא מותירים מקום ליותר מדי תחכום.

משחק קל שמתאים לילדים

בכל רגע נתון אנחנו שולטים בצב אחד מהרביעיה, אך בחלק מהשלבים אפשר להחליף ביניהם בלחיצת כפתור. יש גם כמה מהלכים מיוחדים בשיתוף פעולה של זוג צבים, אבל למרות שהם שוברים את שגרת הקרבות, ברוב המקרים

אין כל צורך להשתמש בהם. הקרבות קלים מאוד ממילא - קפיצה פה, מכה שם, והסיכוי שתמותו בקרב שואף לאפס.

אם בכל זאת תהרגו בקרב, אל חשש - בתוך שניות תחזרו לחיים חדשים בנקודת השמירה האחרונה, שאף פעם לא נמצאת רחוק מדי. ברור מאוד שהמשחק הותאם לרמת קושי נמוכה על מנת לפנות לילדים, ולכן זה מצחיק שגיל המינימום שמוטבע על העטיפה הוא 12. אם רציתם משחק שיתאים לבני 12 ומעלה, הייתם צריכים לעשות אותו מאתגר יותר...

לומדים טריקים מהנסיך הפרסי

רואים ש- TMNT פותח בסטודיו מונטריאול של Ubisoft, שאחראי למשחקי Prince of Persia האחרונים. בין קרב לקרב אנחנו נרוץ ובקפוץ הרבה מאוד, נדלג על מרפסות, נטפס על קירות ונוכיח שהצבים אקרובטיים לא פחות מהנסיך הפרסי. גם שלבי הקפיצה אינם מאתגרים יתר על המידה, אם כי קצת יותר מהקרבות, ובכל מקרה - השמירה האוטומטית מטפלת בכל מקרה מוות פתאומי.

איפה הקוואבנגה?

הגרפיקה של המשחק מפצה בהחלט על המשחקיות הקלילה. הצבים רצים על גגות העיר, במעמקי הביוב, בינות גנים יפהפיים, במעמקי הג'ונגל ובתוך אולמות מפוארים. כל הסביבות יפות ומרשימות, האנימציות חלקות והאפקטים של אש,

חשמל ומים עושים את העבודה.

הדיבוב, אלמנט חשוב במשחק מהסוג הזה, אמין ולא מחופף כמו במשחקים אחרים. מה שכן, TMNT סובל ממחלה מוכרת של משחקי "צבי הנינג'ה" לדורותיהם: משום מה, הצבים צועקים בכל פעם שהם מתים, מחסלים אויב עצבני או עושים משהו ראוי לציון - ומאגר משפטי המחץ שלהם מצומצם למדי.

כמה פעמים אפשר לשמוע "הנה ג'וני!" במהלך הקרבות? ולאיפה בדיוק נעלם ה"קוואבנגה" המפורסם, שלא מופיע אפילו פעם אחת לכל אורך המשחק?!?

השורה התחתונה

המשחק החדש של צבי הנינג'ה לא מחדש שום דבר וגם לא יתאים לשחקנים מנוסים - הוא פשוט קל מדי. ילדים יהנו ממנו, ולמרות

שגם הם יגמרו אותו בתוך שעות ספורות, השעות הללו יהיו מלאות באקשן קליל ולא מחייב שנראה סבבה.

יחסית למשחק שמבוסס על סרט קולנוע, TMNT הוא משחק "צבי הנינג'ה" הטוב ביותר שראינו זה שנים, ורק רמת הקושי הנמוכה פוגעת בו. השכרה מומלצת.

רוצים לנסות את המשחק בעצמכם? הורידו את הדמו שלו מהכספת של Vgames.